התקלה שלא רואים בעין אבל עלולה להכריע בשנייה. מיליוני רכבים בעולם נוסעים עם כריות אוויר שלא נפתחות בזמן תאונה, או גרוע מזה, עם כריות שעלולות להתפוצץ ולשגר רסיסים. חלק מהתקלות כבר הובילו לריקולים רחבים, חלק עדיין בבדיקה רגולטורית, אבל בשטח התמונה מטרידה: גם אחרי שנשלחות הודעות, בערך רבע עד שליש מהרכבים לא עוברים תיקון. במילים אחרות, יש לא מעט מכוניות על הכביש עם מערכת בטיחות שלא בטוח שתעבוד.

מה בדיוק התקלה, ולמה היא מסוכנת כל כך

ברוב המקרים מדובר בתקלה מסוג "אי פתיחה ופריסה" - כריות האוויר פשוט לא נפתחות בתאונה חזיתית קשה. התקלה לא תמיד נובעת מהכרית עצמה, אלא מהמערכת שמחליטה אם ומתי לפרוס אותה: חיישני תאונה, מודול בקרה, חיווט חשמלי ותוכנה. אם אחד המרכיבים האלה נפגע או מקבל נתון שגוי, המערכת עלולה לא לשלוח פקודת פתיחה. לפעמים היא גם לא מתעדת "אירוע אי פריסה", למרות שמדובר בדרישה רגולטורית בתאונות חמורות. בפועל, הנהג והנוסעים נשארים בלי שכבת ההגנה המרכזית שלהם, בזמן שגוף הרכב נזרק קדימה.

הסכנה כאן כפולה. ראשית, בתאונות במהירות בינונית עד גבוהה, כרית האוויר אמורה למנוע פגיעה ישירה בהגה, בלוח המחוונים או בשמשה. בלי הפריסה, הסיכוי לפגיעות ראש וחזה קשות עולה משמעותית. שנית, גם אם חגורת הבטיחות פועלת, היא לא תמיד מספיקה לבדה בתרחישי התנגשות חזיתית חזקה. לכן כריות אוויר נחשבות לאחד מחידושי הבטיחות שמנעו עשרות אלפי מקרי מוות בעשורים האחרונים.

אילו יצרניות ודגמים נמצאים במוקד

בין השנים 2015 עד 2024 נרשמו עשרות ריקולים בארצות הברית בלבד בגלל תקלות אי פריסה, בהיקף מוערך של 12-14 מיליון כלי רכב, כשבעולם מדובר על סדרי גודל של פי 3-4. המותגים כוללים טויוטה, ניסאן, ג'נרל מוטורס, פורד, פולקסווגן, קיה, מרצדס-בנץ, אאודי וסובארו, לצד דגמים נוספים. מדובר לא רק במותגים עממיים אלא גם בפרימיום, מה שמחדד שהבעיה קשורה לספקי מערכות ולמורכבות הטכנולוגית, לא רק לאיכות ייצור של יצרן מסוים.

• נפצע בטרמפולינה בטיול בית ספר - וזה הסכום שיקבל
• המשחק הסתיים באשפוז: "המועצה ומשרד החינוך התרשלו"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

טויוטה נדרשה להחזיר כמעט 2.9 מיליון רכבים - כולל קורולה, קאמרי, ראב4 ויאריס, בגלל מערכת שאינה מזהה נכון את עוצמת התאונה. בקיה, דגמי סול, פורטה וריו סבלו מתקלות חשמליות שגרמו לאי פריסת כריות. פורד ביצעה ריקול ליותר מ-700 אלף רכבים, ביניהם פוקוס, פיוז'ן ואקספלורר, בעקבות תקלות דומות.

בשנתיים האחרונות עלו מחירי ביטוחי הרכב - גם הביטוח המקיף וגם צד ג' - בעשרות אחוזים. ברשות שוק ההון חשו שחברות הביטוח גבו יותר מדי ביחס לסיכון בפועל, והחליטו לפעול - והיום נודע כי אנשיה הטילו קנסות. הסיפור מתחיל בבדיקה שהחלה בספטמבר 2024, אחרי שבחודשים שבהם חלה עלייה חדה במחירי הפרמיות, דרשה הרשות מכל חברות הביטוח למסור לה מידע מפורט לגבי המחירים והתעריפים שנגבו בעבור ביטוח רכב, לאורך כמה שנים. מהבדיקה עלה כי אצל הפניקס וביטוח ישיר נרשמו עיכובים בהעברת הנתונים, ואף השמטות של מידע מהחודשים הראשונים אחרי פרוץ המלחמה, כולל פרטים על מכרזי ביטוח רכב שהעניקו לעובדים במגזר הציבורי. 

בעקבות כך הטילה הרשות עיצום כספי של ‎125 אלף שקל על כל אחת מהחברות. בהמשך, היא דרשה לא רק הבהרות, אלא גם הוראה להוריד את התעריפים. ביקורת ציבורית רבה נמתחה על הרשות, בעיקר על כך שהתגובה שלה הגיעה באיחור, כשהמחירים כבר החלו לרדת (בממוצע בכ-10%), בין השאר בעקבות ירידה בגניבות כלי הרכב. עוד עלה מהבדיקה כי מתוך שמונה חברות ביטוח מרכזיות שנבדקו, למעט אחת בכולן נמצאו תעריפים גבוהים שבחרגו ממה שהיה "סביר" מבחינת עלות הסיכון והתביעות בפועל. 

המקרה הזה מדגים שאפילו בשוק מפוקח כמו ביטוח, שבו טוענים שתחרות ושוק חופשי הם דבר מרכזי, הבקרה של הרגולטור יכולה להיות קריטית. כשהחברות לא משתפות פעולה במידע, או שמחיריהן גבוהים בלתי סבירים, הרשות מוכנה לפעול. עם זאת, העובדה שהקנסות היו קטנים יחסית, וחלו רק אחרי שירידת מחירים כבר החלה, עוררה ביקורת על היעילות והמהירות של האכיפה.