חברות פרסום החוצות מבקשות גם הן הסדר פיצוי הולם
החברות המובילות בשוק לפרסום חוצות התאגדו במסגרת איגוד לשכות המסחר תחת השם "איגוד החברות לפרסום חוצות". מדובר בחברות אשר מריצות קמפיינים של חברות גדולות על גבי שלטי חוצות (Billboards) ומתחזקות פוסטרים בתחנות אוטובוס ובשלטי מכוונים.
החטיבה הוקמה במטרה למסד את תחום פרסום החוצות, ולפעול לקידום מיצובו ותדמיתו הציבורית. רוני הראל, מנכ"ל חברת מקסימדיה לפרסום חוצות נבחר לכהן כיו"ר האיגוד. הראל מסר היום (ד'), כי "החברות המאוגדות רואות חשיבות רבה בהסדרתו של הענף וקידומו, שכן הענף התפתח עם השנים ויש מקום לגיבוש כללים ועקרונות להסדרתו. הכוונה היא לגבש אמנה שתחייב את העוסקים בתחום לפעול על פי עקרונות מקצועיים, תוך חיזוק אמון הצרכנים בשירות שמעניקות החברות".
החטיבה מאגדת בין שורותיה את חמש החברות הגדולות והעיקריות בענף: מקסימדיה, רפיד, מרקעים, חוצות זהב וזהר חוצות, המהוות 75% מענף פרסום החוצות בישראל ומתכוונת לצרף חברות פרסום חוצות נוספות לשורותיה.
הנושא הראשון אותו מתכוון האיגוד לקדם הוא הסדר פיצוי הולם לתקופת המלחמה בלבנון. חברי האיגוד פנו במכתב ל-60 רשויות מקומיות על מנת לבקש הקלה בדמי הזכיינות אותן משלמות החברות לרשויות עבור השימוש בשטחי הפרסום העירוניים, ו/ או ביטול תשלום אגרת השילוט עבור חודש יולי, בו התקיימה המלחמה וגרמה להפסדים קשים בענף.
לדברי עו"ד נעמה גולדמן, מנהלת תחום פרסום חוצות בלשכת המסחר, בתקופת המלחמה בלבנון נאלצו חברות פרסום החוצות להמשיך לעבוד ונאלצו בהתאם להוראות העיריות לא להשאיר שלטים ערומים באזור תל-אביב ובאזורים שאינם בקו העימות.
"בשל כך, פורסמו שלטים של קמפיינים ישנים אשר לא הניבו הכנסה כלל. בנוסף, בוטלו קמפיינים שלמים חדשים ולא היתה פעילות בשל המצב הבטחוני. באזור הצפון, כלל לא היתה קיימת אפשרות לתלות שלטים בשל ההרס של הטילים והכנסות חברות הפרסום נפגעו בצורה משמעותית".
לפיכך, דורשים חברי איגוד פרסום החוצות לקבל פיצוי כספי בנוסף לפיצוי הרגיל על פגיעה בעובדים ובמחזור המכירות. לטענתם, הפגיעה בהם היא כפולה- הכנסותיהם נפגעו והם נדרשו להמשיך לשלם לרשויות המקומיות את דמי הזכיון ואת אגרת השילוט.
אנשי הרשויות המקומיות מצידם לא התרגשו וענו לחברי האיגוד בתשובה שלילית או לקונית ואף לא מדוייקת. לדברי גולדמן, האיגוד אינו מתכוון לוותר לרשויות וכרגע הם נמצאים בשלב של סבב שני של מכתבי תשובה לרשויות והעמדתן על חוסר הדיוק בפרטים. "חברי איגוד פרסום החוצות ממשיכים לפעול למען ניכוי החלק היחסי של תקופת המלחמה מדמי הזכיינות או מאגרת השילוט", מסכמת גולדמן.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
