אזהרת הרווח מומשה: אל-על הפסידה 197 מ' ש' ב-2006

זאת בהשוואה לרווח נקי של 287.78 מיליון שקל בשנת 2005. הסיבה לצניחת הרווח- מחירי הדלק הסילוני הגבוהים, התחרות מצד חברות תעופה אחרות והמצב הבטחוני
עפרה ברון |

בחודש יולי האחרון חברת התעופה אל על , שבשליטת כנפיים, הוציאה אזהרת רווח חמורה לפיה תסיים את שנת 2006 כולה בהפסד, וכעת מתברר גודל ההפסד. חברת התעופה מפרסמת הבוקר (ה') את דוחותיה הכספיים לשנת 2006 מהם עולה כי בשורה התחתונה, ההפסד הנקי של החברה מסתכם בכ-197.71 מיליון שקל (44.4 מיליון דולר) בהשוואה לרווח נקי של 287.78 מיליון שקל בשנת 2005 (64.1% מ' ד'), ו-148.35 מיליון שקל רווח בשנת 2004.

הסיבות המרכזיות להפסד - מחירי הדלק הסילוני הגבוהים, התחרות מצד חברות תעופה אחרות, הייסוף בשקל וההחמרה במצב הבטחוני במלחמת לבנון השניה ואחריה שהקטינה את התיירות הנכנסת באופן משמעותי.

נזכיר כי רק לפני יומיים רכש המיליארדר הישראלי-בריטי פויו זבלדוביץ' את יתרתהאחזקות של אבשלום נוריאל בחברת כנפיים ובכך הגיע מלאה בחברה. המניה הגיבה לרכישה בעליות חדות ובסך הכל עלתה המניה השבוע ב-7.14%. עם זאת ב-12 החודשים האחרונים המניה איבדה כ-36% מערכה.

בשורה העליונה הכנסות החברה הסתכמו בשנת כ-1.7 מיליארד דולר, זאת לעומת כ-1.6 מיליארד דולר אשתקד. הגידול בהכנסות נבע בעיקר מעליה במספר הנוסעים שהטיסה אל על, הוספת טיסות, גידול בשיעור התפוסה מכ- 79.4% לכ- 81.3%, ומעלייה בהכנסה הממוצעת לנוסע. כמו כן, חל גידול בהכנסות מהובלות מטענים וממתן שירותי תחזוקה לחברות תעופה אחרות.

הרווח הגולמי הסתכם בכ-262.8 מיליון דולר, שיעור של כ- 15.8% מהמחזור, לעומת כ- 376.3 מיליון דולר אשתקד, עם שיעור של כ-23.2% מהמחזור. במהלך השנה נרשם גידול בהוצאות חכירת מטוסים וציוד טיסה, עליה בהוצאות השכר השוטף שנבעה גם מייסוף השקל והיורו ביחס לדולר.

כמו כן, הוצאות הדלק שהינן מרכיב מהותי ביותר בהוצאות החברה, גדלו באופן ניכר כתוצאה מהמשך עליית מחירי הדלק הסילוני והיוו כ- 28% מהמחזור לעומת 24% אשתקד. ההוצאה על הדס"ל עלתה בשיעור של כ-20% בהשוואה לשנת 2005. הוצאות החברה עבור הדס"ל הסתכמו לכ- 465.9 מיליון דולר. פעולות הגידור בהן נקטה ההנהלה חסכו בשנת 2006 כ-52.3 מיליון דולר בעלויות הדלק.

ההפסד התפעולי הסתכם בכ- 17 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של כ- 88.9 מיליון דולר אשתקד, הפסד בשיעור של כ- 1% מהמחזור, לעומת רווח בשיעור של כ- 5.5% מהמחזור אשתקד. הוצאות מכירה הנהלה וכלליות ירדו ב-7.6 מ' דולר לעומת שנת 2005 כתוצאה מפעולות התייעלות וחיסכון נמרצות בהן נקטה ההנהלה.

יתרת המזומנים ליום 31 בדצמבר 2006 הסתכמה בכ-150.8 מיליון דולר, לעומת כ-206.8 מיליון דולר בסוף שנת 2005.

ההון העצמי הסתכם בכ-230.3 מיליון דולר, קיטון של כ-15% לעומת כ-271 מיליוןדולר בסוף שנת 2005. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת לשנת 2006 הסתכם בכ- 73.4 מיליון דולר, לעומת כ- 183.6 מיליון דולר אשתקד.

פרופ' בורוביץ יו"ר אל על וחיים רומנו, מנכ"ל החברה ציינו עם הצגת הדוחות הכספיים : "השנה הצלחנו להציג גידול בהכנסות והמשכנו בתהליך ההצטיידות והצערת צי המטוסים על אף השינויים במצב הגיאופוליטי והתגברות התחרות מצד החברות האחרות". מלחמת לבנון השנייה הביאה לפגיעה קשה בתיירות וחייבה אותנו להערכה מחדש של תוכנית העבודה".

"השינויים במחירי הדלק וייסוף השקל ביחס לדולר בשנת 2006 הביאו לתוספת הוצאות של כ- 111 מיליון דולר אשר השפיעו על שורת הרווח התפעולי והביאו להפסד. בנטרול גורמים מרעים אלה היינו מציגים רווח תפעולי שנתי בסך של כ- 94 מיליוןדולר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הסתדרות

בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".

בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.

בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.

על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.