הבורסה השבוע: המבחן הראשון והאמיתי של סטנלי

יש מיני-בומבה שמתחבאת בין השורות ועשויה להשפיע על הבורסה בשבוע הקרוב, גם הבנקים עשויים להריח שהם נכנסים לישורת האחרונה בענייני ועדת בכר, ומשבר בעסקת בז"ן החל להתגלע, יהיה שמח...
חזי שטרנליכט |

אירוע מאקרו מקומי יבחן את תפקודו של פרופ' סטנלי פישר - הנגיד החדש בבנק ישראל כבר ביום ב' הבא (ב-16:30). החלטת גובה הריבית. לא מדובר בהחלטה קלה, הפערים בין השקל לבין הדולר הולכים ומצטמצמים ועל הנגיד הנכנס יהיה לקבוע אם ניתן לשמור על השקל ברמת 3.5% ריבית, כאשר הדולר עומד על ריבית של 3%. הדולר, חבר'ה, הדולר. 0.5% הפרש - מי היה מאמין.

מחד, יש לו בעצם עוד החלטת ריבית אחת שבה הוא יכול להגיב למהלכי הפדראל ריזרב, משום שאת ההחלטה הבאה על גובה הריבית הדולרית יקבל ה-FOMC לאחר יומיים של דיונים שיסתיימו ב-30 ביוני, ומנגד יש עוד מדד מחירים לצרכן באמצע, ולאחר הזינוק המפתיע שנרשם בחודש אפריל, ייתכן כי המדיניות הנוכחית תצטרך להשתנות.

עוד ידיעות שעשויות לעניין את הבורסה בשבוע הבא קשורות בועדת בכר. מנכ"ל האוצר אמר היום בכנס בתל אביב כי הוא צופה שהמסקנות יעברו עד תום מושב הכנסת הקרוב - באמצע יולי. אך בשוק רומזים כי ועדת הכספים, ובכר הודה שהיו"ר הנוכחי - תומך במסקנות והבטיח לעזור בענייניה - תכנס למירוץ ותנסה להכין את המסקנות לחקיקה כבר בתוך כחודש.

אם הבנקים יריחו כי מדובר ב"ישורת האחרונה" לפני החקיקה, הרי שהם בהחלט עשויים להגביר את מאמצי הנגד שלהם. איך זה יתבטא בבורסה? הרבה התבטאויות והגברת התנודתיות במניות הבנקים ואולי גם מניות הביטוח. רק נזכיר כי מניות פועלים, לאומי, דיסקונט ומזרחי, בעלות משקל המשפיע בכ-24.51% על התנהגות מדד המעו"ף, תוסיפו לזה את חברות הביטוח ותקבלו השפעה של 32.4%. לא פשוט.

המשך התוצאות הכספיות ישפיעו על השוק. למרות שתוצאות בנק הפועלים שפורסמו היום, לא השפיעו ואולי אף הכבידו על המדדים. מניית הבנק שגירד את קו המיליארד שקלים ברווח הרבעוני ירדה בתום המסחר במחזור גדול, והשוק לא זינק מאושר. מי הבא בתור? נותרו התוצאות של האח התאום, בנק לאומי. רגע, יש גם את הרכש החדש של מתיו ברונפמן - בנק דיסקונט. איך עבר הרבעון הראשון בלי אמא-ישראל? לתוצאות לכשיתפרסמו עשויה להיות השפעה על המניות עצמן ועל השוק.

הקרב המתעצם על עסקת בז"ן בין מדינת ישראל לחברה לישראל, הוביל היום את החברה לישראל לצאת בתגובות חריפות נגד החשכ"ל במשרד האוצר, ירון זליכה. בחברה לישראל הגיבו ואמרו כי "פעולותיו מעידות על אובדן עשתונות וחוסר יכולת להתמודד עם טענות עובדתיות ומשפטיות ניצחות". נו, הקרב הזה רק התחיל, ומכיון שהמכתב פורסם לקראת תום שבוע המסחר (יום ה', אחה"צ) - צפוי המשך לוהט על דפי העיתונים בשבוע הבא. למניות החברה לישראל עשויה להיות השפעה (הן משפיעות על 4.45% ממדד ת"א 25).

ואיך אפשר בלי שר האוצר? השר נתניהו אמר היום כי הוא עומד להציג בפני רה"מ שרון את התוכנית הכלכלית שלו. בין אם המאבקים הפוליטיים יובילו להחלשת כוונותיו המקוריות, ובין אם הקרב רק התחיל - נראה שהשקט נגמר ובשבוע הבא נקבל קרבות של כותרות על גבי העיתונים. כשיש תוכניות כלכליות חדשות, השוק מגיב.

אך לסיכום יש עוד מיני-בומבה מבחינת הבורסה, שמתחבאת בין השורות בתוכנית של נתניהו. הגדלת המס על ההשקעות. התוכנית עשויה לכלול הגדלת של גובה המס לאיזור 18% עד 22%, ולפי דבריו של מנהל רשות המיסים, איתן רוב, היום בכנס שוק ההון של דה מארקר, לא רק שמדובר בתוכנית - אלא שמדובר בצעדים של ממש שינקטו. לא מדובר בפרומילים רבותיי, מדובר בתזכורת למדיניות המיסוי בישראל - אין מדיניות, הם פשוט משתנים כל הזמן.

שבת שלום.

מאת: חזי שטרנליכט

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי בנייר ערך כזה או אחר, המבצע פעולה שכזאת, פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.