סגן נשיא HP: ה-VC בלהיטות יתר לגבי הננוטכנולוגיה

ראש מעבדות HP בעולם, ריצ'רד למפמן חוזה חידושים עצומים בננוטכנולוגיה. אך היא תהפוך לדבריו לתחרותית עם מוצרים ראשוניים בתוך כעשר שנים. המוצרים הראשונים לשוק יגיעו בתוך חמש שנים
חזי שטרנליכט |

ראש מעבדות HP בעולם, ריצ'רד למפמן הגיע לביקור בישראל. זהו לא הביקור הראשון שלו, הוא מציין כי הוא נוהג לבקר בישראל מדי שנה, זה שנים רבות. למפמן חוזה, במפגש עם עתונאים בתל אביב, חידושים עצומים באחד מהתחומים הנחקרים במעבדות חברת המחשבים - הננוטכנולוגיה. אך הוא רומז כי ייתכן והלהיטות שמגלה תחום ההשקעות היא גדולה ממה שהתחום מסוגל לספק בעת הקרובה. זה ייקח זמן, אבל כשזה יגיע, החידושים מהננוטכנולוגיה נשמעים כמו מדע בדיוני.

הננוטכנלוגיה, לדברי למפמן, תהפוך לתחרותית עם מוצרים ראשוניים בתוך כעשר שנים. המוצרים הראשונים לשוק יגיעו בתוך חמש שנים. HP העולמית משקיעה 3.5 מיליארד דולר בשנה במחקר ופיתוח. אך המחקר גרידא הוא רק 5% מהסך הכולל. גם כאן מדובר בשיעור מכובד, משום שיש להודות שדי קשה לחברות המסחריות שמחויבות כלפי המשקיעים שלהן, להשקיע סכומים גרנדיוזים במחקרים אקדמיים שיתנו בסבירות מסוימת, תוצאות בתוך מספר עשורים.

אבל כל אחד מהשווקים החדשים שיכולה לפתוח הננוטכנולוגיה הוא בעל פוטנציאל עצום. בעתיד הרחוק, מפליג למפמן בדמיונו, אולי תהיה האפשרות לצבוע את הקיר, כאשר רסיסי הצבע הם בעלי יכולת מחשוב, והם יוכלו להציג צורות ותמונות בהתאם לתכונות.

למפמן מציין כי כשסוקרים את המגמה של המחשוב רואים איך הוא הלך והתקרב אלינו. ממרכזי מחשוב בעבר הרחוק, דרך מחשבים במשרדים, המחשב הביתי, מחשבי כף היד, ועד לסלולר שבכיס. הוא מאמין כי המגמה תמשך. נראה יותר מחשוב בסביבה שלנו.

במקביל מפתחים במעבדות HP, טכנולוגיה שתלחם בוירוסים המתקיפים ללא הרף את המחשבים האישיים. למפמן רומז כי מדובר בטכנולוגיה שלומדת ישירות ממערכת החיסון בגוף האדם, וכי יש לה יכולות לימוד עצמאיות. היא תחסוך את קדחת העדכונים הנכפת היום על המשתמשים.

האם תתחרו בסימנטק וחברות האנטיוירוס? למפמן משיב שלא. הוא מדבר על מערכת עתידנית ללוחמה באיומים הללו. כידוע, חברת HP היא חברת מחשבים, פעילות התוכנה שלה היא לא ליבת העסקים הראשית, אך היא עוסקת גם בה.

באשר למעבדת המחקר בארץ, היא מונה צוות של 15 דוקטורים בטכניון. הם עוסקים גם בלימודים והרצאות, על חשבון HP. זאת בכדי לשמור על המוח שלהם "חד", מציין מנהל מעבדת המחקר בארץ, פרופ' אברהם למפל.

כשהוא נשאל, האם הודו מאיימת על השקעות עתידיות במחקר בישראל, ובכלל? סבור למפמן כי הוא מאמין שהתשובה להשקעות במו"פ בהודו מול מקומות אחרים, תלויה באספקטים רבים מצד החברות. גם היקף הלקוחות במדינות מסוימות קובע את מדיניות ההשקעה שלה, מאגר הידע הקיים, ועוד דברים. הוא מזכיר כי יפן בשנות ה-80 הבהילה את המערב, עד שחששו שכל התעשייה תזלוג אליה לבסוף. "לאחר 13 שנות מיתון ביפן, אני לא חושב שהאיום התממש".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה