ראש בראש: בפועלים צופים עליות עד סוף 2009, בלאומי טוענים כי השוק אינו זול בהשוואה היסטורית
שבוע המסחר האחרון התאפיין בישראל, כמו בשאר העולם, בירידות שערים. ירידות אלו באות לאחר גל עליות ארוך וחד. נזכיר כי גם לאחר ירידות אלו, מדד תל אביב 100 רשם תשואה של כ-71% מתחילת 2009.
חרף ירידות השערים, סטיות התקן באופציות המעו"ף, "מדד הפחד" המקומי, נותרו ברמות נמוכות יחסית של כ-20%-25% כך שלפי שעה להערכת כלכלני בנק הפועלים נראה כי המשקיעים אינם חוששים מפני ירידות חריפות בשוק בטווח הקרוב, "אנו ממליצים לנצל את סטיות התקן הנמוכות על מנת לרכוש הגנות".
עונת הדוחות המקומית החלה
עונת הדוחות לרבעון השלישי החלה השבוע בישראל, עם פרסום תוצאותיה של חברת שופרסל. זרם הדוחות יימשך ביתר שאת ככל שיחלוף הזמן, עד לסיומו בתום נובמבר.
כלכלני בנק הפועלים מציינים בסקירתם השבועית כי "התמונה הכללית שתעלה מעונת הדוחות הנוכחית תהיה חיובית בהשוואה לרבעונים האחרונים, עם שיפור בתוצאותיהן של חברות רבות. בחלוקה ענפית, אנו צופים שיפור בעיקר במגזרי הפרמצבטיקה, התקשורת, הביטוח והמזון. מנגד, הרעה צפויה להערכתנו בתוצאותיהן של חברות הכימיה."
מבט לעתיד: כלכלני אגוד, לאומי ופועלים ראש בראש
"ירידות השערים של השבוע האחרון לא הביאו לעליה במפלס החשש של המשקיעים מפני ההמשך. אנו סבורים, כי בטווח הקצר ישנה סבירות גבוהה לעליות שערים נוספות עד סוף 2009, אם כי יתכנו מימושי רווחים בתחילת 2010", כך טוענים כלכלני בנק הפועלים.
להערכתם, עונת הדוחות לרבעון השלישי, שכבר החלה בישראל, צפויה לתת את אותותיה, כשחברות רבות צפויות להציג שיפור בתוצאותיהן ביחס לרבעונים האחרונים. "הצפי לשיפור בתוצאות כבר השפיע להערכתנו על מחירי המניות החברות, אולם דוחות חיוביים עשויים לתרום לעליות נוספות במניות. בד בבד, גם נתוני המאקרו ממשיכים להציג שיפור בישראל ובעולם".
לאור האמור, בבנק הפועלים ממליצים להמשיך ולהחזיק בפוזיציה מנייתית ארוכת טווח. בנוסף, על מנת לפזר את הסיכון בתיק הנכסים, כלכלני הבנק ממליצים לבצע פיזור גיאוגרפי של הרכיב המנייתי, "מבין השווקים הגלובליים, אנו מעניקים משקל יתר למניות בארה"ב ובשווקים המתפתחים כגון סין וברזיל, אם כי בהם הסיכון מטבע הדברים גבוה יותר."
להערכת כלכלני בנק לאומי: "הסימנים המעידים על התייצבות המצב הכלכלי והתשואות הנמוכות הצפויות באפיקים הסולידיים מגדילים את התיאבון של המשקיעים לסיכון ותומכים בשוק המניות המקומי".
בשל כך, כלכלני לאומי מעריכים כי "לא צפוי תיקון משמעותי כלפי מטה. עם זאת, נזכיר כי רמת המחירים הנוכחית בשוק המניות (המשתקפת ממכפיל הרווח החזוי) אינה נמוכה בהסתכלות היסטורית, ועל כן נראה כי גם אם יימשכו בו עליות השערים, קצבן צפוי להיות מדוד. כך או כך, רמת התנודתיות צפויה להיוותר גבוהה, בציפייה לסימנים נוספים להתאוששות בתוצאות החברות בארץ ובחו"ל".
בתוך כך, כלכלני בנק אגוד מעריכים בסקירתם השבועית למשקיעים כי "לטווח הבינוני ארוך אנו צופים המשך עליות בשווקים על רקע הריבית נמוכה אשר להערכתנו לא צפויה לעלות משמעותית בתקופה הקרובה זה בשוק המקומי קשה למצוא הרבה מניות הנסחרות מתחת לשווי הכלכלי שלהם אך רמת המחירים הכללית סבירה יחסית לריבית ולתשואות האג"ח הממשלתיות".
על בטווח הקצר אומרים במחלקת המחקר בבנק כי "ייתכנו המשך ירידות שערים כתיקון לעליות החדות בבורסות מתחילת חודש מרץ השנה. סביבת המאקרו ממשיכה להיות מאתגרת בארץ ובחו"ל למרות המשך פרסום אינדיקאטורים המעידים על שיפור בפעילות הכלכלית".
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
