יונס הולך לשופט: המזרחי תובע את ועד העובדים
עוד שלב בסכסוך המתוקשר של בנק המזרחי עם העובדים מגיע היום לבית המשפט. הפעם תובעים, הבנק עצמו, מנכ"ל, אלי יונס והסמנכ"ל שאול גלברד את חברי ועד עובדי הבנק באופן אישי על בטענה של הוצאת לשון הרע. הסכום שדורשים התובעים - הוא מיליון שקל. כצפוי - הכוכבת של התביעה היא יו"ר הוועד - שרה לזרוביץ'.
בתביעה נטען, כי במקביל לסכסוך העבודה בעניין המיזוג של טפחות ומזרחי - נועדו להתקיים בחירות לראשות ארגון העובדים בבנק, תפקיד אליו נשאה לזרוביץ' עיניה ואליו הגישה את מועמדותה. הבנק והמנכ"ל שלו טוענים, כי במסגרת המאבק על צמרת הוועד חרגו המתמודדים מן המקובל, וניהלו מאבק פרוע במזרחי והנהלתו, ואף חרגו מכל נורמה מקובלת ותקפו בהתקפות אישיות קשות ומשולחות רסן את יונס ואת הסמנכ"ל, שאול גלברד שצורף גם הוא לתביעה.
"במסגרת המאבק הפרוע, תוך שהיא עושה במאבק זה שימוש אישי לצרך בחירתה כיו"ר הארגון", כותבים התובעים על לזרוביץ' - "בחרה הנתבעת העומדת בראש הארגון והוועד, והפועלת מטעמם ובשמם, בפרסום השמצות, הכפשות ודברי בלע על התובעים".
חברי הוועד, כותבים עו"ד של הבנק, עשו שימוש ב"מכתבי שטנה שהופצו בתפוצה רבתי לעובדי הבנק ומנהליו בדרגים השונים, באמצעות דיוור ישיר, במערכת הדואר האלקטרוני הפנימי של הבנק, אשר נועדה לצרכי העבודה השוטפים של הבנק, ששימשה את הנתבעים לשם פרסום שגרי משטמה, בתפוצה רבתי לעובדי הבנק ומנהליו בדרגים השונים -ובפרסום מנשרי דיבה לעובדים", של חלק מהחברים בהנהלת הוועד.
הבנק מצטט קטעים של ניירות שפרסמו חברי הוועד ובהם: "ההנהלה פועלת לשבירת העובדים ולשלילת זכותם לייצוג ולהגנה מפני פגיעה במעמדם". "אנו מתגוננים מפני ניסיון להפוך את בנק המזרחי ל'שוק עבדים', ..." "ההנהלה מנסה להטיל אימה על עובדים בבנק,...".
על גלברד נכתב לעובדים - כי "אימץ לעצמו, סגנון של הכפשות ושקרים שמבזה לא רק את הכותב, אלא, לצערי, גם את הבנק שמעסיק עובד כזה". עוד נכתב בתביעה על מתוך מכתבים לעובדים - "במעשיה ובסגנונה ההנהלה חושפת את כוונותיה האמיתיות - לחסל לחלוטין את זכותם של העובדים לייצוג, ולהפוך אותם לעבדים, הנתונים לחסדיו של אלי יונס".

העם נלחם עם בנק ישראל - אבל הריבית לא הולכת לרדת
הפד׳ ״שחרר את החגורה״ אבל אצלינו זה יקח עוד זמן: מתחזקות ההערכות האנליסטים שהריבית בישראל לא תרד בהחלטה הקרובה ב-29 לחודש - בפועלים מצביעים על אינפלציית ליבה גבוהה; במזרחי טפחות מעריכים שהריבית תישאר על כנה; בלידר ובפסגות מזהירים שהציפיות הנמוכות לאינפלציה הן לא מציאותיות מול המלחמה והגרעון
בעוד שבארה"ב הבנק הפדרלי חזר להוריד ריבית ועשה זאת לראשונה לשנת 2025, וצפוי להמשיך בהקלה המוניטרית עד לסוף השנה, בישראל הולכת ומתחזקת ההערכה כי בנק ישראל יעדיף להמתין. הסיבה העיקרית היא אי הוודאות הגיאופוליטית סביב המלחמה בעזה והשלכותיה על השקל, הצריכה וסחר החוץ. לכך מתווספת גם האינפלציה המקומית שעדיין לא משדרת ירידת מדרגה ברכיבים המרכזיים, כאשר מחירי השירותים והדיור נותרו "דביקים", בעוד שוק העבודה נותר הדוק מאוד, מה שמחזק את החשש מלחצי שכר. בעוד שברחבי העולם מתחילים לדבר על סביבת ריבית נמוכה יותר כבר במהלך 2025, בישראל עדיין אין קונצנזוס מתי תרד הריבית, וכלכלנים רבים סבורים שהקלה מוניטרית לא תתרחש בהחלטה הקרובה.
לידר: אינפלציית שירותים ושוק עבודה הדוק
בלידר מדגישים כי המדד האחרון, שהצביע על אינפלציה שנתית של 2.9%, מסתיר תמונה מורכבת
בהרבה. הירידה נבעה בעיקר מצניחה חריגה במחירי הטיסות לחו"ל, בעוד שהרכיבים המקומיים, שירותי דיור ושירותים אחרים, המשיכו לעלות בקצב מהיר. השכירות טיפסה ל-4.3% ובחוזים חדשים נרשם זינוק של 5.5%, ואילו שירותים אחרים האיצו ל-4.1% בעקבות עליית השכר והביקושים. כלומר,
בליבת המדד הלחצים האינפלציוניים נותרו חזקים. גם שוק העבודה מצביע על מגמה דומה: מספר המובטלים ירד, מספר המשרות הפנויות עלה, והיחס בין ביקוש להיצע עובדים טיפס לרמות גבוהות. התוצאה היא סביבה של מחסור בעובדים שממשיכה להזין את השכר, מצב שלא מאפשר לבנק ישראל להקל
בריבית כבר כעת. בלידר צופים הורדת ריבית אחת של בנק ישראל ב-3 החודשים הקרובים.
פסגות: ניהול סיכונים
בפסגות מתייחסים למדיניות הפד בארה"ב כאל "ניהול סיכונים", מונח שהושאל עוד מאלן גרינספאן ב-2004, אז זה הסתיים בבועת נדל"ן שהתפוצצה. הפעם, פאוול ניסה להצדיק את הורדת הריבית האחרונה כצעד זהיר שנועד להקדים תרופה למכה, אף שהנתונים הכלכליים לא מצביעים על האטה חריפה: המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט בקצב מרשים, הצריכה הפרטית ברבעון השלישי צפויה לצמוח בכ-2.5%-3%, וגם הייצור התעשייתי רשם עלייה מפתיעה.
בפסגות מעריכים כי גם בנק ישראל מתמודד עם דילמה לא פשוטה. הציפיות שהמלחמה בעזה תימשך עוד חודשים והשלכות הגיאופוליטיות של נאום "ספרטה" של ראש הממשלה מציבות סיכון ברור להמשך יציבות המשק. אמנם שוק העבודה המקומי נותר יציב, אך ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני ירדו לשפל של כשנתיים, תרחיש שנראה אופטימי מדי לאור הגירעון המתרחב, העלויות הביטחוניות והחשש לפגיעה בסחר החוץ. במילים אחרות, פסגות מזהירים שהתמחור הנוכחי של שוקי ההון בישראל מגלם תסריט ורוד, אך הסבירות למימושו אינה גבוהה, ולכן ציפיות האינפלציה הנמוכות נראות לא מוצדקות.
- הריבית באנגליה נותרה ללא שינוי אבל הצמצום הכמותי מאט
- לקראת שיא חדש? הביטקוין מזנק על רקע הורדת הריבית של הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מזרחי טפחות: הריבית תרד בהדרגה אך לא בהחלטה הקרובה
במזרחי טפחות צופים כי הריבית תיוותר על 4.5% בהחלטה הקרובה, עם ירידה הדרגתית ל-3.5% בתוך שנה. האינפלציה השנתית אמנם חזרה לטווח היעד, אך סעיפי הדיור ממשיכים להטריד. גם סעיף הנסיעות
לחו"ל זינק ב-17% והוסיף 0.4% חריגים למדד, נתון שבבנק מעריכים שיתקן בהמשך, אך נכון לעכשיו הוא מעלה את המדד כלפי מעלה. במקביל, נתוני שוק העבודה נותרו הדוקים מאוד: שיעור האבטלה ירד ל-2.9%, שיעור ההשתתפות הצטמצם, והמשרות הפנויות עלו לרמות שלא נראו מאז 2022. בבנק
מציינים כי כל עוד הסביבה הביטחונית לא מתייצבת, קשה לראות בלחצי השכר משהו חולף, ולכן אין הצדקה מיידית להפחתת ריבית.