מירי רגב
צילום: נתן וייל לע''מ

נת"ע על החלטת רגב לנשל אותה מהמטרו: "החלטה שתגרום נזק למדינת ישראל"

השרה רגב החליטה להוציא את פרויקט המטרו מנת"ע לאור חוסר שביעות רצונה מהעיכובים בפרויקט הרכבת הקלה; "ההחלטה התקבלה במנותק מהמצב בפועל של הקו האדום וללא בדיקת העובדות והחלופות"
דור עצמון | (9)

שרת התחבורה מירי רגב הודיעה מוקדם יותר השבוע כי החליטה לנשל את חברת נת"ע כממונה על פרויקט המטרו בגוש דן לאחר שזו גילתה עיכובים רבים בפרויקט הרכבת הקלה ובראשו הקו האדום שעתיד להיפתח בחודש הקרוב, זאת לאחר שמועד הפתיחה המקורי שלו היה בחודש אוקטובר 2021.

בנת"ע לא נשארו חייבים ושיגרו היום מכתב לשרה רגב בו טענו בפניה כי הפיצה את הידיעה לתקשורת בזמן שהחברה ערכה לה ולבכירי משרדה סיור בתוואי הקו האדום שנמצא בשלבי ההרצה האחרונים שלו. דירקטוריון נת"ע הודיע מצדו כי החלטתה של רגב הינה "שגויה מעיקרה אשר תגרום נזק למדינת ישראל ולתושביה". נת"ע מדגישה כי מכרז מנהלי הקווים של פרויקט המטרו נמצא בעיצומו וההודעה של השרה יוצרת בלבול ועלולה להביא ליציאה מהמכרז של החברות המתמודדות.

יתרה מזו, אומרים בנת"ע, ההחלטה של רגב עלולה לפגוע מיידית גם בהמשך הקמת קווי הרכבת הקלה. "הבעת אי האמון בחברה עלולה להקשות על זכייני ה-PPP בקווים הירוק והסגול להגיע לידי סגירה פיננסית עם בנקים מלווים בחו"ל". בנת"ע טוענים כי ההחלטה התקבלה "במנותק מהמצב בפועל של הקו האדום וללא בדיקת העובדות והחלופות. לא נעשתה בדיקה או עבודת מטה היכולים להצדיק אותה. העברת הפרויקט לחברה אחרת יוביל לפגיעה ממשית בפרויקט ובפועל יפגע במדינה ובתושביה, בדגש על לוחות הזמנים ולהקמתו ותקציב הפרויקט".

עוד הוסיפו בחברה כי "כל שנת עיכוב תעלה למשק הישראלי לא פחות מ-25 מיליארד שקל. נטילת הפרויקט מנת"ע תוביל לעיכוב של שנים בהשלמתו והפעלתו". בנת"ע דורשים לקיים לאלתר דיון בהשתתפות השרה רגב ולהשהות במקביל את ההחלטה.

ואנחנו נגיד כי אכן יש מקום מוצדק לביקורת של השרה כנגד נת"ע על העיכובים הרבים בפרויקט הרכבת הקלה ובפרויקטים אחרים ונישולה של החברה בהחלט יכול להוות "עונש" סביר. אך עם זאת, נכון היה אילו רגב ואנשי משרדה היו עורכים דיון מעמיק בהשלכות של נישול נת"ע והעברת הפרויקט לחברה אחרת, הן באשר להשלכות הכלכליות והן באשר להשלכות של עיכובים נוספים בלוחות הזמנים.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דרור 04/05/2023 21:16
    הגב לתגובה זו
    לא יתכן ולא מקובל . המדינה תקועה שנים בפקקים . זה עולה למדינה עשרות מיליארדים כל שנה ובשטח הכל מת . בית קברות .
  • 7.
    אזרח תקוע בפקק 04/05/2023 21:09
    הגב לתגובה זו
    יש צדק בהחלטה . ככה לא מנהלים פרוייקטים . החריגות מעל ומעבר לכל פרופורציה .איפה שצריכים לעבוד יום ולילה עם מאות עובדים , שממה אחת גדולה. וכלום לא זז . . המחדל נוראי .
  • 6.
    זוהי. החלטה אומללה של מי שלא מבין מה זה לנהל פרויק 04/05/2023 15:12
    הגב לתגובה זו
    זוהי. החלטה אומללה של מי שלא מבין מה זה לנהל פרויקטים של מיליראדי שקלים. מחקר רציני שנעשה בארה״ב מצביע על כך שמעל 90 אחוז של מגה פרויקטים גולשים בתקציב ובלוח זמנים.עם כל הקשיים שבניהול הרכבת הקלה, ועם כל הטענות מול נת״א ויש כאלה, אין שום גוף מקצועי בארץ שיעשה זאת טוב יותר. ייקח הרבה זמן וכסף עד שילמדו לטפל בפרויקט שמעולם לא נעשה בארץ.נתיבי ישראל שיתעסקו בכבישים שגם שם יש הרבה בעיות וצריך להשאיר את המטרו ל נת״א עם כל האי נוחות שבדבר.לא צריך להכניס שיקולים פוליטיים בהחלטות מקצועיות.את המחיר אנחנו נשלם.
  • 5.
    חוצפנים הנתע האלו, כדאי לשקול תביעה ייצוגית (ל"ת)
    גיורא 04/05/2023 13:41
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אלון 04/05/2023 13:00
    הגב לתגובה זו
    ככה צריך להתנהג עם מי שלא עומד בזמנים
  • 3.
    מה שווה המטרו אם לא יכולים לקדם מקורבים (ל"ת)
    בטיטו 04/05/2023 12:51
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נטע מנוהלת כמו לפני 20 שנה. (ל"ת)
    דנית 04/05/2023 12:24
    הגב לתגובה זו
  • ג'ק 04/05/2023 21:19
    הגב לתגובה זו
    עם אתים ומריצות בלי שחיתות ובלי נטע שמטע . שערוריה מטורפת .
  • 1.
    הגיע הזמן (ל"ת)
    אפי פתאל 04/05/2023 12:15
    הגב לתגובה זו
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.