הדולר פותח ללא שינוי - נסחר סביב רמת 4.345 שקל
הדולר פותח את יום המסחר הראשון במטבעות לשבוע, בירידה מזערית של 0.01% ונסחר סביב רמת 4.345 שקל. אליו מצטרף האירו שמאבד כ-0.68% ונסחר סביב רמת 5.6 שקל.
בעולם
מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי, הבוקר, הדולר ממשיך את מסע ההתחזקות שלו לאחר פתיחת המסחר בעליות. בעקבות העובדה שהריבית בארה"ב צפויה להמשיך לעלות כאשר שוק העבודה משתפר, הדולר עשוי לשמור על רמתו הגבוהה. נראה כי השוק מצפה לעלייה נוספת בעת פרסום נתון חשוב ביותר, משרות חדשות, אשר צפוי לפרסום ביום שישי הקרוב. החודש צפויות לא פחות מ-200 אלף משרות חדשות במשק לאחר הפרסום הקודם של 262 אלף. ה-FED, הבנק המרכזי של ארה"ב, טוען כי קצב גידול התוצר האולטימטיבי עבור הכלכלה מוגדר ע"י התרחבות שוק העבודה בלא פחות מ-200 עד 300 אלף משרות חדשות מדי חודש.
בעקבות העובדה שארה"ב מספקת את המספר הרצוי, הדולר צפוי להיוותר ברמות גבוהות אל מול המטבעות העיקריים. הסיבות להתחזקותו של הדולר גם מיוחסות לציפיות לעלייה נוספת באינפלציה במדד ה-PCE, אשר צפוי לפרסום השבוע. עלייתו של מדד ה- PCE צפוי לתמוך בעמדתם של ה-FED כי הלחץ האינפלציוני דורש הידוק הרסן, דבר שיעלה את האפשרות להעלאת ריבית נוספת כבר בחודש הבא.
על פי הבורסה לחוזים עתידיים במטבעות, השוק עדיין "לונג" (קנוי) אירו למרות ירידה של 9% בהחזקת חוזיי קניה של ה- האירו/דולר לרמת שפל מזה 4 שבועות. קניית חוזים על הדולר אל מול היין עלו בשיעור ניכר יותר של 123% לרמת שיא מזה 5 שבועות. היום, בעקבות חג הפסחא, לא צפויים פרסומים של נתונים כלכליים בכל השווקים ונראה כי השוק ינוע על בסיס האירועים מהשבוע שעבר.
בזירה האירופאית נמשכת היחלשות המטבע האירופאי, הנובעת ברובה מהתחזקות הדולר בשווקים. ברמות השפל חזר האירו לרמות של 1.2884 אל מול הדולר, בעוד ירידתו נתמכת משמועות כי לא תתקבל העלאת ריבית באירופה בששת החודשים הבאים, כתוצאה מנתוני צמיחה מאכזבים. ברמה הטכנית מראים הנתונים כי פריצה של הממוצעים הנעים ל-200 יום בשוויצרי ובלירה סטרלינג אל מול הדולר, עלולה לגרור פריצה מטה גם במטבע האירופאי לכיוון 1.2745.
בנוסף לצמיחה הנמוכה באירופה, מגלם השוק את אכזבת המשקיעים מנתוני סקר ה-IFO בגרמניה אשר פורסמו בשבוע שעבר ברמתם הנמוכה מזה 18 חודשים. כמו כן, ימתינו באירופה לנתוני ה-CPI הצפויים ביום חמישי, וכעת מצופים להראות על עלייה של 2.1%. האירו נסחר כעת אל מול הדולר סביב 1.2906. היום לא צפויים נתונים כלכליים בזירה האירופאית.
ביפן נחלש היין בצורה משמעותית אל מול הדולר, בעודו מגיע לשפל של 107.14. פריצתה של רמת ה-106.75 היוותה עבור היין פריצה של רמת ההתנגדות של הממוצע ל-200 יום, אשר מצביעה על אפשרות להיחלשות נוספת אל כיוון ההתנגדות באיזור 107.30. היחלשותו של היין בשווקים נובעת מחשש המשקיעים כי בעקבות העלאות הריבית האמריקאיות יחלו העלאות ריבית נוספות בשאר המדינות המפותחות, בעוד יפן נותרת מאחור במסגרת המדיניות המוניטרית המתירנית שלה. הצפי כעת הוא להיחלשות נוספת של היין לקראת סגירת המסחר ביפן ובהמשך עם תחילת המסחר בארה"ב. קרנות נאמנות ובנקים אמריקאיים גדולים קונים כמויות גדולות של דולרים אל מול היין מאז שעות הבוקר ותומכים במגמת היחלשותו של היין במסחר. כעת נסחר היין אל מול הדולר סביב 106.90, וכן אל מול האירו נסחר היין סביב 138.00.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
גלי צה"ל אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
