אזהרת הרווח מומשה: אל-על הפסידה 197 מ' ש' ב-2006

זאת בהשוואה לרווח נקי של 287.78 מיליון שקל בשנת 2005. הסיבה לצניחת הרווח- מחירי הדלק הסילוני הגבוהים, התחרות מצד חברות תעופה אחרות והמצב הבטחוני
עפרה ברון |

בחודש יולי האחרון חברת התעופה אל על , שבשליטת כנפיים, הוציאה אזהרת רווח חמורה לפיה תסיים את שנת 2006 כולה בהפסד, וכעת מתברר גודל ההפסד. חברת התעופה מפרסמת הבוקר (ה') את דוחותיה הכספיים לשנת 2006 מהם עולה כי בשורה התחתונה, ההפסד הנקי של החברה מסתכם בכ-197.71 מיליון שקל (44.4 מיליון דולר) בהשוואה לרווח נקי של 287.78 מיליון שקל בשנת 2005 (64.1% מ' ד'), ו-148.35 מיליון שקל רווח בשנת 2004.

הסיבות המרכזיות להפסד - מחירי הדלק הסילוני הגבוהים, התחרות מצד חברות תעופה אחרות, הייסוף בשקל וההחמרה במצב הבטחוני במלחמת לבנון השניה ואחריה שהקטינה את התיירות הנכנסת באופן משמעותי.

נזכיר כי רק לפני יומיים רכש המיליארדר הישראלי-בריטי פויו זבלדוביץ' את יתרתהאחזקות של אבשלום נוריאל בחברת כנפיים ובכך הגיע מלאה בחברה. המניה הגיבה לרכישה בעליות חדות ובסך הכל עלתה המניה השבוע ב-7.14%. עם זאת ב-12 החודשים האחרונים המניה איבדה כ-36% מערכה.

בשורה העליונה הכנסות החברה הסתכמו בשנת כ-1.7 מיליארד דולר, זאת לעומת כ-1.6 מיליארד דולר אשתקד. הגידול בהכנסות נבע בעיקר מעליה במספר הנוסעים שהטיסה אל על, הוספת טיסות, גידול בשיעור התפוסה מכ- 79.4% לכ- 81.3%, ומעלייה בהכנסה הממוצעת לנוסע. כמו כן, חל גידול בהכנסות מהובלות מטענים וממתן שירותי תחזוקה לחברות תעופה אחרות.

הרווח הגולמי הסתכם בכ-262.8 מיליון דולר, שיעור של כ- 15.8% מהמחזור, לעומת כ- 376.3 מיליון דולר אשתקד, עם שיעור של כ-23.2% מהמחזור. במהלך השנה נרשם גידול בהוצאות חכירת מטוסים וציוד טיסה, עליה בהוצאות השכר השוטף שנבעה גם מייסוף השקל והיורו ביחס לדולר.

כמו כן, הוצאות הדלק שהינן מרכיב מהותי ביותר בהוצאות החברה, גדלו באופן ניכר כתוצאה מהמשך עליית מחירי הדלק הסילוני והיוו כ- 28% מהמחזור לעומת 24% אשתקד. ההוצאה על הדס"ל עלתה בשיעור של כ-20% בהשוואה לשנת 2005. הוצאות החברה עבור הדס"ל הסתכמו לכ- 465.9 מיליון דולר. פעולות הגידור בהן נקטה ההנהלה חסכו בשנת 2006 כ-52.3 מיליון דולר בעלויות הדלק.

ההפסד התפעולי הסתכם בכ- 17 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של כ- 88.9 מיליון דולר אשתקד, הפסד בשיעור של כ- 1% מהמחזור, לעומת רווח בשיעור של כ- 5.5% מהמחזור אשתקד. הוצאות מכירה הנהלה וכלליות ירדו ב-7.6 מ' דולר לעומת שנת 2005 כתוצאה מפעולות התייעלות וחיסכון נמרצות בהן נקטה ההנהלה.

יתרת המזומנים ליום 31 בדצמבר 2006 הסתכמה בכ-150.8 מיליון דולר, לעומת כ-206.8 מיליון דולר בסוף שנת 2005.

ההון העצמי הסתכם בכ-230.3 מיליון דולר, קיטון של כ-15% לעומת כ-271 מיליוןדולר בסוף שנת 2005. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת לשנת 2006 הסתכם בכ- 73.4 מיליון דולר, לעומת כ- 183.6 מיליון דולר אשתקד.

פרופ' בורוביץ יו"ר אל על וחיים רומנו, מנכ"ל החברה ציינו עם הצגת הדוחות הכספיים : "השנה הצלחנו להציג גידול בהכנסות והמשכנו בתהליך ההצטיידות והצערת צי המטוסים על אף השינויים במצב הגיאופוליטי והתגברות התחרות מצד החברות האחרות". מלחמת לבנון השנייה הביאה לפגיעה קשה בתיירות וחייבה אותנו להערכה מחדש של תוכנית העבודה".

"השינויים במחירי הדלק וייסוף השקל ביחס לדולר בשנת 2006 הביאו לתוספת הוצאות של כ- 111 מיליון דולר אשר השפיעו על שורת הרווח התפעולי והביאו להפסד. בנטרול גורמים מרעים אלה היינו מציגים רווח תפעולי שנתי בסך של כ- 94 מיליוןדולר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג. כדי שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא ניקתה את השם שלה והתרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא דווקא בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? אחרי שקטאר משקיעה ומתאמצת להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.