צילום: Pixabay
צילום: Pixabay
היום לפני...

היום לפני...פיחות המטבע החד שיצר גלי הדף בכל העולם ומה קרה היום לפני

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-17 באוגוסט

עמית בר | (1)

17 באוגוסט 2005 - תוכנית ההתנתקות יוצאת לפועל, העלויות: עשרות מיליארדים

ב-17 באוגוסט 2005 נכנסה מדינת ישראל לאחד המהלכים הדרמטיים בתולדותיה - תוכנית ההתנתקות. במסגרת זו פונו כ-8,000 תושבים מגוש קטיף ומארבעה יישובים בצפון השומרון. הפינוי לווה במבצע לוגיסטי מורכב, שכלל עשרות אלפי חיילים ושוטרים. העלות הכלכלית הישירה הוערכה ב-8-10 מיליארד שקל, ויש שטענו כי בפועל חצתה את 12 המיליארד. חלק הארי הוקדש לפיצויים נדיבים למשפחות, סיוע לעסקים ותמריצים לדיור חלופי. בנוסף, הושקעו מיליארדים בפיתוח יישובי קליטה בנגב ובאשקלון, בבניית תשתיות חינוך ובריאות ובמתן מענקי הסתגלות.


מעבר לעלות הישירה, נגרמו גם הפסדים עקיפים: גוש קטיף היה מוקד חקלאי חשוב שתרם ליצוא החקלאי הישראלי, והפסקת פעילותו פגעה במוניטין ובשיעור התוצרת. ההשלכות ניכרו גם ברמת המאקרו - תקציב המדינה התרחב, הגירעון גדל, והצורך בגיוס חוב נוסף עלה. מנגד, ההשקעות בתשתיות וביישובי הקליטה תרמו בטווח הבינוני לפיתוח אזורי, בעיקר בנגב המערבי.


17 באוגוסט 1999 - רעידת אדמה בטורקיה גובה קורבנות בנפש ונזקים כספיים כבדים

ב-17 באוגוסט 1999 פקדה את אזור איזמיט שבטורקיה רעידת אדמה בעוצמה 7.6, מהקטלניות בהיסטוריה של המדינה. מעל 17 אלף בני אדם נספו, מאות אלפים איבדו את בתיהם, ותעשיות שלמות קרסו. הנזק הכלכלי הוערך ב-12-20 מיליארד דולר - סכום עצום ביחס לתוצר המקומי. האסון שיתק מפעלי פלדה, זיקוק נפט, נמלים ומסילות ברזל. הפגיעה ביצוא ובשרשראות אספקה הביאה לצניחת הצמיחה, להיחלשות הלירה ולהקשחת תנאי האשראי.

הממשלה נאלצה להטיל “מס רעידת אדמה” ייחודי, לגייס חוב בינלאומי ולבצע רפורמות בביטוח ובתקני בנייה. האסון חידד את חולשת מוסדות המדינה ואת הצורך ברגולציה מחמירה ובהיערכות לאסונות. עם השנים, ההרס הפך גם לזרז לשינוי: השקעות עתק הוזרמו לשיקום תשתיות ולחיזוק מבנים, התקנים הותאמו לסטנדרטים מערביים, והמשק קיבל דחיפה בהיבטי מודרניזציה. הטרגדיה המחישה לעולם עד כמה כלכלה מתעוררת חשופה לאירועי טבע, וכיצד אסון עלול להפוך למנוף לשינוי כלכלי ומוסדי רחב.

17 באוגוסט 1998 - רוסיה מכריזה על פיחות חד ברובל, קרנות אמריקאיות מתמוטטות

ב-17 באוגוסט 1998 התרחשה אחת המפולות הפיננסיות המשמעותיות של העשור. ממשלת רוסיה הכריזה על פיחות חד ברובל, הקפאת חובות חיצוניים ורה-ארגון של אג"ח ממשלתיות קצרות טווח. הצעדים שיקפו מצוקה כלכלית עמוקה, והציתו משבר אמון חריף: בנקים קרסו, האינפלציה זינקה, והציבור איבד גישה לפיקדונות. עסקים בינלאומיים עצרו את פעילותם, והשווקים המתעוררים חוו גלי הדבקה - ירידות חדות ובריחות הון.

ההשפעות חרגו מגבולות רוסיה. קרנות גידור בינלאומיות ספגו הפסדים כבדים, ובראשן LTCM האמריקאית שנזקקה לחילוץ מתואם של הפדרל ריזרב כדי למנוע משבר עולמי. האירוע המחיש את הסיכונים הכרוכים בהשקעה בחוב ריבוני של מדינות מתפתחות, והוביל להקשחת מדיניות ניהול הסיכונים בשוקי ההון. רוסיה התאוששה רק בשנות האלפיים, הודות לזינוק במחירי הנפט והגז, אך המשבר הותיר בה חותם עמוק: הוא חיזק את תלותה ביצוא אנרגיה, השפיע על יחסי החוץ עם המערב, ותרם להתבססות תפיסה כלכלית-פוליטית עצמאית ומסויגת יותר כלפי המערכת הפיננסית הגלובלית.

17 באוגוסט 1987 - הדאו ג’ונס חוצה את רף 2,700 הנקודות, אחד מתוך שרשרת של שיאים

ב־17 באוגוסט 1987 רשם מדד דאו ג’ונס פריצת דרך היסטורית כאשר חצה את רף 2,700 נקודות, פחות משבוע לאחר שחצה את 2,600, הזינוק המהיר ביותר של 100 נקודות׳ עד אז. העליות שיקפו אופוריה כלכלית: המשק האמריקאי צמח בקצב יציב, הריביות היו נוחות, והמסחר הממוחשב נתפס כחדשנות שתרמה לנזילות גבוהה. משקיעים חגגו שיאים כמעט יומיים, והתקשורת הציגה זאת כהוכחה ל“עידן זהב” חדש בשוקי ההון.

קיראו עוד ב"גלובל"

אך מתחת לפני השטח נבנה לחץ: שווי החברות התנתק מהיסודות הכלכליים, השימוש במסחר ממוחשב יצר תנודתיות סמויה, ורמות מינוף גבוהות הפכו את השוק לפגיע. כחודשיים בלבד לאחר מכן הגיע “יום שני השחור” באוקטובר, שבו צנח המדד ביותר מ־22% ביום אחד. בכך הפכה פריצת אוגוסט 1987 לסמל לא רק לאופטימיות אלא גם להתרעה מפני אשליה של יציבות. היא ממחישה עד היום כיצד עליות חדות ותחושת ביטחון מופרזת עלולות לשמש מבוא לקריסה חדה, וכיצד שוק ההון נע לעיתים קרובות בין קצוות של אופוריה ומשבר.



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בורסה ונדלן 17/08/2025 18:12
    הגב לתגובה זו
    בורסה ונדלן מנופחים בטירוף. לשים לב.
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

שבביםשבבים
הטור של גרינברג

האם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?

חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים

שלמה גרינברג |

בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק. 

מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק. 

לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא. 

הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.

לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.