ליידרמן: האופטימיות של הזרים ביחס לשקל הולכת וקטנה
[בלעדי] אם שואלים את הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, פרופ' ליאו ליידרמן, מדוע הגענו ליציבות כל כך גדולה בשוק המט"ח, הרי שההסבר נעוץ במה שקורה לשווקים המתעוררים בעת האחרונה. שילוב של מדיניות פיסקאלית מרסנת ואחראית לצד פעולות מוניטריות הגיוניות, אקלים בינלאומי נוח שהוביל את המשקיעים במערב לחפש השקעות "קצת" יותר מסוכנות בשווקים הללו, והתוצאה - ירידה משמעותית ברמת הסיכון של השווקים הללו.
"הגענו לרמת סיכון של 40 נקודות בסיס לישראל" מודה פרופ' ליידרמן בפני באי כנס ל.ה.ב באוניברסיטת תל אביב אתמול. זאת מול רמות של 1,800 נקודות בסיס לשווקים המתעוררים בעת המשבר הגדול של ברזיל. "הרבה ממה שקורה כאן, בכלל לא תופעה שקשורה למותו של ערפאת" הסביר פרופ' ליידרמן, "חלק מהדברים שרואים בשקל, דומים למה שאירע באותה תקופה לפסו המקסיקני, לפסו הצ'יליאני ובמקומות אחרים."
פרופ' ליידרמן דיבר על השיפור העצום שחל בעשיית המדיניות בשווקים המתעוררים. גם בצד הפיסקאלי ולא רק בצד המוניטרי. ועדיין, כשאנחנו חוזרים לעניין התקציב (כשנאמרו הדברים, היתה הכנסת עדיין בשלבי הצבעות על התקציב, ח.ש), "אני לא מכיר כלכלן אחד בבנק הפועלים, שיכול לכתוב לי על מפית נייר את המספרים של התקציב. חוסר השקיפות הוא עצום".
אך הוא ממשיך ומסביר כי "שעות לפני התקציב, זה נראה כאילו שהשווקים הפנימו. השר נתניהו ורה"מ שרון, והאמריקנים דרך הערבויות, לא יתנו לישראל לחרוג מפונקציית הגלובליזציה". לדברי ליידרמן, נוצרה כאן מערכת מאוד אמינה בקביעת המדיניות. כך שלמרות אי הבהירות לגבי טיב התקציב, הידיעה שהוא יאושר ושהמסגרת לא תפרץ, נותנת את השקט לשוק המקומי. אך הוא מוסיף כי הוא גם יכול להגיד הרבה דברים טובים על מקסיקו, פולין ושווקים מתעוררים אחרים.
דבר נוסף שתומך ביציבות המופלאה של השקל ושוק המט"ח המקומי (סל המטבעות שומר על יציבות באזור ה-5 שקל חודשים ארוכים), היא העובדה שארה"ב תגבה את ישראל. "מה שה-IMF עשה לברזיל, עושה ממשלת ארה"ב בעבורנו" מדגיש פרופ' ליידרמן. הוא מסביר כי המשקיעים בעולם ראו שארה"ב מסייעת לישראל ברגעי משבר, דבר שמעניק את רשת הבטחון ומוריד את הסיכון.
אך עם זאת, פרופ' ליידרמן מציין כי "מה שקורה בשווקים הפיננסיים בימים האחרונים, הוא שחלה עלייה בתשואות הארוכות טווח של האג"ח בארה"ב. מדובר בנתון מאוד משמעותי. נוצר מומנטום של התחזקות של הדולר. צפי הצמיחה בארה"ב נע בין 3.5% ל-4% השנה. גוש האירו חיוור לחלוטין מבחינת הצמיחה. אילו כלכלות חיוורות עם פריון מאוד נמוך".
ליידרמן ציין כי האופטימיות של הזרים ביחס לשקל עדיין גדולה, "אך זה הולך וקטן. יש כבר גופים זרים גדולים שמכרו בשבועות האחרונים את השחרים, ויש פחות קונים של שחרים."

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.