אבגול: גידול של 98% ברווח הנקי בשנה לכ- 15.3 מ' ד'
חברת אבגול, המייצרת בדים לא ארוגים לשוק ההיגיינה ובעיקר לתעשיית החיתולים, פרסמה הבוקר (ב') דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי לשנת 2006 ולשנה כולה. מהדוחות עולה כי בשורה העליונה הכנסות החברה ב-2006 הסתכמו בכ-229.1 מיליון דולר, גידול של כ- 40.2% לעומת כ- 163.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
עיקר הגידול במכירות נובע מגידול בביקושים למוצרי החברה, שסופקו על ידי הקמת הקו השלישי בארה"ב והפעלתו ברבעון האחרון של 2005 ובעליה ביעילות היצור בקווים הקיימים. כמו כן, החל מהרבעון השלישי של 2006 החלה החברה למכור מוצרי בד לא ארוג שנרכשו מיצרנים אחרים בכדי לעמוד בביקושים הגבוהים שקיימים למוצרי החברה.
הרווח הגולמי הסתכם בכ-54.7 מיליון דולר, (כ- 23.9% מסך ההכנסות) גידול של 63% לעומת רווח גולמי של כ- 33.5 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד (המהווה כ-20.5% מסך ההכנסות). אחוז הרווח הגולמי הגבוה יותר בשנת 2006 לעומת 2005 נובע מהקיטון המתמשך במשקל הבדים המיוצרים ע"י אבגול, בעוד שמחיר המכירה ללקוח נמדד במ"ר.
הרווח התפעולי גדל במהלך שנת 2006 בכ- 105% הסתכם בכ- 35.7 מיליון דולר, (כ- 15.5% מסך ההכנסות) לעומת רווח תפעולי של כ- 17.4 מליון דולר, (כ- 10.6% מההכנסות) בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול בשיעור הרווח התפעולי נובע מהצלחת החברה לשמור על רמת הוצאות תפעוליות קבועות, על אף הגידול במחזור המכירות.
ה- EBITDA הסתכמה בשנת 2006 בכ- 45.5 מיליון דולר לעומת EBITDA של כ- 26.1 מיליון דולר בשנת 2005 ו- 18.4 מיליון דולר בשנת 2004, גידול של 74% ו-147% בהתאמה. הגידול ברווח לפני מימון, מס פחת והפחתות נובע בעיקר מגידול ברווח התפעולי.
בשורה התחתונה, אבגול רשמה בשנת 2006 גידול של 98% ברווח הנקי שהסתכם בכ- 15.3 מיליון דולר, (כ-6.7% מההכנסות), לעומת כ- 7.7 מיליון דולר, (כ-4.7% מההכנסות) בתקופה המקבילה אשתקד.
בהנהלת אבגול מציינים כי התנודתיות ברווח הגולמי כפונקציה של מחיר חומר הגלם, עלולה לגרום להקטנת שיעור הרווח הגולמי ברבעונים בהם מחירי חומרי הגלם עולים, שכן מחירי המכירה עדיין משקפים את מחיר חומר הגלם הנמוך יותר ברבעון הקודם.
עוד נמסר כי בשנת 2006 אבגול רכשה תוצרת גמורה מיצרנים אחרים וזאת על מנת להתמודד עם הביקושים הגבוהים למוצרי החברה על-ידי לקוחותיה - ביקושים אשר החל מהרבעון השלישי של השנה, עולים על כושר הייצור של החברה. מדובר ברכישת מוצרים שאינם דורשים יכולת טכנולוגית גבוהה, בעוד שאבגול ממשיכה לייצר את המוצרים הדורשים מיומנות טכנולוגית גבוהה יותר. רכישות חיצוניות אלו נעשות ברווחיות נמוכה יחסית למול יצור עצמי של מוצרי החברה.
בהתייחסו לתוצאות השנה והרבעון, ציין ניר פלג, מנכ"ל אבגול, כי הוא מרוצה מהתוצאות שהשיגה החברה וכי הדוחות משקפים את המשך המגמה של גידול בכל הפרמטרים כגון היקפי הפעילות והרווחיות. "לאור הביקוש הרב למוצרי אבגול, אנו בוחנים מספר חלופות על מנת להגדיל את כושר היצור של החברה, על ידי הרחבת כושר הייצור במפעלים הקיימים או רכישת חברות המייצרות מוצרי בד לא ארוג".
פלג הוסיף כי מאחר וחלק ניכר מעודף הביקוש למוצרי אבגול הינו ללקוחותיה בצפון אמריקה, בוחנת החברה בין היתר את האפשרות להקמת קו ייצור נוסף במפעל החברה בארצות הברית, אך טרם התקבלה כל החלטה בענין זה".
אבגול עוסקת בייצור בדים לא ארוגים (Nonwoven) לשוק ההיגיינה ובעיקר לתעשיית החיתולים.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
