משרד האוצר פרסם תוכנית לתקציב תלת שנתי מעודכן - הממשלה צופה כי הוצאות המדינה בשנים 2022, 2023 ו-2024 יעמדו על כ-450.1, 473.2 ו-489.8 מיליארד שקל, בהתאמה.

זאת אל מול הערכה קודמת שנתנה הממשלה, במרץ 2021 להוצאות של 447.2, 464.1 ו-482.5 מיליארד שקל בשנה הזו, בהתאמה. יש להדגיש כי כל ההוצאות הללו הן "הוצאות רגילות" שאינן כוללות את הוצאות הקורונה שמוציאה המדינה - שהינן הוצאות בלתי מבוטלות. הגירעון לא בשמיים בעיקר בזכות ההכנסות ממסים שיעלו השנה בזכות שנה טובה להייטק הישראלי.

>>> הישראליות שמנפיקות בוול סטריט - הדבר הכי טוב שקורה בכלכלה הישראלית

יותר תשתיות, פחות תקציב ביטחון

הסיבה להפרשים בין התחזיות הללו נמצאת בסעיף הוצאות הביטחון והסדר הציבורי אותו קיצצה הממשלה ב-1.8 מיליארד שקל ב-2022, 1.1 מיליארד שקל ב-2023 ו-1 מיליארד שקל ב-2024. יש להדגיש שסעיף הביטחון והסדר הציבורי אינו צפוי לרדת במהלך השנים הללו, אלא דווקא לעלות - פשוט בהשוואה לתוכנית הקודמת צפוי קיצוץ בו.

• ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית
• הממשלה אישרה תוספת של 42 מיליארד שקל לתקציב הביטחון לשנים 2025-2026
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנגד, צפוי גידול בהוצאות על תשתיות. גידול שמגיע עד לכ-7.3 מיליארד שקל בשנת 2023 בהשוואה לתקציב הקודם. בשנים 2022 ו-2024 התקציב שמופנה לתשתיות גדל בכ-3.6 ו-3.4 מיליארד שקל, בהתאמה.

ענף ההייטק עזר להכנסות - אך שינוי בשיעורי ריבית עלול לפגוע בו

המדינה מעריכה שהכנסות המדינה יסתכמו במהלך השנים 2022 עד 2024 בכ-392.3, 413.8 ו-433.8 מיליארד שקל בהתאמה.

חלק מהצמיחה מקורה בגידול הטבעי באוכלוסין אבל אין ספק שהגאות בענף ההייטק הישראלי תרמה גם להכנסות במיסים. אך הממשלה גם כותבת ומזהירה כי המשך האינפלציה עלולה לגרום עלייה בשיעורי הריבית, דבר שמן הסתם פוגע הכי הרבה בחברות הצמיחה, שרובן חברות הייטק.

על פי המךתווה שפרסם האוצר -  שיעור הצמיחה ב-2021 צפוי לעמוד על 5.1% תוצר, ובשנה הבאה - על 4.7%. הכנסות המדינה ממסים צפויות לצמוח השנה בכ-15%. 

• "לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
• בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

יוגב גרדוס, מ"מ הממונה על התקציבים אמר היום כי "משרדי הממשלה השונים דורשים תוספות של מיליארדים, אך בסוף יהיה צורך בסדרי עדיפויות. יש לנו הערכות איפה זה ייסגר בסוף, אך לא נשתף אותן בשלב הזה. אנחנו לא נערכים ליישום כללים פיסקליים חדשים. הכווה והמטרה הם לעשות טיפול נמרץ לתקציב, להביא תקציב עם גירעון סביר".

הכלכלנית הראשית שירה גרינברג אמרה כי ההכנסות ממסים גבוהות מהערכות המוקדמות וזאת בעיקר בזכות תחום ההייטק שתרם לעלייה דרמטית במסים.