תחילת שבוע המסחר בארה"ב תקבע את הטון בעולם
תחזית לשבוע הקרוב: המדדים המובילים בעולם נסחרו במגמה שלילית בהובלת שווקי ההון בארה"ב. שווקי ההון בארה"ב שברו את רמות התמיכה אותם ציינו ולא הצליחו לעלות מעליהם ביום המסחר האחרון (יום ה'). במידה וביום שני, יום המסחר הראשון השבוע, לא יצליחו המדדים בארה"ב לעלות מעל לרמות אלה (נאסד"ק 100 - 1475, S&P 500 עד ל-1175), הם יוגדרו כיורדים. השווקים ביפן ובאירופה עדיין נמצאים בתוך הטווחים אותם הגדרנו, ולכן אנו ממשיכים להגדיר אותם כמדשדשים, אולם ניתן להעריך שמגמת המסחר בהם תושפע מהנעשה בארה"ב בתחילת השבוע.
בשורה התחתונה, ה-S&P 500 צפוי לנוע השבוע סביב 1145-1200 הנק'. הנאסד"ק 100 צפוי להסחר ברמות של 1430-1550 נק'. הניקיי 225 צפוי לתנועה ברמות של 11700-12300 הנק' ומדד הדאו ג'ונס 650 האירופי צפוי לנוע סביב 2870-3000 נק'.
בסיכום השבוע האחרון בשווקי העולם, ירידת מחירי הנפט לא מנעה את המשך מגמת הירידות במדדי המניות המובילים בעולם. המטבעות המרכזים, האירו והין רשמו ירידות חדות כנגד הדולר לאור העלאת הריבית בארה"ב, והחשש מפני העלאות ריבית נוספו.
ביפן - רשם מדד הניקיי רשם בשבוע שעבר ירידה של 1% לרמה של 11,761.1 נק', כשברקע חולשה בשוקי ההון בעולם והמשך היחלשות היין כנגד הדולר. הסיפור הגדול של השבוע היה המשך עליית הריבית בארה"ב שהביאה לירידה של 1.56% ביין. העלאת הריבית בארה"ב הביאה לעליית תשואות בארה"ב ולהגדלת פער התשואות בין אג"ח יפני לשנתיים לבין אג"ח אמריקני לאותה תקופה לשיא של שלוש שנים.
בשבוע שעבר אף דווח, כי מדד המחירים היפני לחודש פברואר רשם ירידה של 0.3% בחישוב שנתי, כשמדובר בירידת מחירים מתמשכת של כמעט שבע שנים. נראה, כי כל עוד המשק היפני סובל מדפלציה, הבנק המרכזי לא יעלה את הריבית ביפן הקרובה לאפס וימשיך להזרים כסף למערכת הפיננסית. עוד ניתן להעריך, כי ההאטה בכלכלה היפנית בחצי השנה האחרונה והתחרות העזה בין החברות היפניות על הצרכן היפני מביאה למלחמת מחירים ולמצב בו החברות היפניות סופגות את עליית מחירי האנרגיה והסחורות.
באירופה - התאפיין בעליות קלות בשבוע מסחר מקוצר, מניות האנרגיה והמחצבים, שבלטו לטובה שבוע קודם לכן בעקבות שיא חדש במחירי הנפט, בלטו לרעה השבוע בעקבות צניחה של 3.3% במחירי הנפט. השווקים מצפים, כי העלאות הריבית יהיו דחופות יותר ולראיה עליית התשואות באג"חים.
סקטור הטלפוניה בלט לטובה השבוע בעקבות ההערכות של גופי השקעה מובילים, כי הסקטור מתומחר בחסר וצפויים להיות בו רכישות חוזרות (Buy Back) של מניות וגידול בשיעור הדיבידנדים.
נתוני המאקרו של השבוע באירופה ממשיכים להצביע על מגמה מעורבת, מדד המחירים לצרכן בבריטניה עלה ב 0.3% כצפוי, בגרמניה ב-0.3% לעומת צפי ל-0.2% בלבד ובצרפת הוצאות הצרכנים ירדו ב 1% לעומת צפי לירידה של 0.5% בלבד. מדד המחירים הקמעונאים בבריטניה עלה ב-0.4% כצפוי ונראה שנתוני המאקרו באירופה פחות מעניינים את המשקיעים וקשה למצוא קשר בין ביצועי המדדים לנתונים.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
