הממשלה אישרה את חוק המרכולים: "בובות משחק של המפלגות החרדיות"

מורן ישעיהו |

בעקבות אישור חוק המרכולים, אמר מנכ"ל עמותת חדו"ש, אורי רגב, כי "המצביעים בעד הצעת החוק הם פוליטיקאים חסרי בושה וחסרי יושרה, אשר יודעים שלא רק שרוב הציבור מתנגד לחקיקה של כפיה דתית, אלא שגם בוחריהם מתנגדים לה. הם מתיימרים לייצג את הציבור, אבל בפועל הם מתנהלים כבובות משחק שהמפלגות החרדיות מושכות בחוטיהם. חדו"ש צופה שלהתנהגות המופקרת של ראשי הקואליציה תהיינה תוצאות בבחירות הבאות, ואולי מן החרפה הזאת עוד יבוא תיקון".

הממשלה אישרה היום את "חוק המרכולים" שיזם שר הפנים אריה דרעי. ההצעה שעברה לאישור ועדת השרים לחקיקה קובעת כי כל חוק עזר עירוני חדש העוסק בפתיחת חנויות או מרכזי בילוי בשבת יחייב את אישור שר הפנים.

כזכור, בחודש שעבר פסק בג"ץ לטובת עיריית ת"א ואישר את חוק העזר העירוני של העירייה בעניין פתיחת עסקים בשבת, זאת למרות התנגדותו של דרעי. "אנחנו רוצים למנוע את הפיכת השבת ליום המסחר הלאומי ושבעקבות פסיקת בג"ץ בעניין המרכולים בת"א, לא ייפתחו כעת מרכולים בשבת ברחבי הארץ ויתקיים מסחר כמו בפריז, ניו יורק או לונדון", הסביר דרעי את הצעת החוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

הפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב מהמבוגרים"

בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל 

מנדי הניג |

מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.

מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.

"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".

החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים

במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".

הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.