הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
צילום: Pixabayצילום: Pixabay
היום לפני...

היום לפני...פיחות המטבע החד שיצר גלי הדף בכל העולם ומה קרה היום לפני

היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-17 באוגוסט

עמית בר | (1)
נושאים בכתבה רובל ההתנתקות טורקיה דאו ג'ונס

17 באוגוסט 2005 - תוכנית ההתנתקות יוצאת לפועל, העלויות: עשרות מיליארדים

ב-17 באוגוסט 2005 נכנסה מדינת ישראל לאחד המהלכים הדרמטיים בתולדותיה - תוכנית ההתנתקות. במסגרת זו פונו כ-8,000 תושבים מגוש קטיף ומארבעה יישובים בצפון השומרון. הפינוי לווה במבצע לוגיסטי מורכב, שכלל עשרות אלפי חיילים ושוטרים. העלות הכלכלית הישירה הוערכה ב-8-10 מיליארד שקל, ויש שטענו כי בפועל חצתה את 12 המיליארד. חלק הארי הוקדש לפיצויים נדיבים למשפחות, סיוע לעסקים ותמריצים לדיור חלופי. בנוסף, הושקעו מיליארדים בפיתוח יישובי קליטה בנגב ובאשקלון, בבניית תשתיות חינוך ובריאות ובמתן מענקי הסתגלות.


מעבר לעלות הישירה, נגרמו גם הפסדים עקיפים: גוש קטיף היה מוקד חקלאי חשוב שתרם ליצוא החקלאי הישראלי, והפסקת פעילותו פגעה במוניטין ובשיעור התוצרת. ההשלכות ניכרו גם ברמת המאקרו - תקציב המדינה התרחב, הגירעון גדל, והצורך בגיוס חוב נוסף עלה. מנגד, ההשקעות בתשתיות וביישובי הקליטה תרמו בטווח הבינוני לפיתוח אזורי, בעיקר בנגב המערבי.


17 באוגוסט 1999 - רעידת אדמה בטורקיה גובה קורבנות בנפש ונזקים כספיים כבדים

ב-17 באוגוסט 1999 פקדה את אזור איזמיט שבטורקיה רעידת אדמה בעוצמה 7.6, מהקטלניות בהיסטוריה של המדינה. מעל 17 אלף בני אדם נספו, מאות אלפים איבדו את בתיהם, ותעשיות שלמות קרסו. הנזק הכלכלי הוערך ב-12-20 מיליארד דולר - סכום עצום ביחס לתוצר המקומי. האסון שיתק מפעלי פלדה, זיקוק נפט, נמלים ומסילות ברזל. הפגיעה ביצוא ובשרשראות אספקה הביאה לצניחת הצמיחה, להיחלשות הלירה ולהקשחת תנאי האשראי.

הממשלה נאלצה להטיל “מס רעידת אדמה” ייחודי, לגייס חוב בינלאומי ולבצע רפורמות בביטוח ובתקני בנייה. האסון חידד את חולשת מוסדות המדינה ואת הצורך ברגולציה מחמירה ובהיערכות לאסונות. עם השנים, ההרס הפך גם לזרז לשינוי: השקעות עתק הוזרמו לשיקום תשתיות ולחיזוק מבנים, התקנים הותאמו לסטנדרטים מערביים, והמשק קיבל דחיפה בהיבטי מודרניזציה. הטרגדיה המחישה לעולם עד כמה כלכלה מתעוררת חשופה לאירועי טבע, וכיצד אסון עלול להפוך למנוף לשינוי כלכלי ומוסדי רחב.

17 באוגוסט 1998 - רוסיה מכריזה על פיחות חד ברובל, קרנות אמריקאיות מתמוטטות

ב-17 באוגוסט 1998 התרחשה אחת המפולות הפיננסיות המשמעותיות של העשור. ממשלת רוסיה הכריזה על פיחות חד ברובל, הקפאת חובות חיצוניים ורה-ארגון של אג"ח ממשלתיות קצרות טווח. הצעדים שיקפו מצוקה כלכלית עמוקה, והציתו משבר אמון חריף: בנקים קרסו, האינפלציה זינקה, והציבור איבד גישה לפיקדונות. עסקים בינלאומיים עצרו את פעילותם, והשווקים המתעוררים חוו גלי הדבקה - ירידות חדות ובריחות הון.

ההשפעות חרגו מגבולות רוסיה. קרנות גידור בינלאומיות ספגו הפסדים כבדים, ובראשן LTCM האמריקאית שנזקקה לחילוץ מתואם של הפדרל ריזרב כדי למנוע משבר עולמי. האירוע המחיש את הסיכונים הכרוכים בהשקעה בחוב ריבוני של מדינות מתפתחות, והוביל להקשחת מדיניות ניהול הסיכונים בשוקי ההון. רוסיה התאוששה רק בשנות האלפיים, הודות לזינוק במחירי הנפט והגז, אך המשבר הותיר בה חותם עמוק: הוא חיזק את תלותה ביצוא אנרגיה, השפיע על יחסי החוץ עם המערב, ותרם להתבססות תפיסה כלכלית-פוליטית עצמאית ומסויגת יותר כלפי המערכת הפיננסית הגלובלית.

17 באוגוסט 1987 - הדאו ג’ונס חוצה את רף 2,700 הנקודות, אחד מתוך שרשרת של שיאים

ב־17 באוגוסט 1987 רשם מדד דאו ג’ונס פריצת דרך היסטורית כאשר חצה את רף 2,700 נקודות, פחות משבוע לאחר שחצה את 2,600, הזינוק המהיר ביותר של 100 נקודות׳ עד אז. העליות שיקפו אופוריה כלכלית: המשק האמריקאי צמח בקצב יציב, הריביות היו נוחות, והמסחר הממוחשב נתפס כחדשנות שתרמה לנזילות גבוהה. משקיעים חגגו שיאים כמעט יומיים, והתקשורת הציגה זאת כהוכחה ל“עידן זהב” חדש בשוקי ההון.

קיראו עוד ב"גלובל"

אך מתחת לפני השטח נבנה לחץ: שווי החברות התנתק מהיסודות הכלכליים, השימוש במסחר ממוחשב יצר תנודתיות סמויה, ורמות מינוף גבוהות הפכו את השוק לפגיע. כחודשיים בלבד לאחר מכן הגיע “יום שני השחור” באוקטובר, שבו צנח המדד ביותר מ־22% ביום אחד. בכך הפכה פריצת אוגוסט 1987 לסמל לא רק לאופטימיות אלא גם להתרעה מפני אשליה של יציבות. היא ממחישה עד היום כיצד עליות חדות ותחושת ביטחון מופרזת עלולות לשמש מבוא לקריסה חדה, וכיצד שוק ההון נע לעיתים קרובות בין קצוות של אופוריה ומשבר.



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בורסה ונדלן 17/08/2025 18:12
    הגב לתגובה זו
    בורסה ונדלן מנופחים בטירוף. לשים לב.
באפט
צילום: טוויטר

ברקשייר חושפת השקעה של כמיליארד דולר בנדל"ן ברבעון השני

הדיווח האחרון בטופס 13F שפורסם ביום חמישי חשף פוזיציה חדשה בדי.אר הורטון ובלנאר, שמעידה על אמונה כי הריביות צפויות לרדת, מה שעשוי להיטיב עם שוק הדיור; במקביל, התגלו רמזים על רכישה חסויה נוספת

רן קידר |
נושאים בכתבה וורן באפט ברקשייר האת'וויי

וורן באפט ממשיך להפתיע. הדו"ח הרבעוני של ברקשייר הת׳אוויי חשף כי החברה רכשה מיליוני מניות של חברות נדל"ן אמריקאיות כמו די.אר הורטוןD R Horton Inc 1.05%  עם רכישה של כ-1.5 מיליון מניות בשווי של כ־191 מיליון דולר, והגדילה משמעותי את החזקתה ב-לנאר Lennar 1.76%  לכ-7.2 מיליון מניות, בשווי כולל של כ־799 מיליון דולר. באפט שמר על הפתעה נוספת, בצורת שורת רכישה חסויה, שלא פורטו בה המניות המדויקות שנרכשו.

חיזוק החשיפה לשוק הדיור האמריקאי, מגזר שנפגע קשות מעליית הריבית והאינפלציה, מעידה על אמונתו של באפט שהסקטור מתחיל להראות סימני התאוששות, בין היתר על רקע ירידה מסוימת בריביות והתקררות בלחצי המחירים.

לצד רכישות אלו, עלתה תשומת הלב הציבורית להשקעה משמעותית של ברקשייר במניות יונייטד הלת' UnitedHealth 12.78%  , שם נרכשו יותר מ-5 מיליון מניות בשווי של כ-1.57 מיליארד דולר. אמנם נכון לסוף הרבעון ברקשייר רשמה הפסד של כ-13% על ההשקעה, אך עצם הגילוי על הרכישה גרם למניית UNH לזנק ב-11% ביום אחד. לכך הצטרפה גם העובדה ששני גופי השקעות נוספים חשפו כי הגדילו גם הם חשיפה למניה.

מדיניות של סודיות 

במקביל, אחת המועמדות המרכזיות לתואר "המניה הסודית" היא יצרנית הפלדה Nucor Nucor Corp 0.73%  . מניית החברה פרצה ביום שישי רמה טכנית חשובה, לאחר שנחשף כי ברקשייר מחזיקה בה 6.6 מיליון מניות, שנרכשו לפי מחיר ממוצע של 129.54 דולר, הרבה מתחת למחיר הנוכחי שעומד על כ-153 דולר. הרווח הנאה, יחד עם דפוסי הרכישה הקודמים והתגובה החיובית בשוק, מחזקים את ההשערה שנוקור הייתה חלק מהרכישה החסויה. עם זאת, העובדה שמחירי המניה לא ירדו משמעותית במהלך הרבעון עלולה לרמז כי מדובר ברכישה ישירה ולא בהיקף שהצדיק חסיון רגולטורי.

ברקשייר נהגה בעבר לשמור רכישות חסויות כדי למנוע ממתחרים לנהור אחרי אותן השקעות, ובכך להקפיץ את מחיר המניה לפני שסיימה לצבור אחזקה משמעותית. כך קרה למשל בהשקעה של 7 מיליארד דולר בחברת הביטוח צ׳אב Chubb Corp -0.55%   ב-2024, שפורסמה באיחור לאחר שתי דחיות בבקשה לחשיפה פומבית. גם מניות שברון Chevron Corp. 0.9%   ו-ורייזון Verizon Communications Inc. 1.7%    דווחו באיחור במהלך 2020 ו-2021, מטעמים דומים.

להמשך הכתבה לחץ כאן
טכנולוגיה מחשב נייד
צילום: Photo by Headway on Unsplash

מלחמת הכישרונות בבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק

מיקרוסופט, גוגל ומטא משקיעות מיליארדים בחטיפת מייסדים וחוקרים מובילים – תוך עקיפת הרגולטורים והשארת העובדים הרגילים מחוץ לעסקה. המודל הזה אולי משתלם בטווח הקצר, אבל עלול לשחוק את התרבות שהפכה את עמק הסיליקון למנוע החדשנות של העולם

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בינה מלאכותית ענקיות הטכנולוגיה הייטק

מיקרוסופט Microsoft Corp -0.44%  משלמת 650 מיליון דולר כדי למשוך מנכ"ל של סטארטאפ. מטא Meta Platforms 0.4%  משקיעה 14.8 מיליארד דולר כדי לפתות מנהל עם כל הצוות שלו. וגוגל Alphabet 0.47%  בולעת חברה שלמה תמורת 2.4 מיליארד דולר – ומשאירה את העובדים הפשוטים מתוסכלים במשרד. אלה לא עסקאות רכישה רגילות. זו מלחמה חדשה ואכזרית על כישרונות בעולם הבינה המלאכותית. המטרה: לחטוף את המוחות המבריקים ביותר במהירות האור – בלי להסתבך עם רגולציה.


הטכניקה נקראת "רכישה הפוכה". במקום לקנות סטארטאפ עם כל עובדיו, חברות הטכנולוגיה פשוט חוטפות את המייסדים והחוקרים המובילים. מה שנשאר – נעלם יחד עם חלום ההצלחה של שאר העובדים.

השיטה הזו עובדת מצוין עבור ענקיות הטכנולוגיה: הן מקבלות את מה שהן צריכות במהירות, בלי להתמודד עם אינטגרציה מורכבת של חברות שלמות. והכי חשוב – בלי להיתקע במכשול הרגולטורי, שמפקח כיום על כל עסקה משמעותית בענף. גם עבור החוקרים הבכירים זה לא רע. הם מקבלים משכורות עתק, ברמות של כוכבי ספורט מקצועיים – לפעמים אפילו מיליארד דולר לחוקר אחד. קשה לסרב להצעה כזו. אבל יש כאן בעיה מהותית, המודל הזה הורס את הבסיס שעליו נבנה עמק הסיליקון כולו.


סיכון גדול - פרס גדול?

העסקה המקורית של עמק הסיליקון הייתה פשוטה: אתה לוקח סיכון גדול, ויכול לזכות בפרס גדול. רוב הסטארטאפים נכשלים, אבל מי שמצליח – מרוויח פי מאה מההשקעה. זה עובד כי כולם זוכים לחלק מהעוגה כאשר מגיעה ההצלחה.


המפסידים החדשים הם העובדים הרגילים – לא המייסדים ולא החוקרים הבולטים, אלא אלה שעושים את העבודה היומיומית: מכירות, שיווק, משאבי אנוש או עבודה בצוותי פיתוח.


להמשך הכתבה לחץ כאן