רובין הוד
צילום: פייסבוק/רובין הוד

רגע לפני ההנפקה: רובינהוד מזהירה מירידה בנפחי המסחר

לאחר שהמגפה הביאה לשיא את כמות המשקיעים הקטנים, באפליקציה אומרים כי החגיגה מתחילה להיגמר. "החברה מצפה שההכנסות ברבעון הנוכחי יהיו נמוכות ביחס לרבעון השני", מסרה רובינהוד בתשקיף מעודכן
ארז ליבנה | (1)
נושאים בכתבה רובין הוד

בדרך כלל, כשחברה יוצאת להנפקה, היא מנסה כמה שיותר להעלות את השווי שלה. אבל נראה שרובינהוד, פלטפורמת המסחר הראשונה שאינה גובה עמלות ממשתמשיה עושה בדיוק הפוך, אבל גם אין לה כל כך ברירה. כי מה שחסר לה עכשיו, אחרי שכבר הושת עליה הקנס הגבוה בהיסטוריה של וול סטריט, זה שהיא תואשם גם בכך שהונתה את משקיעיה.

 

בתשקיף מעודכן שפרסמה החברה, היא רומזת על ירידה בגל שהביא לה משקיעים חדשים בגלל המגפה, שמשקיעים פחות, במיוחד בתחום הקריפטו. "אנחנו צופים שההכנסות בשלושת החודשים שיסתיימו בספטמבר יהיו נמוכות ביחס לרבעון השני של השנה הזאת בשל ירידה בנפחי פעילות הסחר, במיוחד בתחום הקריפטו", כתבה החברה בתשקיף.

 

זה משמעותי מאחר ומסחר במטבעות הקריפטו מהווה 17% מהמחזור העסקי, כשמסחר באופציות מכניס לה לא פחות מ-38% מהמחזור. ההנהלה גם צופה שתתקשה להשיג עוד משתמשים ככל שהזמן יחלוף. עם זאת היא צופה שמספר החשבונות הפעילים יעלה מ-18 מיליון ל-22.5 מיליון משתמשים.

 

בתשקיף שפרסמה בסוף חודש שעבר, היא חשפה לא מעט נתונים פיננסיים על הפעילות באפליקציה. מבחינת הכנסות, 2020 הייתה השנה, בה החברה ביצעה את הקפיצה המשמעותית ביותר, בשל המגפה והסגרים שהביאה, שגרמה ללא מעט כספים שהלכו להימורים, לעבור לבורסה. ההכנסות של החברה הגיעו לשיא כל הזמנים והסתכמו בכ-958 מיליון דולר, גידול של 245% בהשוואה להכנסות של 277 מיליון דולר בשנת 2019. את אשתקד סיימה לראשונה ברווח, אם כי נמוך של 7.5 מיליון דולר.

 

קפיצה משמעותית נוספת התרחשה גם ברבעון הראשון של השנה הנוכחית, כשבצל פרשת הרצת מניית גיימסטופ (GME), רשת בתי הקולנוע AMC (AMC) ודומותיהן, מספר המשתמשים הפעילים קפץ מ-12.5 מיליון ל-18 מיליון.

 

לפי FINRA, לחברה יש עוד 13 מיליון חשבונות שקטים, שאין בהם כסף או תנועה. כלומר יש לה כ-31 מיליון חשבונות. לחברה הגדולה בשוק המסחר בדיסקאונט צ'ארלס שוואב (SCHW) יש קצת יותר מ-32 מיליון סוחרי ריטייל, כשרק להזכיר את שתי החברות האלה באותה הנשימה מהווה את ההישג המשמעותי ביותר של רובינהוד.

 

אותה FINRA, הרגולטור של תעשיית הברוקראז' בארה"ב, השיתה בחודש שעבר על החברה את הקנס הגבוה ביותר אי פעם, בסך של 70 מיליון דולר. מתוך הקנס, החברה תיאלץ להחזיר לאלפי לקוחותיה 13 מיליון דולר לאלפי לקוחות ו-57 ישולמו ל-FINRA. זאת בשל העובדה שהחברה לא ביצעה בדיקת נאותות על לקוחותיה, לפני שאפשרה להם לסחור באופציות וגם מסרה מידע מטעה בנוגע למסחר על מרווחים. חלק מהקנס הוא גם בשל נפילות במערכת במארס 2020, שהביאו לפגיעה רחבת היקף במשקיעים הקטנים המשתמשים באפליקציה, שכזכור היה אחד החודשים הקשים בהיסטוריה של הבורסות בעולם בשל התפרצות הקורונה.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אותם משקיעי רדיט ממש סולדים מהם עכשיו. (ל"ת)
    עידן 20/07/2021 09:55
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.