חמש ודקה: ההיי טק מתחמם? בינתיים שוק ההון כבר לוהט
איזה שבוע, זה היה... כל הגברברים של שוק ההון אכלו כל כך הרבה סטייקים ביום העצמאות ונאלצתי לשאול את עצמי - איך הם הסתדרו עם כל הכנסים, החליפות, המזנונים והעוגות האלה במהלך השבוע הזה? מילא אני שכבר מתורגלת בכוסות יין ומלצריות מנומסות, אבל הם? אין להם עסקים לנהל? לא נורא, העמלות שלכם ישלמו על הכל.
נפתח במיליארדר (בשקלים), גיל שווייד. הוא כינס מסיבת עיתונאים השבוע במשרדי החברה, צ'ק פוינט. הישראלי שעשה את זה היה צריך להיוועץ עם קארין בדחיפות בענייני גרדרובה. כולו לבוש בשחור: ז'אקט שחור דק, חולצה שחורה, מכנסיים שחורות, גרביים שחורות, ונעליים... טוב הבנתם. גיל? מימשת לא מזמן בכמה עשרות מיליוני דולרים עם מריוס והחבר'ה, לא הגיע הזמן לתגבר את מחלקת הביגוד? אבל הוא- רק הדור החדש של התוכנות שלו בראש סדר העדיפויות.
השוק לוהט, יום אחד אתה מנתח מניות, יום שני אתה אוסף אותן. הקידומים לא פוסקים והתזוזות - רחבות ולפעמים רוחביות, מצד לצד ברחוב אחד העם. כך גונבה לאוזני השמועה שאחד האנליסטים הבכירים בבנק אוצר החייל, אופיר שמואלי, נמצא בדרך לנהל את קופות הגמל של סולומון שוקי הון. ושמואלי בתגובה? "אין תגובה".
הגיע הזמן להשחיז ציפורניים. כנס שוק ההון של דה-מארקר במלון הילטון תל אביב נפתח ברוח קרב. יגאל ברייטמן, יו"ר דלויט ברייטמן אלמגור, רצה לסגור חשבון עם מנכ"ל משרד האוצר, יוסי בכר: "ועדה של רגולטורים", הוא כינה את הועדה, וזה לא נשאר חייב: "גם לכם היו עסקי יעוץ וחששו מניגודי עניינים ואמרו לכם: תעיפו אותם". החבר'ה מתכסחים על הדוכן, וגיא רולניק, העורך הראשי של דה-מארקר מאושר. גם בלונדינית כמוני מאושרת כשכולם רבים, אבל בעיקר עליה.
בלובי של הילטון ראינו את מנהל רשות המיסים בישראל (או במילים יותר מפורשות: מס הכנסה!)איתן רוב מסתודד לו עם פיגורות משוק ההון. איתן? הם עוד יצטערו כשהם ירשמו לך את הצ'ק? לא הספקנו לצאת לרגע קט מהמלון, וכבר נצפה שר האוצר,בנימין נתניהו, שהגיע לנאום פוסע בצעדים נחרצים מהוולוו אל הלובי.
הוא הכריז שהוא הולך לאריק להציג לו את התוכנית הכלכלית. אבל קצת לפני כן, נתן מנכ"ל כלל ביטוח, שואו לא קטן: "ועדת בכר? לא בטוח שהיא התרופה הנכונה לדיאגנוזה הנכונה שבוצעה לשוק ההון". שמח בשוק ההון. מה הפלא שהיה עמוס בכנס. כל האולם התמלא, ובחוץ הרעיפו עם העוגות של הילטון (הכי טובות בעיר ? נותנות פייט טוב לאילו של דיוויד אינטרקונטיננטל).
רגע של אקדמיה. לפני שמאשימים אותי ברידוד השיח הציבורי, פניתי לשאלה החשובה ? האם הורוד הוא באמת יכול לחזור? (כן), ואחריה שאלתי את עצמי: האם בועת ההייטק חוזרת?. מאחר שלא הגעתי למסקנה מפורשת, נעזרתי של פרופ' משה צבירן. בכנס שהתקיים בל.ה.ב באוניברסיטת תל אביב, יחד עם חברת CA ישראל, עסקו בסוגיה זו מזווית משולבת של נתונים מאקרו כלכליים של המשק הישראלי מחד ותנאי השכר וההטבות מאידך. פרופ' צבירן טען שלמרות "סימני הנפט" של בועית מתהווה, האינדיקטור המרכזי של תנאי השכר של העובדים בתעשיית ההיי טק אינו מצביע על היווצרות מחודשת של בועה.
בדיון הער נצפו פיגורות אקדמיות כמו ד"ר אורה סתר, מנכ"ל ומנהלת אקדמית ל.ה.ב, אנשי היי טק, כגון אשר בהרב וציפי קורן, מנהלי טלדור מערכות, גם המשנה למנכ"ל בזק, אבי פתיר, בתחום הספר - מנכ"ל סטימצקי, יהושע מצליח, ובעסקי התוכנה הגלובליים, מנכ"ל CA ישראל, אריה אופנר. אחרי הדיון, מיד נרגעתי והרמתי טלפון לויקטור, סוחר המניות שלי, לשאול אותו אם כדאי לפזול שוב פעם לאיזור ה-VC, זאת למרות שרוב ההשקעות שהוא עשה בשבילי עברו ל-WC.
אבל אם מישהו חשב שכאן תמו הכנסים, אז - עצרו את המצלה שלכם, כי השבוע גם הגיעו הסינים למידל איסט. מדובר במשלחת של אנשי עסקים בכירים מעונבים ומנומסים מסין מהפארק התעשייתי המשגשג הממוקם בסוג'ו שליד שנגחאי. המשלחת בראשות מר יאנג ג'יאנזונג, ממנהלי פארק התעשייה של סוז'ו, פתחה בסדרה של מפגשים עסקיים עם חברות ישראליות כדי לחמם את היחסים העסקיים המשותפים.
חברי המשלחת היו אורחים של אי.די.בי, הנמצאת בבעלותו של נוחי דנקנר, וקרן אינפיניטי. הם נפגשו עם דורון בירגר, מנכ"ל ונשיא אלרון תעשיות אלקטרוניקה, ועם רוני מילוא, ראש עיריית תל אביב לשעבר, ומנכ"ל אזורים בהווה, ועם רינה פרידור, מנהלת החממות. בהמשך נועדו עם שר התמ"ת אהוד אולמרט, והאיש והתרופה לכל בעיה - מנכ"ל טבע, ישראל מקוב, ועם דויד ברסני ויעקב פז מרד. אומרים שיש מיליארד סינים, אז כנראה שנתנו להם כמות דומה של פגישות. בכל מקרה, אם זה לא הספיק, הרי שמחכה לחברי המשלחת חוויה בצורת ביקור בחממת הטכניון ובחממת מעיין. מה אמרתי? חם.
עוד לא נרגעתי מהביקור של הסינים, וכבר נשלחתי לגלות "מהי אהבה?" בזמן שפיני גרשון אמר לרה"מ אריאל שרון שהוא אוהב אותו, וכל עם ישראל צפה במשחק הכדורסל המותח של משחק היורוליג בו זכתה מכבי תל אביב כאלופת אירופה, נאספו ובאו אנשים רבים, ובניהם ראש עיריית רעננה, זאב בילסקי, לקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה לרגל חנוכת חנות הספרים "למדא". במסגרת האירוע התקיים שיח הסופרים בו אירח מיכאל הנדלזלץ, מי שהיה עורך הספרות של הארץ, את פרופ' יורם יובל והסופר חיים באר.
אומרים שבלונדיניות שכמוני לא אוהבות ספרים? טעות מרה. אני דווקא מאוד אוהבת לקרוא ספרים ? אבל על החשבון של מכבי תל אביב? לפחות נהנתי ממפגן שוצף של הברקות מילוליות וסיפורים משעשעים. נושא משותף היה לשני הסופרים, פרופ' יורם יובל, נכדו של ישעיהו לייבוביץ, וחיים באר, מחבר הספר "נוצות", ובן דודו של יובל רכלבסקי, הממונה על השכר באוצר. שניהם שינו את שמם בצעירותם, אך כאשר נשאלו בנושא ענו כי אינם בטוחים שעשו את הדבר הנכון.
פרופ' יורם יובל אשר כונה על ידי מיכאל הנדלזלץ "המטפל הלא מושלם המושלם ביותר", כתב בספרו שמונה סיפורים על טיפולים שערך, הטיפולים שתועדו יכולים היו להיכתב גם בתוכנית טלנובלה יומית, לדבריו, "הסיבה שבשנים האחרונות מטפלים רבים החלו לכתוב ספרים היא כי אתה יושב בחדר ושומע סיפורים שלא יאמנו, אבל כולם אמת לאמיתה, ואתה משתגע, כי אתה מוכרח לספר אותם הלאה, הדרך היחידה לעשות זאת היא בספר".
אבל את הפרט הכמוס ביותר גילה הסופר באר. הוא סיפר עד כמה הוא מקנא בידידו, הסופר, יהושוע קנז, "איך אפשר שלא? אשתי נכנסת איתו למיטה, לילה אחרי לילה, מתייחדת איתו, אחת לכמה זמן משמיעה קולות מובהקים של הנאה, ואני שוכב לידה ומתפוצץ. אני יכול רק להתנחם בכך, שבמקום אחר, באיזה מיטה אחרת, אישה אחרת עושה זאת איתי.....".
הזמנה: אם יש לכם סיפור תוסס, שמועה, פיסת מידע על אנשים בשוק ההון, המייל שלי לרשותכם! כתבו לי, ואני כבר אבדוק את השמועה...
קארין לירי

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
