ביהמ"ש קבע כי סוכן ביטוח לא יפתה מבוטח במתנה יקרה

שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, שולמית וסרקרוג, דחתה את הערעורים שהגיש סוכן הביטוח, אפרים יוסלבסקי נגד החלטות שניתנו במחלקת פניות הציבור של הפיקוח על הביטוח, והתבססו על הוראות חוזר המפקח שאסר מתן מתנות יקרות ערך מעל 200 שקל, אגב קשירת עסקת ביטוח.

בערעורים נטען, כי יש לבטל את החוזר ואת ההחלטות המבוססות עליו. בפסק הדין קבע בית המשפט, כי התעלמותו של הסוכן מחוזר המפקח באה לפגוע באינטרס המבוטחים ושירתה את האינטרס שלו בלבד.

בפסק הדין נכתב: "שיקול הדעת הנתון למפקח הוא, בין היתר, לבדוק מהם האמצעים היעילים שיכולים למנוע כשל של הגשמת תכלית החוק - הגנה על הצרכן - ואין ספק שמתנות בשיעורים גבוהים יכולים לשמש מכשול כזה. במתחם הסבירות הנתון למפקח, נתונה לו הסמכות לקבוע אם שיעור המתנה יעמוד על 200 שקל או אם יעלה מעבר לכך, ואין זה ראוי - בהעדר ראיות המצדיקות לפעול אחרת - שביהמ"ש יתערב באותה הכרעה".

ההכרעות נגד הסוכן התבססו על כך שהפר את הוראות החוזר. חלק מהתלונות כללו טענות שהמבוטחים הוטעו - בכך שיחשבו שהם רוכשים תכנית חסכון, מבלי לדעת שרכשו פוליסה לביטוח חיים.

ב-31.5.04 ביטל המפקח על הביטוח את רישיון סוכן הביטוח של יוסלבסקי, מאחר ששיטת פעולתו הייתה מנוגדת להוראות החוזר ובשל כך שפגעה בטובת המבוטחים. בית המשפט קבע כי "לא יכול להיות ספק, כי מתנה שערכה אינו של מה בכך עשויה בהחלט להוות פיתוי עבור המבוטח הפוטנציאלי", וכי "פוליסת ביטוח איננה דומה למכונית או למוצר הנרכש במרכול. לא בכדי הוצא תחום הפיקוח על עסקי ביטוח מתחום סמכותו של הממונה על הגנת הצרכן, ונמסר לרשות מנהלית נפרדת".

לפי ביהמ"ש, "פוליסת ביטוח היא מוצר מיוחד. עסקת ביטוח היא עסקה מופשטת-משהו עבור אדם מן היישוב". בהמשך קובע בית המשפט, כי במקרים ראויים, "ובכלל זה בנושא מתנות שלא כחלק אינטגראלי מחוזה הביטוח" מוצדקת התערבות בדרכי שיווקן של פוליסות לציבור הרחב.