ציון פסיכומטרי ושכר גבוה: בוגרי משפטים מאוניברסיטאות פותחים פער
בוגרי משפטים מרוויחים יותר מבוגרי מדעי החברה אך הרבה פחות ממהנדסים ואדריכלים. שיעור הלומדים באזור המרכז ממשיך להיות גבוה
נתונים שמפרסמת היום (ב') הלמ"ס מצביעים על פער ניכר בציון הפסיכומטרי בשנת 2017 בין סטודנטים לתואר ראשון במשפטים הלומדים באוניברסיטאות לעומת המכללות האקדמיות: 667 ו-536 נקודות בהתאמה. פערים משמעותיים נמצאו גם בציון הפסיכומטרי הממוצע של הסטודנטים במכללות השונות שנע בין 456 ל-617 נקודות.
בהשוואה בינלאומית, אחוז המסיימים לימודי תואר ראשון במשפטים בישראל גבוה באופן ניכר ממדינות אחרות החברות בארגון, למעט לטביה, מקסיקו, צרפת ולוקסמבורג. כך לדוגמה, בשנת 2015 עמד הפער על כ-3%.
מה המשמעות מבחינת השכר?
השכר החודשי בקרב מקבלי תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטאות גבוה באופן ניכר ממקבלי התואר מהמכללות האקדמיות. ב-2016, השכר החודשי הממוצע של בוגר אוניברסיטה עם ותק של שנתיים עמד על 11,626 שקל, לעומת שכר ממוצע של 8,447 שקל בקרב בוגר מכללה.
12 שנות ותק מקפיצות את השכר החודשי הממוצע בקרב בוגרי תואר ראשון מאוניברסיטאות ל-19,337 שקל לעומת 14,097 שקל בקרב בוגרי מכללות אקדמיות.
בהשוואה לבוגרי מדעי החברה, השכר החודשי הממוצע של בוגרי משפטים גבוה באופן ניכר, אמנם בקרב בוגרי המכללות האקדמיות הפער קטן יותר (22.4%) מאשר בקרב בוגרי אוניברסיטאות (56.8%) לאחר 12 שנות ותק.
- ה-AI משנה את עולם האדריכלות - ״פעם היה צריך 3-4 אנשים על פרויקט היום צריך אחד-שניים״
- איך בונים את הבית שתמיד רציתם מבלי להיתקע בבירוקרטיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומת בוגרי הנדסה ואדריכלות, השכר החודשי הממוצע של בוגרי משפטים קטן באופן ניכר בהתחשב במספר שנות הוותק.
מרכז או פריפריה?
למרות ייצוג גבוה יותר של בוגרי תואר ראשון במשפטים המגיעים מיישובים פריפריאליים, 9.4%, מספרם עדיין נותר נמוך בהשוואה לכלל הבוגרים, 16.8%, והאוכלוסייה (כלל הגילים), 17.7%.
כמו כן, האחוז של בוגרי תואר ראשון במשפטים המגיעים מיישובים בין המרכז לפריפריה נמוך מייצוגם בקרב כלל הבוגרים ובאוכלוסייה. לעומת זאת, אחוז מקבלי תואר ראשון הגרים באזורים מרכזיים מאוד (55%) גבוה באופן ניכר מהאחוז בקרב כלל מקבלי תואר ראשון (41.4%) ובאוכלוסייה (39.3%).
**מקבלי תואר ראשון במשפטים, כלל מקבלי תואר ראשון וכלל האוכלוסייה (כלל הגילים), לפי מדד הפריפריאליות של יישוב המגורים בגיל 18, תשע"ז (2016/17), באחוזים
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
עלייה הדרגתית בקבלת תואר במשפטים בקרב נשים
- 4.אחד העם 19/10/2018 16:38הגב לתגובה זוכמה עו"ד לתושב בישראל הם מהגבוהים בעולם,רמות השכר משתנות אבל בהחלט לא בולטות לטובה. ולכן מי שורצה להיות עו"ד צריך ללמוד במקום הטוב ביותר ,התמחות במקום נחשב והכי חשוב התמחות בתחום בתחומים טובים ובמיוחד מומחיות בתחום ואת זה יש למעטים ולכן
- 3.גד 15/10/2018 20:42הגב לתגובה זואחרי 12 שנים מעניין מישהו איפה למדת? או שזה כדור שלג מאיפה שהתחלתה?
- 2.==================== 15/10/2018 17:56הגב לתגובה זואישתי עם ותק של 10 שנים. ותואר במשפטים בעיברית מקבלת 50 ש"ח לשעה. ועובדת לפי שעות. כשעבדה במשרד הבריאות הרוויחה 30 ש"ח לשעה. נכון זה בירושלים ולא במרכז אך בכל זאת.
- ערן 15/10/2018 22:05הגב לתגובה זוהמקרה של אשתך מצער אבל הוא כנראה אי שם בין כישורים אישיים, חוסר יכולת שיווק עצמי וקידום עצמי, הערכה עצמית נמוכה, הצמדות למקום עבודה גרוע ודברים מהסגנון הזה. אני בוגר מכללת שערי משפט שהיא בהחלט לא ברמה של האוניברסיטאות מבחינת הדרישות ועם 5 שנות ניסיון אני כבר מרוויח 15.5 אלף
- 1.לא חוקי להעסיק עובד בשכר נמוך מאדריכל! (ל"ת)אבי 15/10/2018 15:15הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
