הדולר פותח ללא שינוי - נסחר סביב רמת 4.345 שקל

ירידה מזערית של 0.01%. האירו מאבד כ-0.68% ונסחר סביב רמת 5.6 שקל. בעולם: בעקבות הערכות להמשך העלאת הריבית בארה"ב, הדולר ממשיך את מסע ההתחזקות שלו
דרור איטח |

הדולר פותח את יום המסחר הראשון במטבעות לשבוע, בירידה מזערית של 0.01% ונסחר סביב רמת 4.345 שקל. אליו מצטרף האירו שמאבד כ-0.68% ונסחר סביב רמת 5.6 שקל.

בעולם

מחדר העסקאות של פינוטק נמסר כי, הבוקר, הדולר ממשיך את מסע ההתחזקות שלו לאחר פתיחת המסחר בעליות. בעקבות העובדה שהריבית בארה"ב צפויה להמשיך לעלות כאשר שוק העבודה משתפר, הדולר עשוי לשמור על רמתו הגבוהה. נראה כי השוק מצפה לעלייה נוספת בעת פרסום נתון חשוב ביותר, משרות חדשות, אשר צפוי לפרסום ביום שישי הקרוב. החודש צפויות לא פחות מ-200 אלף משרות חדשות במשק לאחר הפרסום הקודם של 262 אלף. ה-FED, הבנק המרכזי של ארה"ב, טוען כי קצב גידול התוצר האולטימטיבי עבור הכלכלה מוגדר ע"י התרחבות שוק העבודה בלא פחות מ-200 עד 300 אלף משרות חדשות מדי חודש.

בעקבות העובדה שארה"ב מספקת את המספר הרצוי, הדולר צפוי להיוותר ברמות גבוהות אל מול המטבעות העיקריים. הסיבות להתחזקותו של הדולר גם מיוחסות לציפיות לעלייה נוספת באינפלציה במדד ה-PCE, אשר צפוי לפרסום השבוע. עלייתו של מדד ה- PCE צפוי לתמוך בעמדתם של ה-FED כי הלחץ האינפלציוני דורש הידוק הרסן, דבר שיעלה את האפשרות להעלאת ריבית נוספת כבר בחודש הבא.

על פי הבורסה לחוזים עתידיים במטבעות, השוק עדיין "לונג" (קנוי) אירו למרות ירידה של 9% בהחזקת חוזיי קניה של ה- האירו/דולר לרמת שפל מזה 4 שבועות. קניית חוזים על הדולר אל מול היין עלו בשיעור ניכר יותר של 123% לרמת שיא מזה 5 שבועות. היום, בעקבות חג הפסחא, לא צפויים פרסומים של נתונים כלכליים בכל השווקים ונראה כי השוק ינוע על בסיס האירועים מהשבוע שעבר.

בזירה האירופאית נמשכת היחלשות המטבע האירופאי, הנובעת ברובה מהתחזקות הדולר בשווקים. ברמות השפל חזר האירו לרמות של 1.2884 אל מול הדולר, בעוד ירידתו נתמכת משמועות כי לא תתקבל העלאת ריבית באירופה בששת החודשים הבאים, כתוצאה מנתוני צמיחה מאכזבים. ברמה הטכנית מראים הנתונים כי פריצה של הממוצעים הנעים ל-200 יום בשוויצרי ובלירה סטרלינג אל מול הדולר, עלולה לגרור פריצה מטה גם במטבע האירופאי לכיוון 1.2745.

בנוסף לצמיחה הנמוכה באירופה, מגלם השוק את אכזבת המשקיעים מנתוני סקר ה-IFO בגרמניה אשר פורסמו בשבוע שעבר ברמתם הנמוכה מזה 18 חודשים. כמו כן, ימתינו באירופה לנתוני ה-CPI הצפויים ביום חמישי, וכעת מצופים להראות על עלייה של 2.1%. האירו נסחר כעת אל מול הדולר סביב 1.2906. היום לא צפויים נתונים כלכליים בזירה האירופאית.

ביפן נחלש היין בצורה משמעותית אל מול הדולר, בעודו מגיע לשפל של 107.14. פריצתה של רמת ה-106.75 היוותה עבור היין פריצה של רמת ההתנגדות של הממוצע ל-200 יום, אשר מצביעה על אפשרות להיחלשות נוספת אל כיוון ההתנגדות באיזור 107.30. היחלשותו של היין בשווקים נובעת מחשש המשקיעים כי בעקבות העלאות הריבית האמריקאיות יחלו העלאות ריבית נוספות בשאר המדינות המפותחות, בעוד יפן נותרת מאחור במסגרת המדיניות המוניטרית המתירנית שלה. הצפי כעת הוא להיחלשות נוספת של היין לקראת סגירת המסחר ביפן ובהמשך עם תחילת המסחר בארה"ב. קרנות נאמנות ובנקים אמריקאיים גדולים קונים כמויות גדולות של דולרים אל מול היין מאז שעות הבוקר ותומכים במגמת היחלשותו של היין במסחר. כעת נסחר היין אל מול הדולר סביב 106.90, וכן אל מול האירו נסחר היין סביב 138.00.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו וסמוטריץ
צילום: דוברות רהמ

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית

המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית

אדיר בן עמי |

הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.


המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".


התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.


המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.


התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.