התקן החשבונאי שלא משנה את הרווח - אבל עשוי לשנות את השווי
תקן IFRS 18 מחזק את ההשוואתיות בין חברות, את המהימנות של הדוחות הכספיים ואת אמון המשקיעים.
בעולם התקינה הבינלאומית נהוג להבחין בין תקנים המשנים את מדידת הנכסים וההתחייבויות לבין תקנים העוסקים בהצגה וגילוי. תקן IFRS 18, שיחול על תקופות שנתיות המתחילות ב-1 בינואר 2027 ואילך, משתייך פורמלית לקבוצה השנייה: הוא אינו משנה את אופן מדידת ההכנסות, הנכסים או ההתחייבויות, ואינו משפיע על הרווח הנקי או על תזרימי המזומנים.
ואולם, מי שיסווג את התקן כעדכון טכני גרידא יחמיץ את משמעותו הרחבה יותר. בשוק הון שבו הערכות שווי, אמות מידה פיננסיות ומנגנוני תגמול נשענים במידה רבה על סיכומי ביניים בדוח רווח או הפסד – שינוי בהצגה עשוי להשפיע על האופן שבו ביצועי החברה נתפסים ומנותחים, ולעיתים גם על האופן שבו החברה מתומחרת.
התקן הישן IAS 1 העניק לחברות גמישות מסוימת בהצגת מבנה דוח רווח או הפסד ובאופן הגדרת סיכומי ביניים שאינם מוגדרים מפורשות בתקינה, ובראשם "רווח תפעולי". אמנם התקן הקודם קבע עקרונות כלליים להצגה נאותה, אך בפועל נוצרה שונות בפרקטיקה בין חברות ובין ענפים.
IFRS 18צמצם את מרחב הפרשנות הזה ומחייב חלוקה של הכנסות והוצאות בדוח רווח או הפסד לחמש קטגוריות: תפעולית, השקעה, מימון, מיסים על ההכנסה, ופעילויות שהופסקו. בנוסף, התקן מחייב הצגה של שני סיכומי ביניים מוגדרים: רווח תפעולי ורווח לפני מימון ומיסים על ההכנסה. אף שאין שינוי במדידת רכיבי הדוח, המסגרת החדשה מייצרת נקודת ייחוס אחידה לניתוח ביצועים, משפרת את יכולת ההשוואה בין חברות באותו ענף, ומצמצמת את מרחב הפרשנות בהגדרת גבולות הרווח התפעולי.
מודלי הערכת השווי רבים בשוק ההון נשענים על מכפילי רווח תפעולי או EBITDA . כאשר גבולות הרווח התפעולי משתנים, גם אם הרווח הנקי נותר ללא שינוי, תיתכן תנודתיות מסוימת במחיר המניה.
לדוגמה, חברה המדווחת על רווח תפעולי של 100 מיליון שקל ומתומחרת במכפיל 10, כלומר שווי של מיליארד שקל. אם בהתאם לדרישות הסיווג החדשות רכיב מסוים יסווג מעתה לקטגוריית השקעה, והרווח התפעולי יעמוד על 90 מיליון שקל, הרי שאם המכפיל ייוותר 10 השווי יעמוד על 900 מיליון שקל.
בענפים מסוימים צפוי קיטון משמעותי ברווח התפעולי כתוצאה מהקשחת גבולות הסיווג שמחיל IFRS 18. כך לדוגמה, חברות החזקה שהציגו עד כה רווחי אקוויטי מחברות כלולות ועסקאות משותפות כחלק מהרווח התפעולי, יידרשו מעתה לסווגם לקטגוריית ההשקעה, בעוד הוצאות הנהלה וכלליות ועלויות נוספות ייוותרו בתוך הקטגוריה התפעולית. התוצאה עלולה להיות שחיקה ברווח התפעולי עד כדי מעבר להפסד תפעולי “חשבונאי”, למרות שלא חל כל שינוי בפעילות הכלכלית עצמה.
- מהקריפטו לבנק: וואן זירו יאפשר מסלול הפקדה תמורת 3% וללא חוות דעת חיצונית
- מרחפנים לניהול השקעות - חן גולן מצטרף לפרופאונד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ברק רוזן הופך לקבלן הכי גדול בישראל
בדומה לכך, חברות שנהגו לכלול ברווח התפעולי הכנסות מדיבידנדים, רווחים מעליית ערך של השקעות בניירות ערך, רווחים ממימוש נכסים פיננסיים וסעיפים נוספים שאינם נובעים מהפעילות העסקית העיקרית של החברה, יידרשו להציגם מחוץ לרווח התפעולי. בכך הופך הרווח התפעולי למדד מצומצם וממוקד יותר, אך גם נמוך יותר בחברות רבות בעלות החזקה בחברות כלולות והשקעות בניירות ערך.
על רקע השינוי הדרמטי שמביא עמו ,IFRS 18 פרסם ה-IASB הצעה לתיקון ממוקד ל-IAS 28 שנועדה למנוע עיוותים במדד הרווח התפעולי. לפי ההצעה, ישויות שהפעילות העסקית העיקרית שלהן היא השקעה בנכסים ובהן במקרים מסוימים חברות נדל״ן מניב וחברות ליסינג, יוכלו לייעד השקעות בחברות כלולות ועסקאות משותפות למדידה בשווי הוגן דרך רווח או הפסד. מהלך כזה יאפשר להציג את תוצאות אותן השקעות במסגרת הקטגוריה התפעולית, במקום בקטגוריית ההשקעה, ובכך לצמצם את הקיטון ה"טכני" ברווח התפעולי שנובע משינוי הסיווג בלבד.
בטווח הארוך, אנליסטים צפויים לעדכן את מודלי ההערכה שלהם כך שישקפו את ההגדרות החדשות. אולם בטווח הקצר שינוי בגבולות סיכום הביניים עשוי להשפיע על תפיסת הביצועים ועל תנודתיות במחיר המניה.
חידוש מהותי נוסף ב-IFRS 18 נוגע למידות ביצועים שהוגדרו על ידי ההנהלה אשר מציגה אותם לציבור במסגרת דיווחיה השונים מחוץ לדוחות הכספיים ומשקפים את תפיסתה לגבי ביצועי הקבוצה בכללותה (מזוהים כמדדיnon-GAAP ).
כאשר מדדים אלה עומדים בכללים שנקבעו בתקן כך שמהווים בין היתר סיכום ביניים של הכנסות והוצאות, ומוצגים מחוץ לדוחות הכספיים, התקן מחייב גילוי לגביהם במסגרת ביאור ייעודי בדוחות הכספיים המבוקרים, לרבות: הסבר מהות המדד וכיצד מתקשר את השקפת ההנהלה לביצוע הקבוצה, התאמה לסיכום הביניים הקרוב ביותר בדוח רווח או הפסד ותיאור ההתאמות שבוצעו.
אין מדובר באיסור על שימוש במדדים אלו, אלא בהחלת משטר גילוי אחיד ומפוקח, המחייב הסבר מפורט לאופי ההתאמות ולעקביות השימוש בהן. כך לדוגמה, אם פריט מסוים מנוטרל באופן עקבי מהמדד אף שאינו בעל אופי חריג או חד פעמי, יידרש גילוי ברור שיסביר את ההצדקה לנטרולו החוזר ונשנה.
לצד השפעות תדמיתיות ותמחוריות, ל-IFRS 18 עשויות להיות השלכות גם על "הכלכלה החוזית" של החברה. אמות מידה פיננסיות, מנגנוני תגמול מבוססי ביצועים והסכמי רכישה הכוללים רכיב תמורה מותנית ביצועים נשענים לעיתים על הגדרות חשבונאיות של רווח תפעולי או מדדים הנגזרים ממנו.
שינוי בהגדרת הכנסות והוצאות שיכללו בסיכומי הביניים בדוח רווח או הפסד אינו משנה את פעילות החברה, אך הוא עשוי להשפיע על אופן חישובם של מדדים חוזיים אם אלו מפנים במישרין לדוחות הכספיים. לפיכך, בחינה מוקדמת של נוסח ההסכמים הקיימים והבהרת ההגדרות הרלוונטיות היא צעד ניהולי מתבקש לקראת כניסת התקן לתוקף.
התרומה העיקרית של IFRS 18 היא חיזוק ההשוואתיות בין חברות וכן חיזוק המהימנות והרלוונטיות של הדוחות הכספיים דרך מידות הביצוע והתיקונים הנוספים. התקן אינו יוצר רווחים חדשים ואינו גורע מהם אלא הוא מבקש לייצר שפה אחידה. בשוק הון הנשען במידה רבה על ניתוח סיכומי ביניים, הגדרת גבולות ברורה יותר לסיכומי הביניים בדוח רווח או הפסד ובראשם הרווח התפעולי עשויה לצמצם שונות בפרקטיקה ולחזק את אמון המשקיעים.
לסיכום, שנת 2026 אינה שנת המתנה, אלא שנת היערכות. זה הזמן לרוץ במקביל ולהכין דוחות במבנה הקיים ובמבנה החדש שיחול מ-2027, למפות את השפעת הסיווגים החדשים על דוח רווח או הפסד של הקבוצה, לבחון השלכות על הסכמי רכישה, אמות מידה פיננסיות מנגנוני תגמול, ועוד, ולהיערך לדרישות הגילוי סביב מדדי הביצוע. ממילא, עם יישום התקן יוצגו מספרי ההשוואה למפרע, ולכן מי שלא ייערך מראש עלול לגלות שהשינוי כבר נוכח בדוחותיו.
ההיערכות אינה עניין של מחלקת החשבות בלבד. IFRS 18 מחייב מעורבות הנהלה בכירה, עדכונים למערכות המידע, ובחינה מחודשת של נוסחי ההסכמים המשפטיים. מדובר במהלך רוחבי: חשבונאי, משפטי וניהולי.
מי שימתין ל-2027 עלול לגלות שהשוק כבר שינה את נקודת המבט שלו. מי שיפעל מוקדם, יבין כיצד ייראו סיכומי הביניים תחת המסגרת החדשה ויתקשר זאת באופן יזום למשקיעים, יוכל לנהל את המעבר במקום להגיב אליו.
נכתב על ידי שלום אוחנה, מנהל המחלקה המקצועית בפירמת ליאון אורליצקי ושות' Moore ישראל.
