שישי נשאר שישי: הדולר היציג עלה קלות ל-4.378 שקל
שערו היציג של הדולר האמריקני נקבע בתוספת קלה בת 0.05% למחיר של 4.378 שקל, כך נקבע היום על ידי בנק ישראל. האירו הנחלש ביחס לשקל, עקב החלשותו מול הדולר, איבד 1.25% ונקבע בשער יציג במחיר של 5.55 שקל. סל המטבעות כולו נחלש ב-0.2% למחיר של 4.97 שקל.
אנליסט המטבעות אביעד קוטלר מפינוטק מציין כי הדולר ממשיך להתחזק לאחר הפריצה שהתרחשה אתמול. למרות העדר הודעות או פרסומים כלכליים, הדולר התחזק לרמתו הגבוהה מזה חודשים רבים. נראה כי הדולר מתחזק על רקע פרסומים טובים אשר פורסמו במהלך החג. לאחר פרסום חיובי בשבוע שעבר של המשרות החדשות (בעלייה של 274 אלף) אתמול פורסם בעלייה המכירות הקמעונאיות (1.4%).
החדשות הטובות בארה"ב גורמות לסוחרים להשקיע בדולרים במטרה לפעול בעקבות הריביות. משקיעים בדעה שהבנק המרכזי של ארה"ב יחל להעלות את שיעור הריבית בקצב מהיר יותר מה- 0.25% שהתרגלנו אליו. העלאה של 0.5% נראית אפשרית אולם לא סבירה במיוחד בעקבות העובדה שהבנק טרם מעונין לגרום להתחזקותו של הדולר באופן ניכר. היוותרותו של הדולר כמטבע חלש יחסי עדיין מאפשר לסקטור היצור האמריקני להתאושש והן גם לסקטור היצוא. היום לא מתפרסמים מדדים כלכליים בעלי חשיבות ארה"ב, דבר שצפוי להותיר את הזרקורים מפוקסים על ביצועיו של הדולר.
האירו ממשיך להחלש בשווקים, בעוד דילרים רבים מספרים על מחזורי פעילות גבוהים לאור כניסתם של סוחרי טווח ארוך יותר לשוק. הסוחרים לטווח ארוך נראו כמנצלים את לקיחת הרווחים של מוכרים האירו משבוע שעבר, לאור הירידות החדות. מכירות דווחו באיזור ה-1.2710/20, בעוד הציפיה בשוק היא לבחינה של רמת השפל ב-1.2500. כעת נסחר האירו אל מול הדולר סביב 1.2640. לא צפויים נתונים בזירה האירופאית בהמשך היום, אולם חשוב להמתין להשפעתו של סקר אוניברסיטת מישיגן בארה"ב.
היין נחלש באופן משמעותי אל מול הדולר והאירו, אך הדבר אינו נובע באופן בלעדי מהתחזקותו של הדולר בשווקים. בכירים יפנים הבהירו לאחרונה כי יפן תאפשר התערבות ממשלתית נוספת במקרה והיין יתחזק באופן משמעותי, כל זאת לאור חששות השלטון מההערכה מחדש של היואן הסיני והשפעתו על המזרח. היין נסחר כעת אל מול הדולר סביב 107.08, בעוד אל מול האירו נסחר היין סביב 135.36.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.