כלכלת ישראל לא עוצרת: למרות 17% צניחה בייצוא, המשק צמח 3.4% ב-Q3
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את האומדן הראשון לצמיחת המשק ברבעון השלישי של השנה. נתונים אלו מצביעים על כך שכלכלת ישראל צמחה ברבעון השלישי בשיעור של 3.4% - זאת לאחר עליות של 3.5% ברבעון השני של השנה ו-4.7% ברבעון הראשון של השנה.
בלמ"ס מסבירים כי העלייה בתוצר של הרבעון השלישי השנה משקפת עלייה בולטת בהשקעות בנכסים קבועים. מאידך היתה עלייה מתונה יחסית בהוצאה לצריכה ציבורית ופרטית וירידה ביצוא סחורות ושירותים.
למרות ההאטה הנרשמת בשווקים בעולם, המשק הישראלי המשיך להציג איתנות ביחס לשווקים בעולם. התוצר העסקי עלה ברבעון השלישי בשיעור של 5.3%, זאת לאחר גידול של 2.4% ברבעון השני של השנה ועלייה של 5.2% ברבעון הראשון של השנה.
באשר לנתוני סחר החוץ, ייבוא הסחורות והשירותים ירד בשיעור של 7.6% בחישוב שנתי, זאת לאחר גידול של 9.2% בחישוב שנתי ברבעון הקודם. הירידה בייצוא הייתה חריפה עוד יותר והסתכמה ב-16.9% בחישוב שנתי.
במהלך הרבעון שחלף, ההוצאה לצריכה הפרטית עלתה ב-0.9% במונחים שנתיים. עם זאת, כאשר משקללים את ההוצאה לנפש המשקללת את התרבות האוכלוסייה, ברבעון השלישי נרשמה ירידה של 0.9% בהוצאה לנפש.
ברבעון השלישי ההשקעה בנכסים קבועים (בתי מגורים, ציוד וכלי תחבורה) עלתה בשיעור של 13% במונחים שנתיים. לשם השוואה ברבעון השני עלתה ההשקעה בנכסים קבועים ב-11.6%.
- 3.פיני 16/11/2011 15:15הגב לתגובה זוהשוק מגלם מיתון
- 2.ישראלי 16/11/2011 14:22הגב לתגובה זוצמיחה קרב והפיטורים בדרך
- 1.יגל 16/11/2011 13:34הגב לתגובה זוזו האטה ...
- ערן 16/11/2011 14:36הגב לתגובה זועל חצי משיעורי הצמיחה האלו כל מדינה מפותחת היית חותמת היום! ברור שזה לא נתוני שיא, אבל טובים בהרבה ממה שקורה ביתר הכלכלות המפותחות. השאלה הגדולה היא איך יראה הרבעון הרביעי, אם הוא יהיה סביר, זה בחלט איתות עוצמה אדיר של המשק המקומי (וזה למרות ביבי את שטייניץ שעושים הכל כדי להקשות על העסקים בארץ ועל עלי היוזה והאנשים המוכשרים בארץ).
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
