תדיראן קשר רשמה גידול של 44% במכירות ברבעון ה-4
תדיראן קשר סיימה את הרביעי של 2004 ברווח נקי של 11.1 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של 7.7 מיליון דולר ברבעון הרביעי 2003, מדובר בגידול של 44%. הרווח הנקי שלה בשנת 2004 כולה הסתכם ב-47.7 מיליון דולר, לעומת 31.1 מיליון דולר בכל שנת 2003, גידול של 53.8% לעומת הרווח הנקי בשנת 2003.
המכירות בשנת 2004 הסתכמו ב-316 מיליון דולר לעומת 272.2 מיליון דולר בשנת 2003 - גידול של 16% לעומת שנת 2003. המכירות ברבעון הרביעי הסתכמו ב-79.9 מיליון דולר לעומת 68.1 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - גידול של כ-17.2%. יצויין, כי לראשונה נכללו השנה מכירותיה של חברת הבת טלפונקן בסך 37.9 מיליון דולר, רובן ככולן לשוק הגרמני. הרווח הגולמי בשנת 2004 גדל בכ- 26.3% והסתכם ב-159 מיליון דולר לעומת רווח גולמי של 125.8 מיליון דולר בשנת 2003. הרווח התפעולי בשנת 2004 הסתכם ב- 65.4 מיליון דולר לעומת רווח תפעולי של 39.6 מיליון דולר בשנת 2003 , גידול של 65%.
ההוצאות נטו על מחקר ופיתוח במימון עצמי שלה, הסתכמו בשנת 2004 ב-21.7 מיליון דולר, לעומת 16.4 מיליון דולר ב-2003 - זהו מדובר בגידול של 32%. עיקר הגידול בהוצאות היה במגזר מכשירי הקשר ונבע מפיתוח הדור העתידי של מכשירי הרדיו ומפיתוח רדיו לשוק האירופי.
ההוצאות נטו על מחקר ופיתוח במימון עצמי הסתכמו ברבעון הרביעי של שנת 2004 ב-5.7 מיליון דולר לעומת 5.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
תזרים המזומנים נטו שנבע מפעילות שוטפת בשנת 2004 הסתכם ב-74.2 מיליון דולר. יתרת המזומנים והפיקדונות הגיעה לרמת שיא של 268 מיליון דולר. תדיראן קשר המשיכה השנה בשיווק מוצריה לשווקים חדשים. החברה הגבירה דרמטית את פעילותה בשוק אפריקה לאחר התעוררות בשוק זה ונחלה מספר הצלחות שמסתכמות בשלב זה בכ-12 מיליון דולר.
החברה החליטה על חלוקת דיוידנד סופי בגין שנת 2004 ועל חלוקת דיוידנד ביניים בגין שנת 2005 בסך 1.5 שקל למניה.
בחודש דצמבר 2004 חתמה החברה הנכדה טלה-טק על הסכם מסגרת עם צבא ארצות הברית לתחזוקה של מכשירי רדיו מסוג SINCGARS של צבא ארצות הברית. ההיקף הכולל של ההזמנה הוא כ-80 מיליון דולר לחמש שנים. עם החתימה על ההסכם, קיבלה טלה-טק הזמנה לנתח ראשון בסך של כ-10 מיליון דולר. בתדיראן קשר רואים רואה חשיבות אסטרטגית בזכייה זו, מאחר והיא מחזקת את מעמדה בארצות הברית דרך חברות הבת שלה ומוכיחה עד כמה הטכנולוגיה והידע אותם מציעה תדיראן קשר והחברות הבנות, נחשבים למתקדמים והחזקים בעולם וזוכים לאמון מצד צבא ארצות הברית.
נחמיה שיף, סמנכ"ל הכספים של תדיראן קשר הביע שביעות רצון רבה מתוצאות החברה ברבעון ובשנה כולה. "הנהלת החברה שוקדת על התרחבות עסקית הן פנימית ? באמצעות גידול ההשקעות במו"פ ובאמצעות פיתוח שווקים נוספים - והן חיצונית, באמצעות פעילות נמרצת בנושא רכישות. בהקשר זה, בוחנת החברה רכישת חברות נוספות בישראל ובארצות הברית. בנוסף,אנו ממשיכים את מגמת גידול ההשקעות במו"פ. ב- 2004 הגדילה החברה בכ- 30% את ההשקעה במו"פ כשהמיקוד הינו בעיקר בפיתוח הדור העתידי של מכשירי הרדיו ופיתוח רדיו לשוק האירופי".
לדבריו, "לתדיראן קשר בנוסף לפיתוח העצמי יש גם פיתוח בהיקפים ניכרים הממומן על ידי לקוחות המעונינים להשקיע במומחיות ובידע של החברה על מנת להתאים מוצרים שונים לדרישותיהם וצרכיהם". הוא מוסיף, "אנו רואים חשיבות רבה בהשקעה בפיתוח, השקעה זו היא המפתח להמשך חיזוק וביסוס מעמדה של תדיראן קשר כספק מוביל של ציוד ומערכות קשר בארץ ובעולם".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
