המחסנים בארה"ב מתמלאים והזעזועים הכלכליים בדרך
במאי אשתקד, פרופ' רפי אלדור העריך פה שנהיה עדים למלחמת סחורות, בעקבות סגירת הכלכלות מול הייצור הבלתי פוסק בסין. מה המשמעות? שהמחסנים יתמלאו בסחורות ללא קונים, מה שיביא לנפילה חדה ברווחיות של חברות מסחריות, שיורידו מחירים בניסיון להיפטר מסחורה ובעצם יכנסו למלחמה שהצרכן כביכול אמור להרוויח ממנה. בפועל הפגיעה בשורה התחתונה תוביל לפיטורים המוניים וקריסה בשווקים בניסיון לאזן את המאזנים של החברות המקרטעות.
אם זה יתגשם, זה הולך לכאוב. כי מה שקורה כרגע, מזכיר במידה מסוימת את התנאים שלפני המשבר הגדול של 1929, שהפיל את המדדים בוול סטריט, כשאז לקח להם 25 שנה להתאושש מהנפילה החדה והשבר הכלכלי שנוצר.
נקודות השקה נוספות לתקופה ההיא היא האופטימיות בשווקים, כשבעשור שלפני הנפילה הגדולה מדד הדאו ג'ונס עלה ב-400%, במה שכונה שנות ה-20 השואגות, בשל הניצחון האמריקאי במלחמת העולם הראשונה והשפע הכלכלי שהניצחון הביא עמו. ההבדל המהותי, נכון לכרגע, הוא מדיניות הפד', שהיום הרבה יותר מעורב ואף הוריד את הריבית כדי להתמודד עם השפעות המשבר – מה שב-1929 לא קרה ובכך העמיק את השבר.
כל המחסנים בלוס אנג'לס מלאים
לאחר הרבעון הראשון של 2020, שבו סין נסגרה בשל המגפה, הדרקון האדום חזר לייצר כמעט בכל הכוח, יחד עם מדיניות של צמיחה מבוססת על כוח הקנייה של מעמד הביניים המתחזק במדינה. השבוע הנשיא ג'ו ביידן חתם על צו המעודד רכש של מוצרים המיוצרים בארה"ב בניסיון לעודד צריכה אמריקאית שנפגעה בעקבות המגפה, אבל גם בניסיון להחזיר את הייצור לארה"ב, שסובלת, נכון לכרגע, מ-6.7% אבטלה.
- רמאקו מצטרפת למירוץ האמריקאי להפחתת התלות בסין במתכות הנדירות
- המגפה השקטה - תרופות נגד דיכאון נמכרות במעל 20 מיליארד דולר, והשוק צומח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בימי הקניות המסורתיים של בלאק פריידיי, סייבר מאנדיי וגם תקופת הקריסמיס, היו ירידות משמעותיות ברכישות של האמריקאים שלרוב מסתערים, פיזית ודיגיטלית, על הסחורות של הקמעונאיות. גם בסין העצמאיים והעסקים הקטנים מתקשים להתאושש מהשפעות המגפה, יחד עם התחלה מחודשת של סגירת מחוזות בסין בשל התפרצות מחודשת של הקורונה בשטחה.
נכון לכרגע, יש לחץ מאוד כבד על המחסנים, כשהמלאים ממשיכים להצטבר ללא רוכשים לסחורות. עד כמה הבעיה יכולה להיות אקוטית? כמות הסחורות המיובאות לארה"ב בדצמבר האחרון עלו ב-23% ביחס לסחורות שיובאו בחודש המקביל ב-2019. המשמעות של זה? לא פחות מ-42 ספינות משא עוגנות מחוץ לנמל בלוס אנג'לס שממתינות לפרוק את סחורתן, מאחר ואין מחסן אחד פנוי במרחק של 100 ק"מ מהנמל. תוסיפו לזה מחסור בעובדי נמל בשל הקורונה ומה שמקבלים הוא סיר לחץ על היבואנים ועל המלאים.
"זה מטורף", אמר פיל לוי, כלכלן בפלקספורט, חברת שילוח מסן פרנסיסקו. "המחירים נמצאים בשיא והכול קורה במקביל, כי האנשים פועלים מתוך תחזית וצפי, אבל יש יותר מדי חוסר ודאות מוחלט", הוסיף.
- בגיל 95 וורן באפט מעביר את המושכות - עידן חדש בברקשייר האת’ווי
- איטורו עקפה את הציפיות ומכריזה על בייבאק - המניה מזנקת ב־7%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
הבעיה היא עולמית ולא ברור איך היא תיפתר
מדובר בבעיה כלל עולמית, כשהסבירות היא שדברים יתדרדרו לפני שהם ישתפרו. עד כמה הבעיה אקוטית? לפי חברת אושן אינסייטס המספקת נתונים על מצב המסחר הימי הגלובלי, שליש מ-20 הנמלים הגדולים בעולם לא הצליחו להוציא ספינות עם סחורות בזמן. ויש לזה גם משמעויות בשטח. העלות של המוצרים התעשייתיים עלו בממוצע של 4.2% בחודש דצמבר האחרון וב-27% מאז אפריל.
זה פוגע בחברות. חברת WDFC, המייצרת את WD-40, דיווחה ברבעון האחרון שעלות הגבוהה יותר של המטען יחד עם עלויות גבוהות של אחסון, פגעו בשולי הרווח. גם יצרן הטלוויזיות ומערכות הסטריאו, באנג אנד אולפסון (BO.CO), נאלץ לעבור לשילוח אווירי יקר כדי להתמודד עם בעיית השילוח הימי העולמית.
"האתגרים הללו יצרו לחצים אינפלציוניים על החברה שלנו ועל חברות רבות נוספות", אמרה שלי סימסון, סמנכ"לית חברת השילוח ג'יי.בי האנט (JBHT) בשיחת המשקיעים האחרונה של החברה. "השוק צופה שהמצב ימשך עם לחצים אינפלציוניים על תעריפי ההובלה", הוסיפה.
- 9.חיים 30/01/2021 14:23הגב לתגובה זוהסינים חנקו את אוכלוסיית כדור הארץ במוצרים והאזרחים שבו רווים לדעתי הבעיה תהיה במזון ובחקלאות כי השינוי באטמופרת כדור הארץ לא נתון בידינו ואין לנו שליטה על זה בכלל ורצוי להתמקד על זה לעתיד הקרוב
- 8.שמוליק 30/01/2021 11:44הגב לתגובה זובגלל זה עדיין לא מאשרים תוכנית של 2 טריליון דולר, האגח 5 שנים כבר מגלם עליה באינפלציה של יותר מ2%
- 7.Mt 29/01/2021 23:13הגב לתגובה זואצלינו שום מחסן לא מלא. יבואנים בישראל מתקשים לקבל סחורה. מחירי ההובלה הוכפלו ולפעמים שולשו. יש מחסור גדול במכולות . הסינים ממש עכשיו יצאו לחודש חופש בגלל החג היחידי והארוך שלהם( הניו ציניז אירס). כל זה מקשה עלינו היבואנים בהשגת סחורה . וכשחסר סחורה המחירים יעלו ולא ירדו..
- 6.סגנון כתיבה לא ברור. מקשה על ההבנה (ל"ת)קורא מהשורה 29/01/2021 14:00הגב לתגובה זו
- 5.מונקי ביזנס 29/01/2021 13:08הגב לתגובה זופעם ראשונה שאני שומע על הנושא.
- 4.שווקים קורסים נפילות חדות (ל"ת)רותי 29/01/2021 10:17הגב לתגובה זו
- 3.n 29/01/2021 09:14הגב לתגובה זושורה ראשונה אכלנו אותה.. שורה שניה האכלנו אותה לא נראה באופק....
- 2.לא להגזים בבקשה 29/01/2021 07:50הגב לתגובה זושכחתם לשים את הכתבה במדור של המדע בדיוני
- 1.רק מזומן 28/01/2021 18:34הגב לתגובה זופיצוץ הבועה קרוב.

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -0.86% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
וול סטריט שור (גרוק)הנאסד״ק קופץ ב-2%; סולאראדג׳ מזנקת ב-17%, מאנדיי נופלת ב-14%
המסחר בוול סטריט מתנהל בעליות חדות, כשהמשקיעים ממהרים חזרה לנכסים מסוכנים בעקבות ההתקדמות בסנאט האמריקאי לקראת סיום השבתת הממשל הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב. מדד S&P 500 קפץ ביותר מ־1.3% לאחר שבוע חלש במיוחד, הנאסד״ק מזנק ב-2.2% והדאו עולה ב-0.6%. מניות הטכנולוגיה, שספגו את המכה הקשה ביותר בשבועות האחרונים, הובילו את העליות. גם ביטקוין מטפס, בעוד הדולר נחלש ואגרות החוב הממשלתיות מאבדות גובה.
בבית הלבן בירכו על ההסכם הדו־מפלגתי, שנועד להחזיר את פעילות הממשלה בתוך ימים ספורים. אף שההצבעה הסופית בסנאט ובבית הנבחרים טרם נקבעה, השווקים רואים בכך פריצת דרך שתסיר חסם מרכזי מעל הכלכלה האמריקאית. חידוש פעילות הממשל צפוי לאפשר פרסום מחודש של נתונים כלכליים, מה שיאפשר תמונה עדכנית יותר לגבי שוק העבודה והצמיחה לפני החלטת הריבית הקרובה של הפדרל ריזרב. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידה קלה, כאשר התשואות לשנתיים עלו בשלוש נקודות בסיס לרמה של 3.59%. השוק נערך למבחן ביקוש נוסף עם סדרת הנפקות חדשות בהיקף כולל של 125 מיליארד דול. מניות חברות הבריאות נפלו על רקע החשש שהסכם הסיום לא יכלול הארכה של סובסידיות חוק הבריאות.
אנליסטים מסבירים כי תגובת השוק הגיונית: סיום ההשבתה מסיר עננה של חוסר ודאות ומחזק את הסנטימנט החיובי. מייקל בראון מ־Pepperstone אמר כי "החזרה לשגרה לא רק תשפר את האווירה, אלא גם תאפשר שחרור נתונים חשובים שיכולים להעיד על מצבה האמיתי של הכלכלה". פיונה סינקוטה מ־City Index הוסיפה כי המשקיעים יוכלו סוף־סוף לקבל "אותות ברורים לגבי מצב שוק העבודה והכיוון העתידי של הריבית".
טאואר היא אחת ממניות היום עם זינוק של 14% על רקע דוחות טובים - טאואר עם תוצאות מעל הצפי - מעלה תחזית. גם פאגאיה הישראלית טסה, מנגד מאנדיי בנפילה וקמטק מתממשת עם תחזית חלשה (ראו הרחבה בהמשך)
- לקראת שבוע המסחר: וול סטריט מחפשת כיוון - מה חושבים האנליסטים?
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לצד ההתפתחויות הפוליטיות, השוק מתמקד גם בדוחות של החברות שיתפרסמו השבוע, ובהם של דיסני, סיסקו, אפלייד וחברות טכנולוגיה נוספות. זה לאחר שבוע קשה במיוחד למניות ה-AI בו היה נראה שהמשקיעים שוקלים מחדש את התמחורים של המניות בתחום ובראשם פלנטיר, ביתניים נראה שהשוק מנסה לפתוח את השבוע בטון יותר חיובי.
