ברודקום
צילום: טוויטר

ברודקום כבר בשווי טריליון דולר - האתגרים וההזדמנויות

החברה נהנית מגידול של 60% בהכנסות מתחום הבינה המלאכותית וזינוק של יותר מ-70% במחיר המניה, עם זאת, האתגרים רבים, כאשר בין היתר שבבים מותאמים מספקים רק חצי מהביצועים של אנבידיה ולא תמיד רווחיים יותר

אדיר בן עמי |


חברת ברודקום Broadcom 0.07%  הפכה לאחת מהכוכבות הבולטות בעידן הבינה המלאכותית, כשהיא מסייעת לענקיות הטכנולוגיה לפתח שבבים מותאמים אישית למעבדי AI מתקדמים. החברה נהנית מגידול מטורף בהכנסות ובשווי השוק שלה, אך שאלות רבות עדיין נותרו פתוחות לגבי יכולתה לשמור על קצב הצמיחה הנוכחי לטווח הארוך.


במהלך 12 החודשיים האחרונים, המניה זינקה ביותר מ-70%, הישג מרשים במיוחד עבור חברה בגודל כזה. הקפיצה הובילה את החברה לעבור את רף השווי של טריליון דולר, ובכך היא עקפה חברות ענק כמו וולמארט וטסלה. בהשוואה למדד S&P 500, ברודקום מדורגת כמניה החמישית בביצועיה בתקופה האחרונה. הישג זה הפך אותה לשביעית בגודלה בין החברות האמריקאיות הנסחרות בבורסה.


ההחלטה האסטרגית ששינתה הכל

הבסיס לעלייה הזו טמון בהחלטה אסטרטגית שקיבלה ברודקום לפני מספר שנים. כשהחברה החלה לסייע לגוגל בפיתוח שבבי בינה מלאכותית, המהלך נתפס אז כפרויקט צדדי מעניין אך לא מיוחד ברווחיותו. מי היה יכול לחזות אז שהמהלך הזה יהפוך לאחד מהמנועים הרווחיים הגדולים ביותר של החברה?


התפנית החלה עם התחלתו של שיגעון הבינה המלאכותית. אלפאבית מיהרה להזמין יותר שבבים מותאמים אישית במטרה לשלב יכולות AI במנוע החיפוש שלה ובשירותים נוספים. הביקוש הגובר משך גם לקוחות חדשים משמעותיים, כולל מטא, שהצטרפו לרשימת הלקוחות הבלעדית של ברודקום.


התוצאות הכספיות מדברות בעד עצמן. ברודקום צופה הכנסות של 5.1 מיליארד דולר מהתחום של עיבוד בינה מלאכותית ושבבי רשת ברבעון הנוכחי. מדובר בגידול מרשים של 60 אחוז לעומת השנה הקודמת, והסכום מהווה כשליש מכלל המכירות החזויות של החברה. החברה הציגה לרבעון האחרון  ביצועים חזקים ותחזית לרבעון הבא שעלתה על ציפיות האנליסטים.


שבבים מותאמים אישית

שוק השבבים המותאמים אישית ממשיך להראות פוטנציאל צמיחה משמעותי. חברות הטכנולוגיה הגדולות מחפשות אלטרנטיבות לשבבי הבינה המלאכותית הפופולריים והיקרים של אנבידיה. לפי הערכות של מורגן סטנלי, שוק השבבים המותאמים אישית צפוי להגיע לשווי של כ-30 מיליארד דולר ב-2027, זינוק משמעותי מ-12 מיליארד דולר בשנה שעברה.


למרות התמונה האופטימית, הדרך להשגת היעדים הללו אינה חלקה כפי שעלולה להיראות מהתמחור הנוכחי של ברודקום. פיתוח שבבים מותאמים אישית דורש השקעות ראשוניות של מאות מיליוני דולרים, ולעתים קרובות הפרויקטים לא מצליחים להגיע ליעדי הביצועים המקוריים. המורכבות הטכנולוגית והסיכונים הכרוכים בפיתוח מהווים אתגר מתמשך עבור החברה ולקוחותיה.

קיראו עוד ב"גלובל"


המקרה של גוגל ממחיש את האתגרים. השבבים המותאמים החדשים שפיתחה גוגל בעזרת ברודקום מספקים ביצועים של רק 50% בהשוואה לשבבי אנבידיה המתקדמים. כלומר, השבבים של גוגל איטיים פי שניים משבבי אנבידיה. זהו בדיוק הרף המינימלי שבו השקעת מיליארדי הדולרים בפיתוח עדיין מניבה רווח כלכלי. אם הביצועים ירדו אפילו מעט מתחת לרמה הזו, כל הפרויקט יהפוך ללא רווחי.


מורגן סטנלי אף פרסמה דוח בפברואר שהתריע על כך שבעיות ביצועים עם שבבים מותאמים אישית הן "תלונה נפוצה יותר ממה שאנשים חושבים". הממצא הזה מצביע על פער בין הציפיות הגבוהות לבין המציאות הטכנולוגית המורכבת. הקושי בהשגת ביצועים אופטימליים יכול להוביל לאכזבות ולהאטה בקצב האימוץ של הטכנולוגיה.


התמונה המורכבת הזו גורמת לחברות הטכנולוגיה הגדולות לנקוט באסטרטגיה של פיזור סיכונים. במקום להסתמך אך ורק על השבבים המותאמים, הן ממשיכות לפנות גם לאנבידיה עבור חלק ניכר מצרכי המחשוב שלהן. האנליסטים צופים כי גוגל תגדיל את ההוצאה על השבבים המותאמים שלה בין 10 ל-20 אחוז השנה, אך במקביל תשלש או תרבע את ההוצאה על שבבי אנבידיה.


האתגרים של ברודקום

היתרון הכלכלי של השבבים המותאמים אינו תמיד ברור כפי שנראה במבט ראשון. אמנם עלותם בייצור עומדת על שבריר מהמחיר של יותר מ-30,000 דולר שגובה אנבידיה עבור השבבים המתקדמים ביותר שלה, אך יש להביא בחשבון עלויות נוספות. מערכות המחשוב הצפופות המותקנות בשבבים מותאמים דורשות לעתים קרובות טכנולוגיית רשת אופטית יקרה יותר ממערכות הנחושת של אנבידיה.


נוסף על כך, פיתוח התוכנה שמפעילה את השבבים המותאמים מהווה עלות נוספת שלקוחות אנבידיה יכולים ברובם להימנע ממנה. המורכבות בפיתוח התוכנה המותאמת ובתחזוקתה מוסיפה שכבה נוספת של אתגרים טכנולוגיים וכלכליים שעלולים לפגוע ברווחיות הכוללת.


איומים חיצוניים מאיימים אף הם על עסקי השבבים המותאמים של ברודקום. החברה פועלת בשוק תחרותי שבו יצרניות שבבים כמו מארוול האמריקאית ומדיהטק הטייוואנית מגבירות בהדרגה את הלחץ התחרותי. התחרות הגוברת עלולה להוביל לירידה במחירים ולשחיקה בשולי הרווח, גורמים שעלולים לפגוע בביצועים העתידיים של החברה.


הפוליטיקה מהווה גורם נוסף שעלול להשפיע על צמיחת החברה. בעוד שברודקום עדיין לא נאלצה להתמודד עם ההגבלות האמריקאיות על מכירות לסין כמו אנבידיה, האנליסטים מאמינים כי אחת מהלקוחות הגדולות ביותר שלה היא בייטדאנס, החברה הסינית שבבעלותה טיקטוק.  מנכ"ל ברודקום, הוק טן, לא נתן הרבה ביטחון בשיחה עם האנליסטים בנוגע לכך שברודקום מוגנת מהגבלות יצוא, ואמר: "אף אחד לא יכול לתת לאף אחד ביטחון בסביבה הזו".


ברודקום נסחרת כעת פי שווי של 1.1 טריליון דולר ומכפיל רווח עתידי של 34, כשהמניה עלתה ב-6% בלבד מתחילת השנה .

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותWearable Devices, צילום: רשתות חברתיות

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה Wearable Devices

אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט.  Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.

הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.

מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)

שנים של מו"פ ונקודת המפנה?

כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.

אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

רג'פ טאיפ ארדואן,טורקיה
צילום: AFP

סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול

הרשויות עצרו את חסן מוטלו, ראש העיר מטעם האופוזיציה, במסגרת חקירה על שוחד ותיאום מכרזים. המהלך מעורר ביקורת חריפה מצד המפלגה הרפובליקנית CHP



רן קידר |
נושאים בכתבה ארדואן טורקיה

הרשויות בטורקיה עצרו את ראש עיריית בייראמפשה, חסן מוטלו, המשתייך למפלגת האופוזיציה המרכזית CHP, במסגרת חקירה רחבה שנפתחה נגד העירייה המקומית בחשד לשוחד ולתיאום מכרזים. לפי הדיווח של סוכנות הידיעות הרשמית אנאדולו, צווי מעצר הוצאו נגד 48 חשודים בפרשה, בהם גם מוטלו עצמו.

בייראמפשה היא אחת מהנפות (districts) המוניציפליות המרכיבות את המטרופולין של איסטנבול, עיר הבירה הכלכלית של טורקיה. איסטנבול מחולקת ל-39 נפות מוניציפליות, שלכל אחת מהן ראש עיר ומועצה עצמאית, הפועלים תחת מטרייה עירונית-רשמית אחת – עיריית מטרופולין איסטנבול.

לפי הפרקליטות באיסטנבול, החקירה נוגעת לפעילות עירונית שהתרחשה בשנים האחרונות, ומתמקדת בקבלת טובות הנאה במסגרת חוזים עירוניים. אמנם מדובר בשלב מוקדם של ההליך, אך עצם המעצר של ראש נפה מכהן מהאופוזיציה, ובמיוחד באזור רגיש פוליטית במטרופולין איסטנבול, מעורר הד ציבורי ופוליטי רחב.


האם מדובר בהליך משפטי או מהלך פוליטי?


מפלגת CHP, שמחזיקה במספר ערים גדולות בטורקיה ובכללן איסטנבול ואנקרה, רואה במהלך חלק מדפוס של רדיפת נבחרי ציבור מהאופוזיציה. גורמים בכירים במפלגה טוענים כי מדובר בניסיון להחליש את מעמד האופוזיציה ברשויות המקומיות לקראת הבחירות הבאות.

המעצר האחרון מצטרף לעימות פוליטי מתמשך וחריף בין השלטון המרכזי לבין ראש עיריית מטרופולין איסטנבול, אקרם אימאמולו, שגם הוא חבר CHP ונחשב ליריב העיקרי של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. אימאמולו זכה לתמיכה רחבה בבחירות המקומיות האחרונות והצליח לשבור את ההגמוניה של מפלגת השלטון בעיר החשובה ביותר במדינה.