במעו"ף - אין די ראיות כדי לבסס היפוך המגמה

אם נבחן את המגמה הראשית והמשנית, הרי שהשוק מקיים אחת לאחת את מלוא הדרישות ממגמת עלייה. אלא שכאשר יורדים פאזה, ובוחנים את המרכיב הרגשי של השוק, היינו את המגמה המינורית, מתגלה איתות חולשה מסויים
אייל גורביץ |

תזכורת: ניתוח שווקים ומניות נחלק לרבדים. חלקם עמוקים יותר וחלקם מרחפים על פני השטח. במדד המעו"ף - החשיבה הבסיסית נותרת קצרת טווח. איתותי עוצמה וחולשה מופיעים ונעלמים כלעומת שבאו, כאשר מנתחים את המגמה המינורית. אלא שהאמת אודות כיוונו הכללי של השוק, נעוצה במגמות הארוכות יותר, היינו המשנית והראשית. הקושי השבועי של מדד המעו"ף וכישלונו להעפיל לרמת שיא חדשה, אינו מבשר בשלב זה על שינוי עמוק ומשמעותי. משהו שיכול לחסל לחלוטין מגמת עלייה ארוכת טווח.

במקרה הגרוע ביותר, תתפתח חולשה זו לתיקון מינורי, שכאשר יסתיים, איש לא יזכור אותו, כפי שאיש לא זוכר את התיקונים הטכניים האחרונים.

אם נשווה את שוק המניות המקומי לאמריקני, הרי שניווכח כי שוק ההון הישראלי חזק משמעותית מעמיתו שמעבר לאוקיינוס. שם, מהלך העניינים לוט בערפל ופתוח לתרחישים רבים ומגוונים, מה שאומר שרמת הסיכון שם גבוהה משמעותית מרמת הסיכון שמציע מדד המעו"ף.

הנחת עבודה: הנחת העבודה נותרה בלא שינוי בשבועות האחרונים, ולא בכדי. מדד המעו"ף מטפס בנחישות של עז הרים, כובש רמות חדשות ועושה זאת בהתמדה ראוייה לציון, מאז שבירתה מעלה של רמת 544 הנקודות. עד לשלב הנוכחי אין די ראיות כדי לבסס היפוך המגמה - הראשית או המשנית. כל נסיגה שהיא אמורה להיות בבחינת אפיזודה חולפת.

על מגמות עלייה ואיתותי חולשה

ברמת ההגדרה, מגמת עלייה היא "סדרה עולה של נקודות שיא ונקודות שפל. על כל נקודת שפל להיות גבוהה מקודמתה וכך גם לגבי כל נקודת שיא". אם נבחן את המגמה הראשית והמשנית, הרי ששוק המניות המקומי מקיים אחת לאחת את מלוא הדרישות ממגמת עלייה. אלא שכאשר יורדים פאזה, ובוחנים את המרכיב הרגשי של השוק, היינו את המגמה המינורית, מתגלה איתות חולשה מסויים.

לפני ימים מספר, העפיל מדד המעו"ף לרמת שיא של 656.20 הנקודות. נסיגה זניחה משם, אמורה היתה לשמש כבסיס לגל עליות נוסף ולשיא חדש. אלא שביום ב' האחרון, נגע מדד המעו"ף ברמת 653.90 הנקודות ומשם החל לסגת מעט. המשמעות פשוטה ואינה ניתנת לפרשנות אחרת. המגמה המינורית אינה מגמת עלייה עוד - אלא דשדוש.

ברמת המגמה המינורית מדשדש מדד המעו"ף בין רמת 656 הנקודות כרמת התנגדות, לבין 634 הנקודות כרמת תמיכה. כדי שמגמת דשדוש זו תהפוך להיות שוב מגמת עלייה, שומה על מדד המעו"ף, לחצות מעלה את הפסגה האחרונה.

נקודות לציון: יש לעשות הבחנה ברורה בין חולשתה של המגמה המינורית לבין חולשה הנצברת במגמות ארוכות יותר. מטבע הדברים, במגמה ארוכה יופיעו מדי פעם מוקדי חולשה, כזו המופיעה כעת. אין הדבר מעיד על חיסולה של מגמת העלייה כולה, אלא על אפשרות כי תיקון טכני גדול יותר מזה אליו הורגלנו יצא לדרך. תיתכן אפשרות נוספת, לפיה יבלעו איתותי חולשה אלו במגמה המשנית העולה, ולא נודע כי באו אל קרבה.

כדי להיות פרקטיים ככל האפשר, יש לשים לב השבוע לרמת 634 הנקודות. רמה זו משמשת כרמת תמיכה, וחשיבותה רבה לפחות לפרק הזמן הקצר. כל עוד יחזיק מדד המעו"ף מעמד מעליה, יהיו הסיכויים לפריצה מעלה גבוהים למדי. שבירתה מטה תעיד על יציאתו לדרך של תיקון טכני, ואז נבחן אותו לפי היקפי הפעילות ושאר פרמטרים טכניים נוספים.

מסקנות: מדד המעו"ף לא אמור עדיין את המילה האחרונה. התרחיש הסביר הוא, כי רמת השיא אליה הגיע השוק לפני פרק זמן לא רב - 656 הנקודות, אינה הפסגה האחרונה. העניין הוא שבמסגרת מגמת עלייה ארוכת טווח קיימים תיקונים סבירים ואף בריאים, והמהלך מופרע מדי פעם על ידי נסיגות בסדר גודל כזה או אחר. רמת 634 הנקודות תשמש השבוע כרמה האינדיקטיבית לבחינת דופק השוק.

*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות אתח הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.

*הערה: כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיות

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים

כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים

משה כסיף |
נושאים בכתבה הסכמי אברהם

סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו. 

איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה. 

המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה  שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים. 

עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות. 

מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים. 

ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון.  הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.

הסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיותהסכמי אברהם, החתימה בבית הלבן עם ישראל, איחוד האמירויות ובחריין, 2020, צילום: רשתות חברתיות

החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים

כמה תרמו הסכמי אברהם לכלכלת ישראל, מה החשיבות הגדולה שלהם ומה יקרה אם וכאשר סעודיה, סוריה ולבנון יצטרפו להסכמים

משה כסיף |
נושאים בכתבה הסכמי אברהם

סעודיה, סוריה, לבנון - אלו המדינות שעשויות לעשות שלום עם ישראל, או לפחות לחתום על הסכם נורמליזציה. סעודיה מאוד חשובה, בשל גודלה, חשיבותה, עושרה. סוריה ולבנון קריטיות לנו כי הן שכונות צמודות. העסקה החשובה להחזרת החטופים והפסקת האש עם החמאס היא בעצם הכרזה על סיום המלחמה האזורית. החות'ים שאמרו שהם במשחק כדי לתמוך באחים מהחמאס, לא צפויים להמשיך בלחימה. המייצרים יפתו מחדש, ויש לזה הקלה כלכלית משמעותית - עלויות ההובלה לישראל יפחתו. 

איראן היא סימן שאלה גדול, אבל אחרי המכה שספגה ביוני, נראה שלמרות הקושי, הסדר בפיקוח על הגרעין יתקדם בעצלתיים ונגיע לסוג של הסדרה. 

המזרח התיכון החדש הוא מזרח תיכון של ישראל חזקה, מרתיעה, עוצמתית. אף אחד לא רוצה להתעסק עם ה"משוגעים" ונראה  שכך צריך להתנהג כאן, למרות שזה עלה לנו בתדמית שלילית במדינות אירופה. נראה שבהדרגה התדמית תשתפר, אבל זה נזק שעלול להיות גדול ושייקח זמן לתקן אותו. ישראל נתפסת במקומות רבים כבריונית, אפילו כרצחנית. בסוף עסקים נעשים בין אנשים - אנשים עם אנשים והדימוי הזה פוגע בעסקים. 

עם זאת, צריך להסתכל על התמונה הרחבה. מול המפגינים והממשלות שתקפו את ישראל יש גם בתוך אירופה תמיכה של ציבור גדול שמפנים שישראל בעצם נלחמת את המלחמה של אירופה. האיסלם הקיצוני מתפשט באירופה עם עשרות מיליוני מהגרים וזה משנה את צביונה של היבשת. הימין באירופה מתעורר וגדל והוא עולה בסקרים ומתחזק בבחירות. זה קרה לאחרונה גם בצ'כיה - המיליארדר שחוזר לשלטון - ומה צפוי בבחירות באירופה בשנים הבאות?. זה יקרה במדינות נוספות. 

מול הנזקים הכלכליים שנובעים מהתדמית השלילית, יש גם תועלת כלכלית גדולה מסיום המלחמה. ראשית ובאופן ישיר - הוצאות הביטחון ירדו דרמטית. שנית ובאופן עקיף, שיפור במצב הרוח ובסנטימנט מגביר צריכה, משפר צמיחה. שלישית - לנגיד כבר לא יהיה מנוס מלהוריד את הריבית. זהו, נגמרו התירוצים. זה כמובן טוב לצרכנים וללווים. 

ורביעית וזה המוקד הפעם - הסכמי אברהם עשויים להתרחב. יש מדינות לא מעטות שעשויות להצטרף למעגל, נראה שהראשונות הן סוריה, לבנון וסעודיה. אם אכן זה יקרה, אז ההשפעה על הכלכלה צפויה להיות מאוד משמעותית. שלום עם השכנות, יתורגם בהדרגה לעסקים וגם בסופו של דבר (אם כי לא בשנים הראשונות) לירידה בהוצאות הביטחון.  הסכם נורמליזציה עם סעודיה עשוי לפתוח פעילות של סחר משמעותי והשקעות.