הבורסה תפרש בפתיחה את התוכנית המתגבשת של נתניהו

באחד העם ישאלו האם הגבהת שיעור המס תכריע על הסנטימנט הבוקר. מניות הארביטראז' מאותתות באור אדמדם ולא ברור. השבוע יכריע הנגיד פישר על הריבית, עניין שעשוי להשפיע גם כן
חזי שטרנליכט |

כיצד תפתח הבוקר הבורסה התל אביבית את שעריה למסחר? ובכן, השאלה הראשונה היא כיצד יפרשו הפעילים בשוק ההון המקומי את הכוונה של האוצר לייקר את המס על ההשקעות בבורסה ל-18% עד ל-20% מרמתו הנוכחית (15%). מנגד, הכוונה להפחית את מס החברות, עשויה להותיר את ההשקעה במניות כאטרקטיבית - משום שביצועי החברות ישתפרו. כך שיש פנים לכאן ופנים לכאן.

בכל מקרה, בזירה הכללית, שירלי מימון הרשימה את אירופה והעולם והגיעה למקום הרביעי באירויזיון, דבר שעשוי לתרום למורל, וול סטריט חתמה במגמה מעורבת כאשר הנאסד"ק חתם בעליות, עוד עניין שניתן לפרש בשתי דרכים. ובמקביל לכל זה: השבוע יפרסם נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, את החלטתו לגבי גובה הריבית במשק לחודש יוני (מחר ב-16:30) דריכות אמורה להרשם בשוק האג"ח ושוק ההון צפוי להגיב.

מבחינת פערי הארביטראז' (מול מדד ת"א 25) שיפתחו הבוקר. בפער חיובי בולטות: אלווריון עם 1.01%+, אלביט מערכות עם 0.34%+, ובפער שלילי: פריגו עם 0.12%-, טבע עם 0.22%-, וגיוון עם 1.48%-.

בשאר המדדים בולטות: אלדין עם פער חיובי של 4.15%+, אינטרנט זהב עם פער של 2.56%+, אורכית עם פער של 1.14%-, ושמיר אופטיקה עם פער של 3.74%-.

טבע הדברים. האישור שקיבלה טבע לתרופת ה-Clarithromycin, איננו סופי. זאת משום שביום ו' קיבלה חברת אבוט צו מניעה כנגד טבע העוצר את יכולתה של הענקית הגנרית מישראל מלהמשיך בהליכי ההכנות למכירת התרופה, שהיא הגרסא הגנרית של תרופת הביאקסין (Biaxin). מדובר בהתגוששות משפטית אליה רגילה טבע, אך כעת ההכרעה חוזר לתחום השיפוטי. מדובר בתרופה המגלגלת מחזור מכירות של כ-280 מיליון דולר.

ב"ידיעות אחרונות" מתפרסם הבוקר כי בבנק הבינלאומי עומדים לחלק מקדמה לעובדי הבנק על חשבון הבונוס לשנת 2005. כל עובד יקבל לפחות 2,000 שקל. זאת משום שבבנק מעריכים כי הרווחים יהיו נאים ויסתכמו השנה בכ-340 מיליון שקל.

הולכים בגדול, הולכים על חו"ל. בשטראוס-עלית, לא נרגעו ככל הנראה מהמיזמים הקודמים של עלית אינטרנשיונל, והחליטו לפי "ידיעות אחרונות" הבוקר, למכור מעדני מילקי וגבינות קוטג' לבריטים. שטראוס חתמה הסכם להפצת מותגי העל שלה בממלכה הבריטית באמצעות רשת טסקו, קמעונאית המזון הגדול באי המלכותי. המניה עשויה להתעניין.

עוד עניין של שטראוס-עלית, והפעם מול מניית אסם. ב"מעריב" מפרסמים הבוקר כי החברה שהמציאה את המילקי פונה לייצר חטיף זהה לביסלי. עלית אמורה לצאת עם סדרה שלמה של תואמי ביסלי ותשתמש לשם כך במותג "צ'יטוס" גם אם אין קשר ישיר לחטיפי הגבינה הותיקים שלה. המועמד כנגד הביסלי יגיע לחנויות כבר בשבוע הבא. מניית אסם עשויה להגיב.

עוד בענייני דור כימיקלים. הבוקר מתפרסם כי שמואל דנקנר, מגיב ומוסר כי אינו חייב כספים לחברה. כנגד איש העסקים הועלתה האשמה בתקשורת בשבוע שעבר כי כביכול הוא משך כספים שלא כדין מהחברה. דנקנר בתגובה: "החוב הוא של דנקנר השקעות שנמכרה בינתיים לקבוצת דלק. הם לא רוצים להחזיר את הכסף".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.