ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)המרוויחות מעסקת אנבידיה ואינטל והמטרה של ענקיות השבבים: מכירות משותפות של 50 מיליארד דולר
איך תשפיע עסקת אנבידיה-אינטל על תעשיית השבבים, על ספקיות מערכות הבדיקה וייצור השבבים ועל המתחרות AMD ו-ARM; בנק אוף אמריקה מנתח
עסקת שיתוף הפעולה ההיסטורית בין אנבידיה לאינטל, שהוכרזה השבוע, מבשרת עידן חדש בשוק המעבדים. השותפות רב-השנתית, צפויה להניב הכנסות של 25-50 מיליארד דולר לשנה לאורך זמן, והיא כוללת השקעה של 5 מיליארד דולר מצד אנבידיה במניות אינטל ופיתוח משותף של מספר דורות של מעבדי x86 לשרתים ומעבדים למחשבים אישיים.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
הטכנולוגיה שמאחורי העסקה: NVLink פוגש x86
לראשונה בהיסטוריה, אנבידיה תרכוש ותשלב מעבדי x86 מותאמים אישית מאינטל בארכיטקטורת ה-rack המתקדמת שלה, תוך שימוש בטכנולוגיית NVLink. עד כה, חיבור זה היה שמור אך ורק למעבדי ARM שפיתחה אנבידיה בעצמה.
- המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%
- יורוג׳ן קפצה ב-22%, ICL נפלה 17%; הנאסד״ק איבד 1.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"מדובר בשינוי פרדיגמה מהותי", מסביר ויוויק אריה, אנליסט בכיר בבנק אוף אמריקה. "היכולת לחבר עד 72 כרטיסי GPU במערכת rack אחת באמצעות NVLink, כעת גם עם מעבדי x86 של אינטל, פותחת אפשרויות חדשות לגמרי עבור ארגונים המעוניינים בפריסות AI ברמת הארגון".
בצד המחשבים האישיים, אינטל תפתח "x86 RTX SoCs" - שבבים המשלבים ליבות מעבד של אינטל עם רכיבי גרפיקה של RTX מבית אנבידיה. המוצרים החדשים מכוונים לשוק המחשבים הניידים בהיקף של 150 מיליון יחידות בשנה, כפי שמפרט הדוח של בנק אוף אמריקה.
המספרים מאחורי העסקה: איך מגיעים ל-25-50 מיליארד דולר?
בבנק אוף אמריקה מציגים את הפוטנציאל: "אנחנו מדברים על הזדמנות של 25 עד 50 מיליארד דולר בשנה לאורך זמן. זו לא רק עסקה, זו הגדרה מחדש של השוק כולו". ההכנסות יגיעו ממספר שווקים. האנליסטים עושים לנו סדר:
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- מכה בכנף למונית האווירית: ארצ'ר אוויאיישן צנחה לאחר הפסד רבעוני
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
שוק השרתים הארגוניים: השילוב החדש של מעבדי x86 של אינטל עם GPU של אנבידיה וחיבור NVLink יוצר קטגוריה חדשה לחלוטין. "הלקוחות נאלצו בעבר לבצע את האינטגרציה בעצמם באמצעות פרוטוקולי PCIe סטנדרטיים", מסביר אריה. "כעת אנבידיה מקבלת גישה ישירה לשוק האטרקטיבי של פריסות AI ארגוניות."
שוק המחשבים הניידים: עם 150 מיליון יחידות בשנה ושילוב של יכולות גרפיקה מתקדמות, הפוטנציאל כאן עצום. "ה-x86 RTX SoCs החדשים משלבים מעבד אינטל עם שבב גרפיקה של אנבידיה".
שוק השרתי ענן: למרות שלא מהווה שינוי דרמטי, ההרחבה של אפשרויות NVLink מעצימה את הדומיננטיות של אנבידיה מול ספקי PCIe ו-UALink.
להשוואה, ההכנסות השנתיות הנוכחיות של אינטל עומדות על כ-63 מיליארד דולר, כך שמדובר בפוטנציאל להגדלה של עד 80% בהכנסות החברה.
דוקסן ג'אנג, אנליסט נוסף בצוות של בנק אוף אמריקה, מוסיף: "ההשקעה של 5 מיליארד דולר של אנבידיה במניות אינטל היא רק קצה הקרחון. זה סיגנל חזק לשוק על המחויבות ארוכת הטווח של שתי החברות לשותפות הזו".
עבור אינטל, שנאבקת בשנים האחרונות מול הלחץ הגובר מצד ארכיטקטורת ARM, העסקה מהווה אות אמון משמעותי בטכנולוגיית x86 שלה. "זוהי ולידציה חשובה לטכנולוגיה של אינטל", מציין הדוח, "תוך הגדלה משמעותית של החשיפה של החברה להוצאות הארגוניות על AI".
עם זאת, האנליסטים מזהירים מפני אופטימיות יתר. "שיתופי פעולה בתחום השבבים יכולים לקחת שנים עד להבשלה", מודגש בניתוח. "בנוסף, העובדה שאין אזכור לשימוש במפעלי הייצור של אינטל על ידי אנבידיה, והיעדר לקוחות חיצוניים משמעותיים לתהליכי הייצור המתקדמים 18A ו-14A, נותרים נקודות דאגה מרכזיות".
אריה מפרט עוד: "אינטל נסחרת כיום ב-30 דולר עם יעד מחיר של 34 דולר. אנחנו שומרים על המלצת נייטרל כי למרות החיוביות של העסקה, דילול המניות הצפוי עקב הנפקת מניות לאנבידיה עשוי לגרום ללחץ שלילי על הרווח למניה בטווח הקצר".
"עבור אנבידיה, זה win-win מוחלט", מדגיש אריה. "החברה מקבלת גישה משופרת לפריסות AI ארגוניות דרך אינטל, תוך שמירה על אופציונליות בתחום הייצור והגדלת ההשקעות בארה"ב".
מניית אנבידיה, שנסחרת ב-176 דולר, זוכה ליעד של 235 דולר מצד בנק אוף אמריקה. "אנחנו מבססים את יעד המחיר על מכפיל של 37 על הרווח הצפוי ל-2026, שנמצא באמצע הטווח ההיסטורי של 25-56", מסביר אריה.
אנבידיה, מצדה, זוכה להרחבה משמעותית של יכולות ה-scale-up שלה. החברה תוכל כעת להציע פתרונות משולבים ללקוחות x86, שבעבר נאלצו לבצע את האינטגרציה בעצמם באמצעות פרוטוקולי PCIe סטנדרטיים.
הדוח מפרט את המיצוב החדש בשוק: "בשרתי הענן, הלקוחות יוכלו לבחור בין מעבדי ARM או x86 עם מאיצי GPU של אנבידיה או AMD, או שבבי ASIC מותאמים אישית, כשהחיבור יכול להתבצע דרך PCIe, UALink או NVLink. בשרתי הארגון, הפתרון החדש משלב מעבדי x86 של אינטל עם GPU של אנבידיה וחיבור NVLink - שילוב שלא היה קיים עד כה."
למרות החששות הראשוניים, אנבידיה הבהירה כי מפת הדרכים שלה עם ARM נותרת ללא שינוי. "העסקה עם אינטל היא תוספתית ונועדה לאפשר לכל חלקי האקוסיסטם של AI להשתמש בפרוטוקול NVLink הקנייני", הדגישה החברה.
"למעשה, אנחנו רואים השפעה מוגבלת על AMD בטווח הקצר והבינוני", מסביר אריה. "הגברת הכדאיות של x86 עשויה דווקא לעזור גם ל-AMD וגם לאינטל. מניית AMD נסחרת ב-158 דולר עם יעד מחיר של 200 דולר. "אנחנו מבססים את יעד המחיר על מכפיל 33 על הרווח הצפוי ל-2026, שנמצא בקצה העליון של הטווח ההיסטורי של 13-39", מפרט אריה. "זה מוצדק בגלל הצמיחה ב-AI ורווחי נתח שוק במעבדים, אם כי מאוזן על ידי צמיחה איטית יותר בשווקים המחזוריים".
לגבי ARM, אריה מציין: "ה-x86 RTX SoCs של אינטל עשויים, בהתאם לביצועי המוצר, להוות רוח נגדית למומנטום של Windows-on-Arm. עם זאת, שימור מפת הדרכים ממתן את החשש לירידה". מניית ARM נסחרת ב-146.5 דולר עם יעד מחיר של 180 דולר.
הדוח מוסיף כי "הצורך של אינטל לשתף פעולה עם אנבידיה בצד הגרפיקה יכול להעיד שהפתרון של אינטל נגד AMD בשולחן העבודה עדיין לא מוכן", מה שמצביע על המצב התחרותי המורכב של אינטל.
הזוכים הגדולים: ספקי הציוד
החברות שצפויות להרוויח במיוחד מהעסקה הן ספקיות ציוד הייצור וכלי ה-EDA. "זרימת מזומנים נוספת לאינטל, תחרות מוגברת וייצור x86 מורחב מספקים רוח גבית לחברות כמו Lam Research ו-KLA", מציינים האנליסטים. "גם ספקיות ה-EDA כמו Synopsys ו-Cadence צפויות לראות הרחבת הזמנות משמעותית".
מייקל מאני, שמכסה את חברות ציוד השבבים בבנק אוף אמריקה, מנתח את ההשלכות: "העסקה הזו תזרים משמעותית יותר הון לאינטל, מה שיאפשר לה להמשיך להשקיע בטכנולוגיות ייצור מתקדמות. אנחנו רואים פה יתרון ברור לחברות כמו KLA ו-Lam Research".
ג'אנג מוסיף: "LRCX ו-KLAC שכבר הורידו את ההזמנות מאינטל מהתמחור שלהן, עכשיו רואות פוטנציאל עלייה. אנחנו מצפים לראות יותר הזמנות ציוד ככל שאינטל תרחיב את קווי הייצור".
- 2.אנונימי 21/09/2025 22:30הגב לתגובה זואחרי 34 ...חזרה ל60
- 1.AMD תתאחד עם ARM ויהיה כיף (ל"ת)שבבניק 21/09/2025 22:18הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
