וול-סטריט סיימה שבוע שלילי: אלדין קפצה ב-8.4%
בוול-סטריט הסתיים שבוע המסחר המקוצר במגמה מעורבת עם נטיה לעליות בקרב מניות הטכנולוגיה. עידכון התחזיות החיובי של הענקית האמריקנית, ג'נרל-אלקטריק, ונתונים חיוביים משוק הנדל"ן המקומי, הצליחו להקנות לשוק מגמה חיובית לאורך מרבית שעות המסחר, אולם לקראת סופו התאזנו העליות, בעיקר על רקע האכזבה מנתוני התעסוקה החודשיים ומחזרתם של מחירי הנפט לרמות של כ-54.5 דולר לחבית.
מדד הנאסד"ק סיים את המסחר בעליה קלה של 0.04% ל-1,991 נק'. סך הכל איבד השבוע המדד כ-1%. מדד הדאו-ג'ונס איבד 0.12% ל-10,443 נקודות. בסיכום השבועי איבד המדד כ-2%.
הזירה המאקרו כלכלית
שלושה נתוני מאקרו חשובים התפרסמו היום. מכירות המוצרים ברי הקיימא, היו צפויות להציג עליה של 0.8% בחודש פברואר החולף, אך הן הציגו עליה מתונה יותר של 0.3%. זאת אחרי ירידה בת 1.3% בחודש ינואר שקדם לו.
בקצב מכירות הבתים החדשים נרשמה בחודש פברואר עליה מפתיעה של 9.4% לרמה של 1.23 מיליון יחידות חדשות בשנה. בחודש ינואר נרשמה ירידה חדה לרמה של 1.12 מיליון יחידות, והכלכלנים ציפו להתאוששות קלה לרמה של 1.15 מיליון יחידות דיור בלבד בחודש פברואר.
מספר התביעות החדשות לדמי אבטלה הסתכמו ב-324 אלף. גבוה מקונצנזוס האנליסטים שציפה לירידה קלה ל-315 אלף תביעות חדשות בשבוע שהסתיים ב-19 במארס. בשבוע הקודם הוא הסתכם ב-318 אלף תביעות.
עליה במחירי הנפט על רקע הפיצוץ במפעלי BP
סוכנויות הידיעות בעולם דיווחו הבוקר על פיצוץ שאירע בבית זיקוק של חברת BP בטקסס - בית הזיקוק השלישי בגודלו בארה"ב. הפיצוץ הביא למותם של 14 אנשים ולפציעתם של כ-100 אנשים (חלקם במצב קריטי). הדף הפיצוץ הגיע עד לקילומטרים מהמקום וענן שחור כיסה את כל האזור.
המתקן בטקסס מייצר 433 אלף חביות ביום והמספק 3% מצריכת הבנזין בכלכלה החזקה בעולם. דובר החברה מסר בלילה, כי הפיצוץ נגרם כתוצאה מאש שפרצה באחד המתקנים ואשר התלקחה במהרה. דובר החברה ציין עוד, כי החברה אינה סבורה, כי מדובר בהתקפת טרור.
לאור ההערכות, כי לפיצוץ תהיה השפעה שלילית מיידית על היקף התפוקה העולמי עלו היום מחירי הנפט בכ-2% לרמה של 54.5 דולר לחבית.
בקדמת הבמה
מניות ג'נרל אלקטריק עלתה ב-0.85%. הקונגולומרט האמריקני העלה היום את תחזיותיה עבור הרבעון הנוכחי - הראשון של 2005, כמו כן חזר על התחזיות ל-2005 כולה.
הישראליות: אלדין ממריאה
אלדין הודיעה על סגירת התמחור ל-2 מיליון מניות שהיא מציעה לציבור. החברה מנפיקה את המניות בבורסה האמריקאית (נאסד"ק) והמחיר שנקבע בשלב זה של ההנפקה עומד על 21.45 דולר למניה. סגירת ההנפקה הציבורית של המניות תתבצע ב-30 לחודש. החברה הודיעה כי היא מצפה לגייס סכום של כ-39.2 מיליון דולר בהנפקה, זאת בניכוי עמלות, והוצאות החיתום.
בבית ההשקעות, אבונדל-פרטנרס העלו היום את ההמלצה למנית אלדין מ"תשואת שוק" ל"תשואת יתר". מאז נודע דבר רצונה של החברה לגייס כסף באמצעות הנפקה לפני כחודשיים, סבלה המניה מאווירה שלילית. היום היא זנקה ב-8.44%.
איש העסקים מתיו ברונפמן, בעל השליטה בבנק דיסקונט ביחד עם מנכ"ל איקאה העולמית האנס סקאלין וראש הוועד הממונה של אגודת הקו-אופ ליפא מאיר, חתמו אמש על הסכם למכירת חלקה של אגודת הקו-אופ באיקאה ישראל (75%) לברונפמן תמורת 33 מיליון דולר - כך יודע הבוקר לספר האתר דה-מרקר. ההסכם יובא לאישור בית המשפט בישראל בימים הקרובים. מניות הרבוע הכחול ירדו היום ב-2.43%.
ועדת הכספים אישרה אמש, במסגרת חוק ההסדרים, את רפורמת הניידות של מספרי הטלפון. תחילת הרפורמה מתוכננת לספטמבר 2006 - מדובר בדחייה של מספר חודשים מהמועד המקורי. הרפורמה תאפשר ללקוחות המחזיקים במכשיר סלולארי או קווי לעבור למפעיל אחר עם אותו המספר - ובכלל זה הקידומת. הרעיון הוא כי מספר הטלפון הופך לחלק מהזהות של הלקוח (נרצה או לא נרצה) וכך לא תוגבל התחרות והוא לא ייחסם בדרכים שונות ומשונות.
מניות פרטנר נסחרות בעלייה של 2.56%, אולי בתגובת נגד לרפורמה, אם כי היא היא נהנת כנראה מדיווחה אתמול, כי הגיעה ל-20 אלף מנויים ברשת הדור השלישי בתוך 3 חודשים בלבד.
אלטק שרשמה ביום שלישי האחרון זינוק של כ-100% בעקבות חזרתה לרווחיות ברבעון האחרון של 2004 לאחר 13 ריבעונים רצופים של הפסד התממשה היום וירדה ב-8.54%.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
