הקבלנים בונים על המפונים-מקימים יחידת תאום לבנייה
בעקבות פרסום התוכנית של מנהלת ההתנתקות להעביר את תושבי גוש קטיף לישובי קבע חדשים. פנה היום נשיא התאחדות הקבלנים, אהרון כהן למנכ"ל משרד ראש הממשלה, אילן כהן, והבטיח כי הקבלנים בישראל יתארגנו במהירות ויוכלו לבנות בבנייה מהירה מאות יח"ד, לרבות דירות צמודות קרקע, בתקופה של חודשים ספורים בניצנים או בכל אתר אחר. לצורך הנושא, התאחדות הקבלנים מקימה יחידת תאום לבנייה למפונים שתפקידה יהיה לאתר קבלנים שיוכלו לעמוד במשימת הבנייה המהירה וכן ליזום שיתוף פעולה עם גורמים נוספים בענף הבנייה כמו ארגוני המהנדסים, השמאים והאדריכלים לצורך המשימה. יחידת התאום לבנייה למפונים תגבש הצעה למשרד ראש הממשלה, שתכלול שיטות בנייה מומלצות שיאפשרו את קיצור הליך הבנייה וכן הצעות בנושא פיתוח מהיר של תשתיות והקמת מוסדות ציבור וחינוך. נשיא התאחדות הקבלנים, אהרון כהן אמר כי יישוב מהיר של המפונים העתידיים מגוש קטיף בכל מקום עליו יוסכם בין המפונים לממשלה הינו משימה לאומית. במידה וכל הגופים המעורבים יפעלו בתאום, ניתן יהיה להשלים את התכנון והבנייה תוך חודשים ספורים. ענף הבנייה כיום נמצא במצב של יכולת ייצור גבוהה וזאת לנוכח הירידה בהתחלות בנייה, ועל כן, קבלנים רבים יוכלו להירתם למשימת הבנייה. כהן הוסיף כי ראש הממשלה, אריאל שרון כבר הוכיח את יכולתו להקים עשרות אלפי יחידות דיור תוך זמן קצר וזאת בעת שכיהן כשר השיכון בתקופת העלייה מחבר העמים, הצלחתו נבעה משיתוף פעולה מלא ופורה מצד הקבלנים והתאחדות הקבלנים. גם עתה ניתן לפעול למציאת פתרון קבע איכותי למפונים, תוך זמן קצר, במקום לשכן אותם תקופות ארוכות במבנים ארעיים. מנכ"ל התאחדות הקבלנים, שמואל הרשקוביץ מוסיף כי ישנן כיום מספר טכנולוגיות לבנייה מהירה של בתים צמודי קרקע היכולות לשמש לצורך בנייה מהירה ואיכותית של בתים למפונים. הטכנולוגיה הראשונה היא בניית מעטפת המבנה מבלוקים מקלקר ויציקת בטון לתוכם, כאשר קירות הפנים של הבית מבוצעים מקירות גבס. שיטה זו מאפשרת הקמת בית צמוד קרקע בתקופה של פחות מ-6 חודשים וניתן לבצעה גם באמצעות צוותי עובדים שיעברו הכשרה קצרה לצורך הנושא, מבלי להזדקק לעובדי שלד מקצועיים. הרשקוביץ מציין כי בטכנולוגיה זו נבנו מאות יחידות דיור בגן יבנה בתחילת שנות ה- 90. טכנולוגיה נוספת היא בנייה טרומית. בישראל יש כיום מספר מפעלים המתמחים בייצור קירות ותקרות טרומיות כאשר האלמנטים הטרומיים מיוצרים במפעל וההרכבה נעשית בשטח ואינה דורשת יותר מ ? 4 או 5 חודשים להקמת יחידת צמודת קרקע.

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.88% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- מניית הבורסה לני"ע זינקה 11% גפן ב-12%; קמטק צנחה 10%; נעילה שלילית במדדים
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.