מחירי היבוא עלו ב-5.9% ויבוא הסחורות ירד ב-2006
בשנת 2006 עלו מחירי יבוא הסחורות (ללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) ב-2.0%, בהמשך לעלייה של 1.4% בשנת 2005 ו-5.8% ב-2004. מחירי יצוא הסחורות (למעט יהלומים) עלו בשנת 2006 ב-3.1% בהמשך לעלייה של 2.8% בשנת 2005 ו-4.1% ב-2004. כך נמסר היום (ה') מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
כתוצאה מעליית מחירים גבוהה יחסית במחירי יצוא הסחורות לעומת עליית מחירי היבוא הסחורות – נרשם בשנת 2006 שיפור של 1.0% במדד תנאי הסחר (ללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה), בהמשך לשיפור של 1.3% בשנת 2005. מדד תנאי הסחר מוגדר כיחס בין השינוי במחירי היצוא הסחורות לבין מחירי היבוא הסחורות.
מחירי היבוא עלו בשנת 2006 ב-5.9%, בהמשך לעלייה של 7.3% בשנת 2005 ו-7.1% ב-2004.
פירוט השינויים במחירי היבוא לפי יעוד, מראה שבשנת 2006 נרשמה עלייה במחירי יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה) (3.7%) ובמחירי יבוא מוצרי צריכה (1.5%). לעומת זאת, מחירי יבוא מוצרי השקעה ירדו בשנת 2006 ב-1.2% בהמשך לירידה של 2.4% ב-2005.
מחירי יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה) עלו, כאמור, ב-2006 ב-3.7% בהמשך לעלייה של 3.1% בשנת 2005 ו-7.8% ב-2004. עליות נרשמו ברוב קבוצות התשומות: מתכות יקרות (27.6%), מתכות אל-ברזליות (25.0%), מוצרי מזון גולמיים (9.7%), תשומות לתעשיות הנייר (4.9%) וברזל ופלדה (4.3%). לעומת זאת, ירדו מחירי יבוא תשומות לתעשיית מכונות ואלקטרוניקה (0.8%-).
ברבע האחרון של שנת 2006 עלו מחירי יבוא הסחורות (למעט אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) ב-1.0% בהמשך לעלייה של 1.8% ברבע השלישי. פירוט מחירי היבוא לפי יעוד מראה שברבע האחרון של שנת 2006 עלו מחירי יבוא תשומות לייצור (ללא יהלומים וחומרי אנרגיה) ב-1.4%, מחירי יבוא מוצרי השקעה (0.6%), מחירי יבוא מוצרי צריכה (0.3%). לעומת זאת, ירדו מדדי המחירים של יבוא חומרי אנרגיה ב-12.8% ומדד מחירי יבוא יהלומים ירד ב-5.5%.
מחירי היצוא (ללא יהלומים) ירדו ברבע האחרון של שנת 2006 לעומת הרבע השלישי ב- 1.6%. מחירי היצוא התעשייתי (ללא יהלומים) ירדו ב-1.5%. נתונים מפורטים לפי עוצמה טכנולוגית מצביעים על ירידות במחירי היצוא של התעשיות טכנולוגיה עילית (1.6%-), התעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית (3.0%-). לעומת זאת, עלו מדדי מחירים של יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית (0.2%) ומדדי מחירים של יצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית (0.9%).
מדדי המחיר של היצוא החקלאי ירדו ברבע האחרון של שנת 2006 ב-2.2% לעומת הרבע הקודם. ירידות מחירים נרשמו במחירי יצוא אבוקדו ופירות אחרים (14.7%-) ובמחירי יצוא ירקות(12.0%-).
השינויים הכמותיים
מחישוב השינויים הכמותיים לאחר ניכוי העונתיות הרגילה וגורמים בלתי סדירים, מתברר כי ברבע האחרון של שנת 2006 ירד כמותית היצוא התעשייתי (למעט יהלומים) ב- 2.2% לעומת עלייה של 1.5% ברבע השלישי.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
