בעוד ששוק המט"ח העולמי מושפע בעיקר מהשפעות טכניות, מסתמנת הערכה כי 25% מהסוחרים בשוק המטבעות מסתמכים על הניתוח הפונדמנטלי, בניגוד ל-35% שהם מנתחים טכניים, בעוד ש-40% מהסוחרים משלבים את שתי השיטות למסחר.

המנתחים הפונדמנטליים בוחנים את תזוזות השוק לאורך זמן ולכן הניתוח הפונדמנטלי מתאים יותר לטווח הארוך. למרות זאת, בשנה שעברה ראינו כי החשיבות של הפונדמנטליים הלכה וגדלה בהשפעה על תזוזות השוק. בהתבסס על כך, התזוזות המשמעותיות ביותר בדולר (כנגד האירו) התרחשו ב-20 דקות הראשונות לאחר פרסום של נתון כלכלי חשוב.

חשיבות הנתון והשפעתו על המסחר היומי תלויה בתקופה המדוברת וכן משתנה לפי צרכיה ובעיותיה של הכלכלה המקומית. כאשר אנו מנתחים את מטבע שבחרנו לסחור בו, אנו חייבים להתמקד במשתנים הכלכליים של המדינה לה שייך המטבע על מנת לדעת איזה מהאינדיקאטורים עשוי להשפיע על שערו.

לדוגמא: בשנה הנוכחית (2005), בעוד אנו מנתחים את הדולר האמריקאי, נזכור כי ארה"ב סובלת מגירעונות שיא במאזני התשלומים. לכן בתור משקיע בדולר יהיה לי מאוד חשוב לעקוב אחר פרסומי הנתונים של המאזן המסחרי, החשבון השוטף ושל תזרים ההון לתוך ארה"ב.

כמו כן, חשוב לנו לבחון את השינויים בחשיבותו של מידע כלכלי לאורך הזמן. השפעתו של מידע כלכלי נתון משתנה בתקופות שונות. נכון להיום, משקיעים יפניים עוקבים בדריכות יתר אחר שוק האנרגיה העולמי. בעוד יפן נחשבת ליבואנית הנפט הגדולה ביותר, עלייה וירידה במחירי האנרגיה משפיעים יותר על הצמיחה הכלכלית וכמובן על ערכו של המטבע המקומי. דבר זה נכון לעכשיו, אולם ייתכן כי בשנה הבאה מידע כלכלי זה כבר לא יהיה רלוונטי לשוק המט"ח האסיאתי.

בשנת 1992, פרסום של המאזן המסחרי האמריקאי היה הסיבה העיקרית לתזוזות השוק, בעוד שפרסום המשרות החדשות ללא מגזר חקלאי (נתוני האבטלה) היה השלישי בחשיבותו. בשנת 2004 שני אינדיקאטורים הללו התחלפו במקומם, כאשר נתוני האבטלה (Non-farm payrolls) נהיו הנתונים המשפיעים ביותר והמאזן המסחרי לקח את המקום השלישי בדירוג החשיבות.

באופן אינטואיטיבי, ממצא זה הגיוני למדי בעוד שהשוק מסב את תשומת לבו לעבר סנטימנטים כלכליים ומידע כלכלי, לדוגמא: פערי הריביות בין המדינות מושכים יותר תשומת הלב, כאשר במדינה אחת ממשיכים להעלות את שיעור הריבית על המטבע המקומי, בעוד שבשאר העולם שומרים על שיעורי הריביות ללא שינוי, בדומה למה שקורה כעת בארה"ב לעומת שאר העולם. באותו אופן, כאשר ישנם קשיים ביצירת משרות חדשות, נתוני האבטלה ימשכו יותר את תשומת לב השוק.

דירוג ושינויים בחשיבות לאורך השנים:

בשנת 1992 נוכחנו כי הנתונים שהשפיעו היו (לפי סדר חשיבות): 1. המאזן המסחרי, 2. שיעורי הריביות, 3. אבטלה, 4. אינפלציה, 5. תמ"ג-תוצר מקומי גולמי. לעומתם בשנת 1997 היו הנתונים שהשפיעו: 1. שיעור האבטלה, 2. שיעורי הריביות, 3. אינפלציה, 4. המאזן המסחרי, ו-5. תמ"ג-תוצר מקומי גולמי.

בנוסף לכך, חשוב לקחת בחשבון כי המחירים חוזרים על מסלולם במהלך היום, לכן יכול להיות כי המהלך של הדולר ב-20 הדקות שלאחר הפרסום לא יהיה מהלך משמעותי ביותר באותו היום.

ב-2004 בחנו בנקודות את ההבדל בין הטווח היומי של המטבע לבין השפעת הנתון ב-20 דקות לאחר הפרסום:

משרות חדשות ללא מגזר חקלאי, השפיעו ב-20 הדקות שלאחר הפרסום ב-124 נקודות, החלטת ה-FOMC בנוגע לשיעורי הריבית, השפיעה באותו פרק זמן ב-74 נקודות, המאזן המסחרי ב-64 נקודות, מדד המחירים לצרכן ב-44 נקודות, המכירות המקעונאיות השפיעו ב-43 נקודות, התמ"ג ב-43 נקודות, החשבון השוטף ב-43 נקודות, המוצרים ברי קיימא ב-39 נקודות, ותזרים ההון ב-33 נקודות.

בנוסף לכך, ממוצע טווח מסחר יומי נטו באותו יום של הפרסום, הושפע מהנתונים הבאים במשרות חדשות ללא מגזר חקלאי ב-193 נקודות, בהחלטת ה-FOMC בנוגע לשיעור הריבית ב-140 נקודות, המאזן המסחרי השפיע ב-129 נקודות, האינפלציה-מדד המחירים לצרכן (CPI) ב-123 נקודות, המכירות הקמעונאיות ב-125 נקודות, התמ"ג ב-110 נקודות, החשבון השוטף ב-127 נקודות, המוצרים ברי-קיימא ב-126 נקודות, ותזרים ההון ב-132 נקודות.

ההשפעה המשמעותית ביותר נרשמה בנתון של האבטלה (משרות חדשות ללא מגזר חקלאי), אשר גרם לתזוזה של 124 נקודות ב-20 דקות הראשונות לאחר הפרסום, כאשר השפעתו גרמה לסך של 193 נקודות במהלך המסחר ביום הפרסום. החלטת הבנק המרכזי האמריקאי (FOMC) היה הפרסום השני בחוזקו בשתי דגימות הזמן, ובשאר האינדיקאטורים כבר ראינו ירידה דרמטית בתגובת השוק לפרסומים.

ניתן לראות כי רוב השינויים המשמעותיים ביותר במהלך השנים נגרמו עקב שינויים בחשיבות התקופתית של הנתונים. סיבה נוספת לשינויים בהשפעת הפרסום על המסחר היומי היא תדירות הפרסום (הרבעוני לעומת החודשי). לדוגמא: נתוני אבטלה שבועיים כגון: תביעות מחוסרי העבודה, משפיעים הרבה פחות על המסחר, לעומת נתוני אבטלה חודשיים, כגון: שיעור האבטלה או נתוני משרות חדשות.