רונן קרסו רונן
צילום: רונן קרסו ביזפורטל

מי לא ראה אתמול רוקדים עם כוכבים? על המונופול של קשת בשוק הטלוויזיה

מה היה הרייטינג של קשת אתמול, מה הפער בין קשת למתחרות, למה הרגולטור לא יגביל את כוחה של קשת ומי האנשים החזקים בגוף התקשורת המוביל במדינה?
רונן קרסו | (24)

גמר רוקדים עם כוכבים, כבש אמש בגדול את הפסגה עם 658,000 צופים והביא לקשת רייטינג אדיר של 23.7%. בתום עונה מרתקת וארוכה, שכללה 21 זוגות הגיעה אמש התוכנית לשלב הגמר.

    דור הררי והרקדנית ג׳וליה שחר - מס' 1   (רשתות חברתיות)

 

והזוכה היא...קשת

לפי הצבעת השופטים והקהל בבית, עם שיא של 3 מיליון הצבעות, דור הררי והרקדנית ג׳וליה שחר הגיעו  למקום הראשון בגמר. אל המקום השני הגיעו מאיה קיי והרקדן לוטם מדמוני, ומי שסיימו במקום השלישי היו לינוי אשרם, שלא הצליחה לשחזר את ההישג  ומדליית הזהב מטוקיו ולצידה רפאל פליישמן.

 

אירוע השיא אמש של קשת, מסכם שנה מצוינת לחברה. העובדה שטיסות ישראלים לחו"ל צנחו בשיעור של 40% השנה ,הביאה לכך שרבים נשארו בבתים וראו טלוויזיה. גם מצב הרוח היה כזה שהביא רבים מהצופים לתוכניות בידור וספורט. בניגוד לחודשיים אחרי המלחמה מפרסמים חזרו לפרסם בטלוויזיה ופרסום בטלוויזיה זה בעיקר קשת. רשת נראית כמו צל חיוור. כאן לא במשחק וערוץ 14 עושה רייטינג, אבל חלש עדיין בפרסומת. 

רוב התקציבים הולכים לקשת שבשוק אומרים שמשאירה את רשת בחיים (לא מקבלת את כל הלקוחות ושולחת בעקיפין לרשת) רק כדי שהרגולטור לא יתעורר ויגדיר אותה כמונופול עם כל ההגבלות העסקיות. 

 

זה מתבטא גם במספרי הרייטינג. באותו הזמן אמש, האח הגדול, תוכנית הדגל של רשת, היתה עם רייטינג של 14.2% והפטריוטים בערוץ 14 עם 7.5%. זה לא כוחות. קשת יודעת לעשות טלוויזיה טוב מכולם. גם חדשות 12 של קשת מובילה, רשת והתאגיד בירידה, וערוץ 14 בעלייה, אבל עדיין רחוק .

  מאיה קיי - כוכבת; מקום שני  (רשתות חברתיות)

קיראו עוד ב"בארץ"

 

הרשות השנייה תכננה שני זכיינים חזקים - זה לא עבד

במשך שנים שני השחקנים הגדולים בשוק הטלוויזיה, נאלצו לחלוק יחד את זמן השידור באותו ערוץ. החברות קשת ורשת שידרו עד סוף 2017 בערוץ 2 המשותף, בחלוקה מוזרה לימי שידור – ותוך שהן חולקות מהדורת חדשות מרכזית אחת. הפרידה ביניהם  במסגרת רפורמת הרישיונות בטלוויזיה הייתה אמורה ליצור בישראל שוק טלוויזיה תוסס ותחרותי – עם לפחות שני שחקני ברודקאסט גדולים וחזקים, שמשדרים שניהם שבעה ימים בשבוע.

 

קשת הביאה את הסחורה. היא  שילמה לא מעט על הזכות לקבל את המספר 12 ומאז היא בעיקר מותירה אבק לרשת. קשת בניהול של אבי ניר השתלטה על מרבית התוכניות עתירות הרייטינג כולל המירוץ למיליון שהועברה  מרשת, והיא פתחה פער עצום מרשת. הרייטינג הממוצע של קשת גבוה מזה של רשת באופן משמעותי. אם בפריים זה לעיתים פי 2, בשל תוכניות חזקות של רשת כמו האח הגדול ומשחקי השף הרי שברצועות האחרות המצב של רשת עגום עוד יותר.

 

ניב רסקין מביא רייטינג של 4.7% לעומת 1.5% של רשת; הרייטנג של רפי רשף בשעה חמש ושל עודד בן עמי בשש כפול מהמתחרים ברשת; בחדשות הפער משמעותי 15.7% לעומת 8% כאשר גם ערוץ 14 בתמונה עם רייטינג של 6.7%

 

דווקא ברצועה המדוברת של שבע בערב דרוקר וברוך קרא צמצמו פערים והרייטינג שלהם 8% למול 9.5% של קרן במהדורה המוקדמת בקשת.

 

טלוויזיה בזמן מלחמה

המלחמה הביאה לעליה בשיעורי הרייטינג למול שנת 2023, אבל לירידה בהכנסות מפרסום. לפי נתוני שוק הפרסום, גופי השידור הגדולים בישראל - קשת 12, רשת 13 וערוץ 14 - נהנו מגידול בצפייה, בשל האירועים הביטחונים. אבל הם סבלו מירידה חדה בהכנסות מפרסום. מגמת הירידה אירעה לא רק בשל המלחמה (זמן בו רבים לא רוצים לפרסם), אלא גם בשל שוק הפרסום בדיגיטל שממשיך למשוך אליו נתח גדול יותר מהפרסום, על חשבון  הטלוויזיה שילוט החוצות והרדיו.

בשנת 2022 הדיגיטל עבר את הפרסום בטלויזיה והמגמה הזו תימשך. גם רבים שעדיין רואים את ערוצי הברודקאסט, עושים זאת בזמנן החופשי בדילוג על פרסומות.

ברבעון האחרון של 2023, בעקבות המלחמה, נרשמה ירידה דרמטית של כ-40% בתקציבי הפרסום ביחס לרבעון המקביל ב-2022. ירידה זו השפיעה על השנה כולה שהפכה לחלשה ביחס לשנה קודמת. בשבוע הראשון של המלחמה נעלמו לחלוטין הפרסומות מהטלוויזיה, ומהדורות החדשות השתלטו על לוח השידורים. שבוע לא היה פרסום ואחריו פרסום רך וקטן. בהמשך חזרו הפרסומות למסך הטלוויזיה, בהדרגתיות. תחילה שודרו רק קמפיינים שהותאמו למצב, לאחר שהערוצים המסחריים הציעו למפרסמים מבצעים והנחות.

קשת הפכה למונופול בשוק הטלוויזיה שיעורי הצפייה בקשת זינקו ב-2023 על חשבון המתחרות. על פי נתוני ועדת המדרוג, רשת סיימה את 2023 עם נתח שוק של 25% בלבד מההכנסות בפריים טיים – בעוד קשת התחזקה ושלטה ב-68% מנקודות הרייטינג בשעות הפריים טיים. ערוץ 14 הגיע ל-7%.

ב-2024 המגמה הזו מתחזקת. אומנם ערוץ 14 הגדיל את חלקו, אבל רשת נחלשה, והפער בין קשת לאחרות גדל. נתח השוק של קשת הוא נתח שוק מונופוליסטי. ההגבלים העסקיים יכולים בבדיקה קצרה לקבוע זאת, אבל למרות מה שחושבים על הממשלה הנוכחית והרצון שלה לשנות את מפת התקשורת, היא לא מורידה את הכפפות ובודקת את שוק הטלוויזיה. זה רק ממחיש עד כמה קשת חזקה. הממשלה והשר הרלבנטי, ד"ר שלמה קרעי מפחדים לגעת בה. זה יכול לחזור אליו כבומרנג. 

 

בקשת כבר מוכנים כנראה עם תשובות מראש. "מונופול טלוויזיה? הצחקתם אותנו, זה שוק שהולך ויורד. איך אפשר להיות מונופול בשוק בדעיכה, שוק הפרסום עבר לדיגיטל, ובמפה הכוללת, אנחנו רחוקים מהרף של מונופול". 

זה לא נכון. ראשית, טלוויזיה היא עדיין תחום בפני עצמו וזה בהחלט גוף עם כוח על שמתבטא הרבה יותר מעניין כלכלי, כך שרשות ההגבלים בוודאי צריכה להתייחס לשוק הזה בנפרד, ומעבר לכך - מי לא ראה את הגמר של רוקדים עם כוכבים? גם אלו שלא ראו, יודעם על מה מדובר, הם שמעו על הזוכים, יודעים מי רוקד עם מי ומכירים את השופטים. קשת היא תמנון דיגיטלי, זה לא רק טלוויזיה, זה גוף מדיה שמחזיק את מאקו, N12 וגופים אחרים ומספק גם דרכם טלוויזיה.

הטלוויזיה אכן בירידה - הציבור עובר לדיגיטל, אבל הפלטפורמה לא משנה. התוכן משנה, ובתוכן קשת היא הוא מונופול כשמצד אחד ולאורך זמן הצופים עוברים מהטלוויזיה לדיגיטל וכך גם תקציבי הפרסום.  

נתח הפרסום בטלוויזיה הגיע ל-34% בלבד ב-2023, לעומת נתח של 54% לפרסום בדיגיטל שממשיך להתחזק. עם זאת, נתח הפרסום בטלוויזיה בישראל גדול עדיין יותר מאשר הנתח העולמי שלו, שהיה 19% בלבד ב-2023, מכיוון שמספר הערוצים החזקים בישראל קטן משמעותית מאשר במדינות אחרות.

 

האיש מאחורי קשת - דודי ורטהיים

מוזי ורטהיים שנפטר לפני כ-8 שנים חילק לשני ילדיו את נכסיו - 63% לדודי ורטהיים ו-37% לדרורית. למה לא 50%-50%? לא ברור, אבל כולם מדברים על שוויון מגדרי,  רק כשה מגיע לבית שלהם, רבים מעדיפים את הבן. בכל מקרה, מדובר בנכסים רבים - נתח גדול בבנק מזרחי טפחות (21%) ושליטה מלאה בחברת קוקה-קולה ישראל שמחזיקה בקשת על מכלול החברות שלה.

ורטהיים הוא היו"ר של קוקה-קולה ישראל כשנציגו בקשת הוא יואב נחשון, שמכהן כיו"ר קשת. נחשון הוא סגן נשיא החברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה-קולה ישראל). האנשים החזקים בקשת (על בנותיה) הם אבי ניר המנכ"ל ואבי וייס מנכ"ל חברת החדשות. 

    אבי וייס ואבי ניר  (אלי דסה)

תגובות לכתבה(24):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 23.
    אנפייז אהובתי 11/09/2024 06:07
    הגב לתגובה זו
    תחזקו את המונופולים ואת השליטה שלהם ב-4 הקירות.
  • 22.
    רוני-סאן 09/09/2024 06:17
    הגב לתגובה זו
    בעלי הערוץ הם בעלי השליטה במזרחי טפחות, כלומר הערוץ הוא אחד ממריצי בועת הנדלן ויוקר המחייה הגדולים בארץ. איפה רשות התחרות!?!?!?!?
  • 21.
    רוני-סאן 09/09/2024 06:15
    הגב לתגובה זו
    הערוץ אמנם מבקר את השלטון אבל הוא ערוץ הון שלטון קלאסי שמפוצץ בפרופוגנדה שלטונית ושבעיקר מעניין אותו השורה התחתונה ואין בו באמת עיתונאות אלא בידור זול. הערוץ הזה הוא אחת הסיבות (יש עוד סיבות כמו עם לא חכם) למה ביבי בשלטון כל כך הרבה שנים ובן גביר וסמוטריץ׳ הם האנשים הכי משפיעים במדינה כיום.
  • 20.
    סבטלנה 09/09/2024 01:15
    הגב לתגובה זו
    איך אפשר לרקוד כשההנהגה החרדית הארורה בוזזת את קופת המדינה? החרדים מתנהגים כעמלקים.
  • 19.
    חרדי 08/09/2024 19:41
    הגב לתגובה זו
    למה אנחנו צריכים לממן את הערוץ הזה???
  • 18.
    פרוגרס 06/09/2024 19:16
    הגב לתגובה זו
    הייתי בהפגנות בקפלן לשחרור החטופים מטבח נתניהו
  • 17.
    לרון 06/09/2024 10:09
    הגב לתגובה זו
    מה לעשות התעניינתי יותר בשחיין הפרהלימפי דדאון!!
  • 16.
    אלכס 06/09/2024 06:08
    הגב לתגובה זו
    ערוץ 13.מתמחה בחיסול עצמי ברכש מביש. וניהול עיסקי מטורלל.
  • 15.
    יהוואש 05/09/2024 22:57
    הגב לתגובה זו
    תנו גם לחילוניים לבזוז את קופת המדינה. למה רק חרדים ומתנחלים?
  • 14.
    למה צריך להפריע לנו 05/09/2024 19:38
    הגב לתגובה זו
    למה צריך להפריע לנו
  • 13.
    בני 05/09/2024 18:19
    הגב לתגובה זו
    רשות התחרות הגדירה כי מונופול הוא גוף עם כוח השפעה ויכולת לקבוע מחיר קשת קובעת הכל בשוק הטלויזיה. כבר לא צריך להראות 50% שליטה בשוק, המבחנים השתנו, למה רשות התחרות לא בודקת את קשת.?
  • 12.
    היתה חגיגה אמש 05/09/2024 18:13
    הגב לתגובה זו
    היתה חגיגה אמש
  • 11.
    יהוונו 05/09/2024 16:30
    הגב לתגובה זו
    לאחר התפילה. מציץ בסתר גם בעת התפילה.
  • 10.
    ללינוי היה מגיע הגביע (ל"ת)
    רוקדים עם פרסומות 05/09/2024 15:26
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    כמה פרסומות נראה לכם שאנחנו לא מעבירים בפרסומות? (ל"ת)
    ערוץ 12 05/09/2024 15:26
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    זליג 05/09/2024 15:25
    הגב לתגובה זו
    תפסיקו לצפות בערוץ 12 הם שואבים לכם את המח עם הפרסומות הלא נגמרות כל 8 דקות 4 דקות פרסומות
  • 7.
    ערוץ 12 מותג ולא התוכנית. אפילו אם ישדרו את פופואי (ל"ת)
    HAKY1 05/09/2024 14:58
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    יאיר 05/09/2024 14:37
    הגב לתגובה זו
    ערוץ מאוזן עם קולות מרכז הציבור ונוטה לימין ואנשים מעניינים כמו צבי יחזקאלי ויוסי יהושוע
  • 5.
    להשאיר את התוכנית המעולהההה של רביב דרוקר !!!!!!! (ל"ת)
    א 05/09/2024 13:14
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יוסי בן ברוך 05/09/2024 13:04
    הגב לתגובה זו
    מה אתם רוצים עוד ערוץ כושל כמו 14 שמציב סטנדרט של אשפתות ב-מדיה ? סוף סוף יש מה לראות
  • 3.
    קשת ערוץ של שטיפת מח (ל"ת)
    ארי 05/09/2024 12:38
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שופר 05/09/2024 12:25
    הגב לתגובה זו
    אוי יו יו... דש לינון מגל אוהב דקל
  • 1.
    אני רואה רק ערוץ 14 .סופסוף דמוקרטיה (ל"ת)
    מני 05/09/2024 12:21
    הגב לתגובה זו
  • זה בסדר אבל לציבור הימניהלא ביביסט אין מה לראות (ל"ת)
    תומר 05/09/2024 14:38
    הגב לתגובה זו
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".