חוזר 2/2015 - צבירה עודפת בקופות פנסיה – מענק שנים עודפות ודמי גמולים

מאת רו"ח אליק גנדלמן

חשבים | 30/09/2015 06:50

נושאים בכתבה חשבים

בקרנות ותיקות הקצבה מבוססת על ותק העובד בקופה, כל שנת ותק בקופה מגדילה את הקצבה שיקבל העובד לאחר פרישתו בשיעור של 2%. צבירת הזכויות מוגבלת לשיעור של 70% משכורת קובעת, קרי, ותק של 35 שנה. הפקדות בגין תקופת עבודה שנמשכה יותר מ-35 שנה ( להלן: "תקופה נוספת") יוצרות "צבירה עודפת" אשר מזכה את העובד במענק שאותו יקבל לאחר פרישתו מעבודה או בתקופת עבודה. תקופה נוספת עשויה להתחיל לפני גיל הפרישה או לאחריו. חוזר זה מבחין בין תקופה נוספת קודם לגיל פרישה לבין תקופה נוספת לאחר גיל פרישה.

מענק בגין תקופה נוספת קודם לגיל פרישה מכונה "מענק שנים עודפות", ואילו מענק בגין תקופה נוספת לאחר גיל פרישה מכונה "דמי גמולים". אם עובד השלים 35 שנות ותק בקופה לפני גיל הפרישה והוא ממשיך לעבוד לאחר גיל פרישה, הוא זכאי לשני המענקים. הבחנה נוספת היא בין מרכיב תגמולים לבין מרכיב פיצויים במענקים.

בהתאם לתקנון הקופה, בעת פרישתו בפועל, או לפני כן, עובד זכאי לקבל מענק שנים עודפות או דמי גמולים. החוזר מבחין בין שני מצבים אלה.

קבלת מענקים סמוך למועד פרישת העובד בפועל:

מענק שנים עודפות ייחשב במלואו למענק פרישה בגין התקופה הנוספת שקדמה לגיל הפרישה. משכך, יש לנהוג במענק זה כבמענק פרישה שחלות עליו הוראות סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") – מענק המתווסף למענקי פרישה נוספים בגין התקופה, אם ישנם כאלה.

על מרכיב הפיצויים של דמי גמולים והרווחים הנובעים ממנו יחולו הוראות סעיף 9(7א) לפקודה. מרכיב התגמולים של דמי גמולים, לרבות תגמולי עובד ומעביד, והרווחים שנצברו בגינם נחשבים להיוון קצבה החייב בשיעור מס שולי או לפטור, תוך הקטנת שיעור הפטור לקצבה חודשית על פי סעיף 9א לפקודה. אם הקצבה שיקבל עובד לאחר פרישתו נמוכה מקצבה מזערית, המשיכה יכולה להיחשב למשיכה שלא כדין החייבת בשיעור מס של 35% לפחות.

קבלת מענקים לפני פרישת העובד בפועל:

כאשר עובד ממשיך לעבוד לאחר גיל הפרישה והוא זכאי, על פי תקנון הקופה, לקבל מענקים לפני פרישה בפועל, יש להבחין בין מרכיב תגמולים של דמי גמולים לבין מרכיב פיצויים של דמי גמולים ומענק שנים עודפות.

על רכיב תגמולים בדמי גמולים יחולו כללים זהים לאלה המתקבלים בעת פרישה. דהיינו, היוון קצבה חייב או פטור (או משיכה שלא כדין).

במקרה של רכיב הפיצויים של דמי גמולים ומענק שנים עודפות ישנם שני מצבים:

הסכום יתקבל כהכנסה מיגיעה אישית (ולא כמענק פרישה).
הסכום יופקד בקופת גמל (רכיב פיצויים), ובעת פרישת העובד בפועל יבחר אם למשוך את הכספים כמשיכה הונית או כקצבה.

הכותב - מומחה "חשבים" בתחום המסים

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית

הדס ברטל | 04/12/2025 16:30

נושאים בכתבה פנסיה שירות המדינה פנסיה תקציבית ההסתדרות משרד האוצר

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג | 04/12/2025 11:30

נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.