לבייב רוכש 50% מבניין היסטורי בבואנוס איירס

היקף ההשקעה הכולל בפרויקט מוערך בשלב זה בכ- 12 מיליון דולר והשלמתו צפויה להיארך כ-18 חודשים
עפרה ברון |

חברת הנדל"ן אפריקה ישראל, שבשליטת לב לבייב, הודיעה היום (א') על רכישת 50% מבניין בבואנוס איירס שיוסב למלון, תמורת סכום של 1-4.75 מיליון דולר.

העסקה תתבצע באמצעות חברה בת בבעלותה המלאה של אפריקה ישראל (להלן: "חברת הבת"). בין היתר, בכפוף להשלמתם של ההסכמים, חברת הבת תרכוש מהמוכרים אחזקות בחברת הפרויקט, וכן תשקיע בהון המניות של חברת הפרויקט (כנגד הקצאת מניות בחברת הפרויקט), באופן שלאחר ביצוע האמור לעיל חברת הבת תחזיק ב- 50% מהון המניות המונפק והנפרע של חברת הפרויקט.

חברת הפרויקט הינה בעלת הזכויות בבניין היסטורי בבואנוס איירס, ארגנטינה, בשטח כולל של כ- 7,000 מ"ר על מגרש של כ- 1,000 מ"ר (להלן: "הנכס"). הנכס ממוקם במרכז העסקי של בואנוס איירס, בו ממוקם, בין היתר, הבנק המרכזי של ארגנטינה.

בכוונת חברת הפרויקט לפתח את הנכס ולהסב אותו למלון דירות יוקרתי, אשר יכלול, בין היתר, כ- 54 יחידות דיור (המיועדות למכירה), בריכה, מסעדות ומועדון בריאות.

על פי ההסכמים, בתמורה למניות הנמכרות והמניות המוקצות כאמור לעיל תשלם חברת הבת סך כולל של בין 1 מיליון דולר ארה"ב לבין 4.75 מיליון דולר ארה"ב (להלן: "התמורה"), כמפורט להלן.

סך של חצי מיליון דולר ארה"ב מתוך התמורה ישולם לחברת הפרויקט במזומן במועד השלמת העסקה. סך של חצי מיליון דולר ארה"ב מתוך התמורה ישולם לחברת הפרויקט עם תחילת ביצוע העבודות בנכס, וישמש לצורך פיתוח הפרויקט. יתרת התמורה (עד לסך של 4.75 מיליון דולר ארה"ב, כאמור לעיל) תשולם מעת לעת לחברת הפרויקט ותשמש לצורך פיתוח הפרויקט, אם וככל שידרשו כספים נוספים לצורך פיתוח הפרויקט, אשר חברת הפרויקט לא תוכל לשלמם ממקורותיה העצמיים.

כל סכום נוסף שיידרש לצורך פיתוח הפרויקט, יועמד על ידי הצדדים בחלקים שווים.

על פי הערכת חברת הבת, תמשך תקופת פיתוח הפרויקט כ- 18 חודשים. היקף ההשקעה הכולל בפרויקט מוערך בשלב זה בכ- 12 מיליון דולר. חלק חברת הבת בהשקעה בפרויקט כאמור (כולל התמורה כאמור לעיל) צפוי להסתכם בסך של כ- 5 מיליון דולר ארה"ב.

ביצוע העסקה כפוף, בין היתר, להשלמת מספר מסמכים לשביעות רצונה המלא של חברת הבת.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הסתדרות

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.