עברון: כולם מחכים לבנק הפדראלי בשווקי הטבעות
עיני שחקני המט"ח בעולם יהיו נשואות השבוע לבנק הפדראלי שייתן ביום ג' החלטה בעניין הריבית. על פי הערכות הגלומות בשווקים, ייקור של 0.25% בריבית הינו עובדה מוגמרת. השאלה הנותרת היא מה תהיה עמדת הבנק בנוגע לקצב ייקור הריבית הצפוי בחודשים הקרובים. אם זה יוותר מדוד, הדולר צפוי לחזור למגמת ההיחלשות במהירות.
טווחי מסחר הצפויים לשבוע הקרוב: 1.32 עד 1.35 דולר ליירו, 103.00 עד 106.00 ין לדולר. יעדים ל-2005: יש לצפות לתנודתיות גבוהה יחסית, במסגרתה יושגו היעדים שלהלן: 1.38 עד 1.44 דולר ליורו, 96 עד 100 ין לדולר, 1.97 עד 2.04 דולר לליש"ט, 1.10 עד 1.12 פר"ש לדולר, 1.11 עד 1.13 דולר קנדי לדולר, 0.82 עד 0.84 דולר אוסטרלי לדולר, 0.75 עד 0.77 דולר ניו זילנדי לדולר.
נזכיר, כי האינדקס הדולרי (DXY) ננעל ביום ו' בניו יורק ברמה של 82.05 (מול 81.42 בשבוע שעבר), המשקפת התחזקות ממוצעת בשיעור 0.8% של הדולר האמריקני מול סל המטבעות הכלולים בו (יורו, ין, ליש"ט, דולר קנדי, כתר שבדי ופרנק שוויצרי). מתחילת השנה ההתחזקות הממוצעת בדולר מסתכמת כעת ב-1.5%. הדולר האמריקני נסחר השבוע במגמה מעורבת עם נטייה לביקושים, תוך שהוא נתמך בנהירת משקיעים לביטחון ולתשואות הגבוהות יחסית הגלומות באגרות ממשלת ארה"ב. זאת, לאחר שאגרות חוב של מדינות בשווקים המתעוררים ספגו היצעים כתוצאה מהתגברות ספקולציות בדבר הצורך להאיץ את ייקור הריבית הדולרית לנוכח מצבה של האינפלציה האמריקנית.
באשר לטווח הקצר: נראה כי שחקני המט"ח הגדולים "יושבים על הגדר" בהמתנה להחלטת הבנק הפדראלי (השווקים הפיננסיים מגלמים ייקור וודאי של 0.25% בריבית) שתינתן ביום ג' הקרוב, אך בעיקר הם ממתינים להודעה שתתלווה להחלטה. מצב זה תרם את שלו למימושי הרווחים ולהתחזקות הדולר האמריקני בשבוע הנסקר כמפורט לעיל. יש לצפות, כי שחקנים אלה ימהרו לרכוש דולרים אם גרינספאן ירמז על האצה נדרשת בקצב ייקור הריבית, לנוכח רמת השיא בה נסחרת כרגע חבית נפט גולמי. אך לאלה כדאי להזכיר כי ריבית גבוהה שמקורה בצורך להילחם באינפלציה של עלויות איננה מתכון בטוח לחוסנו של מטבע. אם לא יחול שינוי במדיניות הייקור המדודה: הדולר צפוי להיחלש במהירות.
באשר לטווח הבינוני: אין שינוי בהערכה, ולפיה מגמת החלשות הדולר האמריקני שהחלה בשנת 2002 צפויה להתחדש בעיקר על רקע: 1. גירעונות גבוהים וגדלים בחשבון השוטף במאה"ת האמריקני. 2. גירעון תקציבי תופח. 3. סיכון גיאו-פוליטי אותו יש לייחס למטבע האמריקני. 4. עמדת משרד האוצר האמריקני ולפיה יש להימנע מהתערבויות בשוק המט"ח.
מאת: רפאל עברון - אנליסט ראשי במט"ח ובניירות ערך זרים
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
