ביקושי שיא של 55 מיליארד שקל בהנפקת בגיר

שיעור ההקצאה נקבע על 0.25%. סך הכל גייסה היום החברה מן הציבור 49 מיליון שקל, שמשלימים גיוס כולל של כ-150 מיליון שקל
רם דגן |

ביקושי ענק של 55 מיליארד שקל נרשמו היום במכרז הציבורי של הנפקת חברת בגיר. ביקושים אלה מייצגים חיתום יתר של פי 370, כך שכל מזמין בהנפקה יקבל רק 0.25% מהזמנתו.

בסך הכל, השלימה בכך בגיר הנפקת מניות ואג"חים בהיקף כולל של כ-150 מיליון שקל, מתוכם כ-49 מיליון שקל במניות והיתרה באג"חים להמרה.

הביקושים הגבוהים למכרז הציבורי הם בהמשך לביקושים בסך 2.5 מיליארד שקל שנרשמו בשבוע שעבר בשלב המכרז המוסדי של ההנפקה.

את הנפקת בגיר הוביל קונסורציום חתמים הכולל את כלל פיננסים חיתום, לידר, פועלים-אי.בי.אי, איפקס ואלטשולר-שחם.

עופר גלבוע, מנכ"ל בגיר, אמר היום: "הביקושים הגבוהים משקפים את האמון הרב ששוק ההון מעניק לנו ולתכניותינו האסטרטגית. בכוונתו להוכיח את האמון שניתן לנו ולהמשיך וליישם את תכניותינו כדי להוביל את בגיר למעמד של חברה מובילה בשוק האופנה המחוייטת. תמורת ההנפקה צפויה לשמש אותנו, בין היתר, לצורך רכישת חברות בשוק האמריקני".

שוויה של בגיר לצורך ביצוע ההנפקה נקבע ל-53 מיליון דולר (לפני הגיוס). שווי זה משקף לחברה מכפיל רווח נמוך של 4.5 (לפני הגיוס) על בסיס רווחיה לשנת 2004. שווי החברה לאחר הגיוס יגיע לכ-65 מיליון דולר וישקף מכפיל רווח של 5.5.

איגרות החוב המוצעות לציבור ניתנות להמרה למניות בגיר לפי מחיר של 10 שקל למניית בגיר (המחיר לפיו יוצעו המניות בהנפקה הוא 8 שקל למניה). בחלוף כ-3 שנים, יעלה מחיר ההמרה ל-13 שקל. האג"חים הן צמודות למדד ומבטיחות ריבית שנתית של 6%. משך החיים הממוצע של האג"חים הוא כ-4 שנים.

בגיר השלימה לאחרונה גיוס הון פרטי בהיקף של 8.5 מיליון דולר ממשקיעים מוסדיים, אותו הובילו כלל פיננסים, פועלים שוקי הון ומנורה.

בגיר פועלת בתחום האופנה המחוייטת. החברה נמצאת בשליטת פולגת, שתחזיק לאחר ההנפקה בכ-68% ממניות בגיר. הנהלת בגיר, בראשותו של עופר גלבוע, השלימה בשנים האחרונות מהפך עסקי בחברה, שהעביר אותה לפסי רווחיות גבוהה. החברה סיימה את שנת 2004 עם הכנסות של 149 מיליון דולר ועם רווח נקי של 11.6 מיליון דולר (בניטרול הפרשות חד פעמיות). השליטה בחברת פולגת נרכשה בדצמבר 2004 על ידי קבוצת סילברבוים, בראשותו של צביקה בארינבוים, ועל ידי עופר גלבוע, המכהן כמנכ"ל פולגת ובגיר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

מערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיותמערכת IRON BEAM 450 של רפאל. קרדיט: רשתות חברתיות

רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה

רפאל מציגה בתערוכת DSEI 2025 וחושפת את מערכת הלייזר החדשה "מגן אור", עם מכוון עוצמתי יותר, טווח מוגדל ותגובה מהירה; המטרה: יירוט מהיר, זול ומדויק, במהירות האור

רן קידר |
נושאים בכתבה רפאל

חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מציגה בתערוכת DSEI 2025 בלונדון את הדור החדש של מערכת "מגן אור" (IRON BEAM 450), מערכת לייזר מבצעית שמיועדת ליירוט מהיר של איומים אוויריים קצרי טווח. מדובר בתצורה משודרגת, עם מכוון חדש המאפשר לטפל באיומים בטווחים גדולים יותר, עם דיוק גבוה יותר ויכולת תגובה מהירה בהרבה לעומת הדגם הקודם. 

המערכת החדשה מתוכננת לנטרל איומים במהירות האור, בעלות שולית נמוכה מאוד לכל יירוט, יתרון משמעותי ביחס למערכות טילים קיימות, שבהן כל יירוט עשוי לעלות עשרות אלפי דולרים. היא מיועדת להגן על שטחים נרחבים, פועלת ברצף ויכולה לתת מענה גם לתרחישים מורכבים שבהם נדרש יירוט רב־שכבתי ומתואם. 

לדברי מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, מדובר בפריצת דרך טכנולוגית שמסמנת שינוי תפיסתי בתחום ההגנה האווירית: "הצגת המכוון החדש IRON BEAM 450 בתערוכת DSEI ממחישה כיצד פריצות דרך בטכנולוגיית לייזר רב עוצמה משנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית ומאפשרות יירוטים יעילים מאוד ובעלות נמוכה. לצד מערכות ההגנה האווירית שלנו, מערכת "מעיל רוח, מערכת ההגנה האקטיבית המבצעית הראשונה והיחידה בעולם לרק״ם. המערכת מותקנת על טנקים ורכבים משוריינים במספר צבאות, מגנה על הצוותים והפלטפורמות מפני איומים נ״ט ומבססת את ההגנה האקטיבית כסטנדרט מרכזי בכוחות מתמרנים. בנוסף, עם פתרונות הנ״ט, מערכות נגד כטב״מים והמערכות הימיות, רפאל מספקת פתרונות משולבים העונים על צרכי ההווה ומתכוננים לאתגרים של המחר”.

בין המערכות המשלימות שמציגה רפאל בתערוכה: כיפת ברזל לטווחים קצרים, "קלע דוד" לטילים בטווחים ארוכים, ומערכות ספיידר לטווחים בינוניים. לצד מערכות שליטה ובקרה כמו MIC4AD ו-SKY SPOTTER, וכן DRONE DOME ו־LITE BEAM שנועדו להתמודדות עם רחפנים וחימושים משוטטים.

במימד הימי מציגה החברה את הגרסאות המותאמות של מערכות היירוט: C-DOME, שהיא הגרסה הימית של כיפת ברזל, וכן Naval Iron Beam ו-TORBUSTER. כל אלו מבוססים על ארכיטקטורה פתוחה שמאפשרת שילוב בציים קיימים, גם בשגרה וגם בלחימה. IRON BEAM צפויה להשלים את ההגנה הרב־שכבתית של ישראל, תוך צמצום משמעותי של עלויות והתאמה לאיומים משתנים, בין אם מדובר בירי רקטות, ברחפנים או במטחים מרובי ראשי קרב. המערכת טרם נכנסה לשימוש מבצעי, אך עם ההתקדמות הטכנולוגית הנוכחית, נראה שהיא בדרך להפוך לחלק בלתי נפרד מהגנת העורף והחזית גם יחד.