תדלקתם בפזומט? תקבלו חשבונית אלקטרונית למחשב

פזומט תשתמש במוצרי סקיורנט לשם כך. המערכת תאפשר למכשיר הפזומט לשלוח שוברי קבלה, חשבוניות, הודעות זיכוי וחשבוניות מס כקובץ ממוחשב ללקוחות דרך הדואר האלקטרוני
חזי שטרנליכט |

חברת סקיורנט, המתמחה באספקת פתרונות אינטגרטיביים לאבטחת מידע ותקשורת, השלימה הקמת מערכת חשבוניות אלקטרוניות עבור פזומט. בכך הופכת פזומט לאחת החברות הראשונות בישראל המיישמות פתרון זה.

המערכת מבוססת על פתרון טכנולוגי שפיתחה חברת מחקר אלגוריתמים, המאפשר לפזומט לשלוח שוברי קבלה, חשבוניות, הודעות זיכוי וחשבוניות מס כקובץ ממוחשב ללקוחות החברה באמצעות הדואר האלקטרוני.

יישום החשבונית הדיגיטלית התאפשר בעקבות האישור בחוק שהעניקו רשויות המס בשנת 2003 לעשות שימוש בחשבונית דיגיטלית ובלבד שתהיה חתומה בחתימה דיגיטלית מאושרת או מאובטחת של מנפיק המסמך.

מערכת החשבוניות הדיגיטליות פועלת באמצעות ממשק המתחבר למערכות המידע של הארגון ומאפשר לבצע חתימה דיגיטלית מאובטחת ומוצפנת באופן מרוכז ואוטומטי על החשבוניות שהונפקו ממערכות המידע הארגוניות ולשלוח אותן ישירות אל הלקוח בדואר אלקטרוני. בחברה סבורים כי המוצר יביא ללקוח חסכון כספי וייעול ארגוני משמעותי מעצם קבלת מסמכים חשבונאיים בפורמט אלקטרוני המאפשרים לקלוט את המידע ישירות למערכת הנהלת החשבונות וכך לחסוך עלויות תיוק, ארכיבאות ואחסון.

מנכ"ל סקיורנט, אבי נגר, אמר: "יישום מערכת החשבוניות הדיגיטליות בפזומט, כחברה המטפלת באלפי חשבוניות מדי יום, היא דוגמא מצוינת ליתרונות האדירים הגלומים בפתרון זה. אין ספק, כי תחום החשבוניות הדיגיטליות יהפוך להיות בשנה הקרובה להיות חוד החנית של יישום החתימה הדיגיטלית בשוק העסקי בישראל".

ניר גורמן, מנהל המחשוב בפזומט, אמר: "מערכת החשבוניות הדיגיטליות היא פתרון מתבקש לפזומט שיאפשר לנו לשלוח את החשבוניות ללקוחותינו בדואר אלקטרוני במקום להדפיסם ולשלוח בדואר רגיל. השירות החדש הוא פועל יוצא של מדיניות החברה לספק ללקוחות את מערך השירות האופטימלי תוך שימוש בכלים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.