חישוב פיננסי חיסכון תשואות פנסיה גמל מטבע
צילום: Istock

שנת 2017 הירוקה: קופות הגמל רשמו תשואה של 7.5%

קופות הגמל המנייתיות מובילות עם תשואה ממוצעת של כ-14.5%; התשואות החיוביות נבעו בעיקר מעליות שערים בכל אפיקי ההשקעה
מורן ישעיהו | (2)
נושאים בכתבה קופות גמל תשואה

קופות הגמל רשמו בשנת 2017 תשואה ממוצעת חיובית של כ-7.5%, כך לפי הערכות של בית ההשקעות מיטב דש. מדובר בתשואה כפולה לעומת אשתקד שעמדה על 3.6%.

התשואות החיוביות נבעו בעיקר מעליות שערים בכל אפיקי ההשקעה המרכזיים: בשוקי המניות בעולם, בשוק המניות בארץ ובשוק האג"ח הממשלתי והקונצרני בישראל. האפיק היחיד שפגע בתוצאות היה הדולר שחשיפה אליו גרעה קרוב ל-10%(!) מתשואת המניות בארה"ב.

בתוך כך, קופות הגמל המנייתיות מובילות עם תשואה ממוצעת של כ-14.5% כאשר טווח התשואות עמד על 11%-20%. בקופות הגמל המדדיות נרשמה תשואה של כ-3.6% כאשר טווח התשואות עמד על 3%-4.5% ובקופות הגמל השקליות נרשמה תשואה של כ-3% כאשר טווח התשואות עמד על 2%-4%. 

על פי הערכות, בסיכום 2017 הכלכלה העולמית תצמח ב-3.6%. בארה"ב, הנשיא טראמפ הצליח לאשר רפורמת מס היסטורית ושיעור האבטלה ירד לאחת הרמות הנמוכות של העשורים האחרונים. הריבית הועלתה השנה שלוש פעמיים לרמה של 1.5%-1.25%.  באירופה, נרשמה התחזקות של האירו בעולם. 

בישראל, לצד צפי לגידול של כ-3% במשק, שיעור האבטלה נמצא בשפל היסטורי בשיעור אשר נחשב לשיעור של תעסוקה מלאה. מדד המחירים לצרכן צפוי לעלות השנה ב-0.4% וריבית בנק ישראל נמצאת ברמה אפסית.  

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אייל כהן 01/01/2018 18:52
    הגב לתגובה זו
    האם המשמעות שמיטב דש מעריכים תשואה של 7.5 אחוז בקופות הגמל היא שקרן הפנסיה ברירת המחדל של מיטב דש עשתה תשואה של 7.5 אחוז?
  • 1.
    כל השקעה במניות בעיקר בארה"ב הניבה תשואה דו סיפרתית (ל"ת)
    נתי 01/01/2018 15:14
    הגב לתגובה זו
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTבורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPT

עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35

השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה בורסה מדד ת"א 35

השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.

חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.

כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.

הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי

חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.

במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.