בכלל פיננסים מעלים המלצה לאפריקה ל"קניה" ב-450 ש'
בבית ההשקעות כלל פיננסים ממהרים להוציא המלצת "קניה" לאפריקה ישראל, לא לפני שהמניה כבר זינקה בכ-7% מאז פתיחת המסחר. את ההמלצה מוציאים בבית ההשקעות בעקבות הדיווח שהוציאה החברה היום, לפיו שווי נכסי החברה ברוסיה- 3.8 מיליארד דולר לפחות.
בעקבות כך, מעלים בבית ההשקעות את ההמלצה לאפריקה ישראל - לקניה ב-450 שקל, מחיר הגבוה בכ-16%.
בהמלצה שהוציאו בבית ההשקעות, אומרים האנליסטים: "בדוח שהוצאנו לפני שלושה חודשים כתבנו ששוק הנדלן ברוסיה רותח ואנו מתקשים להעריך את שווי הנכסים בו, לכן המלצנו להחזיק במניה במשקל שוק ולא ללכת נגד החברה".
"הבוקר פרסמה החברה הודעה לפיה שמאי "ג'ון, לאנג לאסל" העריכו את שווי נכסי החברה ברוסיה בסך 3.8 מיליארד דולר". הוסיפו.
לדברי האנליסטים הערכת השמאי הינה במסגרת הגשת טיוטת התשקיף לקראת הנפקת החברה הבת בבורסה הראשית בלונדון. והם מציינים כי מדובר בהערכה של גוף בעל מוניטין רב ואחד המוערכים בתחומו בעולם וברוסיה בפרט. "לפיכך, אנו סבורים כי יש להתייחס במלוא הרצינות להערכה", מסרו.
לטענת האנליסטים, השווי המדובר הוא שווי הנכסים נטו של החברה ואין להפחית ממנו יתרת השקעה לביצוע (ייתכן שיש לבצע התאמה קלה לסך החוב נטו, אולם לא מדובר בהשפעה מהותית). נדגיש כי אנו הבוקר אנו מבינים נתון זה שונה ממה שחשבנו ביום חמישי האחרון.
לפיכך, בכלל סבורים כי ניתן להתייחס לשווי נכסי החברה ברוסיה כאל 3.5 מיליארד דולר לפחות (הנחה שמרנית בנוגע להפחתת חוב מסוימת, לפני פרמיה) ומשווי זה לגזור שווי לאפריקה ישראל כולה.
"אנו עדיין מתקשים להבין לעומקה את יצירת הערך המדהימה ומתקשים להעריך את שווי הנכסים, אבל בהחלט מוכנים להתייחס להערכות השמאים כאל בנצ'מארק לשווי", מוסרים בכלל.
לאור זאת, מעניקים לחברה שווי ללא פרמיה של 431 ש"ח למנית אפריקה, שווי עם פרמיה של 25% על כל ההחזקות - 539 ש"ח למניה, ושווי עם פרמיה של 30% על השווי ברוסיה - 487 ש"ח למניה.

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
