UBS קרדיט סוויס
צילום: acebal, Flickr, Martin Abegglen, Flickr

UBS רושם את הרווח הבנקאי הגבוה אי פעם - 29 מיליארד דולר - אבל לא צריך להתלהב

בזכות הפער החשבונאי בין התשלום ששילם UBS על קרדיט סוויס, 3.8 מיליארד דולר, לבין הערך של נכסי קרדיט במאזן, הצליח הבנק להשיג רווחים פנומנליים 
עדן ספיר | (1)

הבנק השוויצרי UBS פרסם היום את הרווחים לרבעון השני של 2023 ודיווח על הרווח הרבעוני הגבוה ביותר אי פעם בתולדות ענף הבנקאות העולמית. הבנק רשם רווח נקי של 28.88 מיליארד דולר בשל הפער החשבונאי בין התשלום ששילם על קרדיט סוויס, 3.8 מיליארד דולר, לבין הערך של נכסי קרדיט במאזן, מה שהקפיץ את רווחיו משמעותית.

תחזיות האנליסטים עמדו על רווח נמוך משמעותית: 12.8 מיליארד דולר. הרווח של UBS המנטרל פער זה בין התשלום לשווי הנכסים, עמד ברבעון השני על 1.1 מיליארד דולר. זה הרווח הכלכלי המייצג ואותו צריך לקחת בחשבון לצרכי השקעה. ה-29 מיליארד דולר זה רווח חשבונאי בלי משמעות אמיתית. 

 

UBS רכש את קרדיט סוויס - בגלל החששות שקרדיט סוויס יקרוס

ממשלת שוויץ וכלכלנים רבים ברחבי העולם סברו כי קריסה של קרדיט סוויס הייתה עלולה לטלטל את הקהילה הפיננסית הגלובלית כולה. המהלך שהונע על ידי הממשל בשוויץ מנע את קריסתו של קרדיט סוויס ועצר את "הריצה אל הבנקים" שהיתה במערכת הבנקאית בארה"ב בקרב הבנקים האזוריים והדביקה את מערכת הבנקים באירופה, במיוחד את הבנקים המסוכנים-ממונפים, כשקרדיט סוויס היה אחד מהם. 

UBS ניצל את ההזדמנות - לא ההזדמנות לרכוש את קרדיט סוויס הצונח, אלא לרכוש את הפעילויות של הבנק תוך כדי הגנה ממשלתית. אלמלא ההגנה של ממשלת שוויץ, הזרמת המיליארדים, קרדיט סוויס היתה עסקה מסוכנת. אבל כשאתה קונה נכס ומבטיחים לך תמיכה של פי כמה מהיקף ההשקעה והחשיפה של זו עסקה נהדרת, לפחות בטווח הקצר-בינוני. 

צוות מיוחד ב-UBS עובד על אינטגרציה של עסקי שני הבנקים וזה כולל התייעלות משמעותית. מנכ"ל UBS סרג'יו ארמוטי (Sergio Ermotti) הודיע כי הבנק יפטר בשנתיים הקרובות 3,000 עובדים בשוויץ. זהו רק השלב הראשון של ההפחתה בכוח אדם.

UBS צפוי להודיע בהמשך על פיטורי אלפי עובדים נוספים. לפי התוכניות שהציג, בכוונת הבנק לחסוך 10 מיליארד דולר בעלויות לאחר השלמת המהלך של המיזוג. פעולות אלו יוכלו להביא לחיסכון של 10 מיליארד דולר עבור הבנק.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לרון 01/09/2023 10:21
    הגב לתגובה זו
    עדיף,לא המלצה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.