חלומו של אולמרט: פקידים אכפתיים אמפטיים עם ניסיון
המחלה הקשה ביותר של השירות הציבורי בישראל היא הריכוזיות המגיעה למימדים קיצוניים. בכל ממשלי המדינות המפותחות (ולסבר את האוזן- מדינות שהתל"ג לנפש שלהן הוא מעל 15 אלף דולר) אומצו כללי מינהל עסקי לתוך המינהל הציבורי, באופן בו ההגדרה של כללי הסמכות והאחריות שונתה למצב בו מתאפשרת האצלה גדולה יותר של סמכויות- כך אמר היום מ"מ ראש הממשלה ושר התמ"ת אהוד אולמרט בכנס לבכירי המינהל הציבורי שארגנו נציבות שרות המדינה ואלכ"א ג'וינט ישראל במרכז הקונגרסים בירושלים.
השר אולמרט הוסיף ואמר כי מדובר בריכוזיות קיצונית. עוד הוסיף השר אולמרט ואמר כי במדינת ישראל ישנם שלושה גורמים עיקריים המנהלים את השירות הציבורי: ראש אגף התקציבים באוצר, החשב הכללי באוצר, הממונה על השכר באוצר לאלה ניתן להוסיף גם את היועץ המשפטי לממשלה ואת נציב שירות המדינה כלומר- שוב: ריכוזיות קיצונית של סמכויות.
בנושא התקציב ציין השר אולמרט כי התקציב הלאומי של מדינת ישראל בנוי על תשומות ולא על תפוקות. התקציב מבוסס על עקרונות משנות ה- 50 שכל העולם המערבי הפנה להם עורף, דבר הבא לידי ביטוי גם ביחסי בין השלטון המרכזי במדינה למערכת השלטון המקומי.לדוגמא: בישראל מספר הסעיפים (תקנות) התקציביים הוא מעל 7000. בכל מדינות ה- OECD המספר הוא בעל 3 ספרות (דהיינו- כמה מאות סעיפים). הסיבה לכך היא פשוטה: כאמור- בכל מדינות ה- OECD התקציב הלאומי הוא תפוקות, ובמדינת ישראל הוא של תשומות.
אולמרט הודיע כי בכוונתו לפעול בנחישות להפיכת תקציב 2006 לתקציב חברתי . אולמרט ציין כי האוצר מרכז סביבו עוצמה גדולה יותר מזו של משרד רוה"מ. צריך להחזיר את האוצר למקום ולגודל הטבעי שלו.
לדבריו של השר אולמרט משרד האוצר כיום הוא המחוקק, המבצע ולפעמים גם השופט, שמחליט למי מגיע ולמי לא מגיע.
אולמרט קרא לרוה"מ להוביל ולהנהיג את מדיניות תקציב 2006 ולא להותירה בידי משרד האוצר.
"משרד האוצר הוא הזרוע המבצעת של מדיניות הממשלה ולא הבוס של משרדי הממשלה. אני יודע שבענין הזה אני משקף את עמדת כל שרי הממשלה" אמר השר אולמרט.
השר אולמרט התייחס בהרצאתו גם לנושא הבירוקרטיה ואמר כי הפכנו למדינה שהבירוקרטיה בה הורגת כמעט כל יוזמה, כל מוטיבציה, כל נכונות וכי פקידים שמחזיקים עוצמות יוצאות מגדר הרגיל ותוקעים פרויקטים למשך שנים.
אולמרט ציין כי הוא מכיר יזמים ומשקיעים שחיסלו את עסקיהם בישראל, שנשבעו שכל עוד אין שינוי לא יחזרו לכאן. "אנו הולכים ומאבדים את יכולת התחרות למשוך השקעות זרות מול מדינות אחרות"-אמר השר.
השר אולמרט סיים ואמר כי "על הממשלה בישראל לקיים רפורמה מרחיקת לכת שתחסל את הסחבת הביורוקרטית, תאמץ שיטות ניהול מודרניות חדשניות ושתעמיד שוב את טובת האזרח מעל הכל."

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.