חלומו של אולמרט: פקידים אכפתיים אמפטיים עם ניסיון
המחלה הקשה ביותר של השירות הציבורי בישראל היא הריכוזיות המגיעה למימדים קיצוניים. בכל ממשלי המדינות המפותחות (ולסבר את האוזן- מדינות שהתל"ג לנפש שלהן הוא מעל 15 אלף דולר) אומצו כללי מינהל עסקי לתוך המינהל הציבורי, באופן בו ההגדרה של כללי הסמכות והאחריות שונתה למצב בו מתאפשרת האצלה גדולה יותר של סמכויות- כך אמר היום מ"מ ראש הממשלה ושר התמ"ת אהוד אולמרט בכנס לבכירי המינהל הציבורי שארגנו נציבות שרות המדינה ואלכ"א ג'וינט ישראל במרכז הקונגרסים בירושלים.
השר אולמרט הוסיף ואמר כי מדובר בריכוזיות קיצונית. עוד הוסיף השר אולמרט ואמר כי במדינת ישראל ישנם שלושה גורמים עיקריים המנהלים את השירות הציבורי: ראש אגף התקציבים באוצר, החשב הכללי באוצר, הממונה על השכר באוצר לאלה ניתן להוסיף גם את היועץ המשפטי לממשלה ואת נציב שירות המדינה כלומר- שוב: ריכוזיות קיצונית של סמכויות.
בנושא התקציב ציין השר אולמרט כי התקציב הלאומי של מדינת ישראל בנוי על תשומות ולא על תפוקות. התקציב מבוסס על עקרונות משנות ה- 50 שכל העולם המערבי הפנה להם עורף, דבר הבא לידי ביטוי גם ביחסי בין השלטון המרכזי במדינה למערכת השלטון המקומי.לדוגמא: בישראל מספר הסעיפים (תקנות) התקציביים הוא מעל 7000. בכל מדינות ה- OECD המספר הוא בעל 3 ספרות (דהיינו- כמה מאות סעיפים). הסיבה לכך היא פשוטה: כאמור- בכל מדינות ה- OECD התקציב הלאומי הוא תפוקות, ובמדינת ישראל הוא של תשומות.
אולמרט הודיע כי בכוונתו לפעול בנחישות להפיכת תקציב 2006 לתקציב חברתי . אולמרט ציין כי האוצר מרכז סביבו עוצמה גדולה יותר מזו של משרד רוה"מ. צריך להחזיר את האוצר למקום ולגודל הטבעי שלו.
לדבריו של השר אולמרט משרד האוצר כיום הוא המחוקק, המבצע ולפעמים גם השופט, שמחליט למי מגיע ולמי לא מגיע.
אולמרט קרא לרוה"מ להוביל ולהנהיג את מדיניות תקציב 2006 ולא להותירה בידי משרד האוצר.
"משרד האוצר הוא הזרוע המבצעת של מדיניות הממשלה ולא הבוס של משרדי הממשלה. אני יודע שבענין הזה אני משקף את עמדת כל שרי הממשלה" אמר השר אולמרט.
השר אולמרט התייחס בהרצאתו גם לנושא הבירוקרטיה ואמר כי הפכנו למדינה שהבירוקרטיה בה הורגת כמעט כל יוזמה, כל מוטיבציה, כל נכונות וכי פקידים שמחזיקים עוצמות יוצאות מגדר הרגיל ותוקעים פרויקטים למשך שנים.
אולמרט ציין כי הוא מכיר יזמים ומשקיעים שחיסלו את עסקיהם בישראל, שנשבעו שכל עוד אין שינוי לא יחזרו לכאן. "אנו הולכים ומאבדים את יכולת התחרות למשוך השקעות זרות מול מדינות אחרות"-אמר השר.
השר אולמרט סיים ואמר כי "על הממשלה בישראל לקיים רפורמה מרחיקת לכת שתחסל את הסחבת הביורוקרטית, תאמץ שיטות ניהול מודרניות חדשניות ושתעמיד שוב את טובת האזרח מעל הכל."

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
