מערך קווי הספנות של חברת צים ספינה שיט
צילום: יח"צ

קורונה ומלחמת הסחר: מה יהיה עם סקטור הספנות העולמי?

השינויים בזירה הגלובלית הפכו את המסחר הימי למהיר יותר, עם צי של ספינות קטנות שנעות בין אסיה לאמריקה הצפונית - אבל אף אחד לא יודע מה באמת יהיה. ומה הקשר הישראלי?
ארז ליבנה |

בתחילתו של משבר הקורונה, כתבנו כאן לא פעם ששרשרת הייצור העולמית צפויה לעבור שינויים קיצוניים בשל השבר שהתגלה בשרשרת האספקה העולמית, בעקבות התפרצות הקורונה שהשביתה את הכלכלות הגדולות בעולם.

 

הרעיון הוא שבמקום מספר מצומצם של מפעלים גדולים, חברות יבזרו את פעילותם על מספר רב של מפעלים אזוריים וקטנים יותר, שיספקו את הביקוש האזורי ויוכלו לתמוך גם במפעלים אחרים. לא עוד שינוע סחורות בהיקף עצום ממקום למקום, אלא מרכז לוגיסטי שייתן מענה אפקטיבי לפי אזור. כך, במקרה של משבר בסדר גודל כזה, יימנעו משבר נוסף בשרשרת האספקה העולמית.

 

מה שהערכנו אז – שנראה היום כמו נצח – בעצם כבר תופס תאוצה בסקטור אחר; כלומר סקטור הסחר הגלובלי המונע על ידי סקטור הספנות, שאחראי על 80% משינוע הסחורות בעולם ובעיקר אל סין וממנה.

 

מלחמת הסחר מרימה ראש, כלומר מורידה ראשים

הבקע שהתגלה בין ארצות הברית לסין – יריבתה העיקרית על ההגמוניה בזירה הגלובלית – בדמות מלחמת הסחר, בשנה האחרונה הביא לא פעם בכירים בממשל האמריקאי, בהם הנשיא דונלד טראמפ וגם סגן הנשיא מייק פנס, קראו לחברות אמריקאיות לצאת מסין ולמצוא אזורים חלופיים לייצור ולעשיית עסקים.

 

בתנאים האלה של חוסר ודאות, חברות רבות אכן מבקשות למצוא חוף מבטחים. אבל זה לא משנה את העובדה שהסחר עדיין נמשך. אנשים עדיין מזמינים באינטרנט, מדינות עדיין מייבאות מזון, סחורות  ומוצרים אחרים וגם אם היקף המסחר ירד – הוא לא יכול להיחתך לגמרי.

 

אז זה לא פלא שספינת 'מלינה', שמסוגלת לשאת כ-4,300 מכולות יצאה מנמל בשנז'ן שבסין לעבר החוף המערבי של ארצות הברית, כשהיא מלאה בטובין. במושגים של עולם הספנות מדובר בספינה קטנה. אפילו קטנטונת. בהתחשב בזה שיש ספינות שיכולות לשאת למעלה מ-20,000 מכולות, אז אתם מבינים לבד את ההשוואה.

 

המלינה – ששייכת לחברת צים הישראלית, נגיע לזה בהמשך – היא חלק מצי של ספינות קטנות יותר שעושות את הדרך הלוך ושוב בין היבשות. לגודל, כמו שכולם אוהבים לומר, יש משמעות. במקרה הזה משמעויות.

קיראו עוד ב"גלובל"

שם המשחק: מהירות על פני עלות

הראשונה היא מהירות. רק 12 יום בים מקצה לקצה. אבל זה גם עלויות גבוהות יותר, לפעמים עד פי 2 מהעלות הרגילה. בלי קשר, העלות עלתה בשל ירידה של לפחות 25% בפעילות של חברות הספנות הגדולות ב-2 הרבעונים הראשונים וצפי לירידה של 10% ברבעון השלישי. הירידה נובעת לא רק בשל הירידה האמיתית בפעילות, אלא גם בשל התחזיות לכך שהכלכלה לא צפויה להתאושש בזמן הקרוב, עם 'ערפל הקרב' שבו שרויה הכלכלה העולמית.

 

הדרישה לשירותיהן של חלק ניכר החברות הספנות העולמיות נותרו איתנות, כששיקולי העלויות יורדים פלאים לנוכח ההתפרצות ברכישות אונליין. בלי קשר, בתחילת משבר הקורונה העריך שר הימאות הבריטי כי בכל שבוע חברות הספנות מפסידות 350 מיליון דולר. בכל שבוע. יכול להיות שהאומדנים התשנו מאז, אבל מרבית החברות ישמחו כמעט לכל הזמנה שהם יקבלו.

 

"אנחנו צופים שיהיה צורך בהמשך השירותים המהירים בים, ככל ששירותי הרכישה באינטרנט ימשיכו להתעלות על כל רכישה אחרת", אמר ניסים יוחאי, סמנכ"ל אזור הפסיפי בחברת צים, בראיון שהעניק לבלומברג. "התקופה הלא נורמלית הזו שבה אנחנו חיים תימשך כל עוד העולם ינסה להשיג איזון בין הגנה מפני המגפה לבין הצורך של אנשים לצאת לעבוד, להתערות וגם לצרוך", הוסיף.

 

צים אגב, פרסמה דוחות לא רעים בכלל ברבעון הראשון. נכון שההשפעה הגדולה של הקורונה צפויה ברבעון השני, ועדיין - מפברואר תנועת הסחר העולמית ירדה בעקבות הקורונה שהתפשטה בסין כשבהדרגה היא פוגעת בסחר במקומות רחבים בעולם.  הנה תמצית הדוח ברבעון הראשון (עד לשורה הגולמית):

וזה בדיוק מה שחברות הספנות הגדולות מנסות לעשות – למצוא את האיזון בין הביקוש העולמי להיצע. לרוב, חברות בסדר גודל כזה אוהבות לתכנן שנים קדימה, משהו שכרגע קצת בלתי אפשרי לעשות. בשל כך, לא מעט הפלגות שתוכננו בוטלו, כשרק ברבעון האחרון 45 הפלגות בין סין לארה"ב בוטלו. פי 4 מהתקופה המקבילה ב-2019.

 

לחלק מהחברות האמריקאיות שמקבלות את הסחורות, השיבושים באספקה כבר קרובים לסיום. אצל חלק הבלאגן רק מתחיל. "אנחנו בנקודה שבה עשינו איזון בין ההיצע לביקוש, כי סימני הביקוש קופצים בלי הפסקה", אמר אייב אשכנזי, מנכ"ל של סאפליי צ'יין מנג'מנט, קבוצת תעשייתית הממוקמת בשיקגו.

 

"אף אחד לא יודע מתי הצרכן האמריקאי יחזור לצרוך כמו לפני המגפה, או האם העלייה ברכישות באינטרנט תחזיק לאורך זמן, או שגל שני ימשיך לחבל במאמצי ההתאוששות הגלובליים", הוסיף.

 

הספנות – המדד לכלכלה העולמית

באופן היסטורי – או לפחות מאז שיש ציי ים מסחריים המבוססים על מכולות – סקטור הספנות נחשב לברומטר די אפקטיבי למצבה של הכלכלה העולמית. הגיוני. במצב שיודעים כמה סחורות עוברות מצד לצד, זה מהווה אינדיקטור די אפקטיבי למגמות של התרחבות או התכווצות. הכול כמובן יחסי. עם זאת, מלחמת הסחר בשנתיים האחרונות, הורידה את האפקטיביות של הספנות כברומטר.

 

מוקדם יותר החודש, חברת מולר-מארסק, חברת הספנות הגדולה בעולם, צפתה שברבעון הנוכחי נפח הסחר הימי ירד בין 15% ל-18%. הנתונים לא טובים, בלשון המעטה, אבל טובים יותר מההערכה האחרונה של החברה שעמדה על בין 20% ל-25%.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בריינסוויי
צילום: יח"צ

FDA אישרה קסדה ביתית לטיפול בדיכאון – מה זה אומר לשוק?

מכשיר ה-tDCS של Flow  יושק בארה"ב ב-2026 במחיר 500 דולר; האם בריינסווי הישראלית עלולה להיפגע?



רן קידר |

רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) העניקה אישור ראשון מסוגו למכשיר ביתי לטיפול בדיכאון מג'ורי (MDD). מדובר בקסדת ה-FL-100 של חברת Flow השוודית, המבוססת על גירוי חשמלי מוחי מסוג tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation). האישור, דרך מסלול Pre-Market Approval (PMA) המחמיר, מאפשר שימוש ביתי תחת פיקוח רפואי מרחוק. Flow מתכננת השקה מסחרית בארה"ב במחצית השנייה של 2026, במחיר של כ-500 דולר - דומה למחיר באירופה, שם המכשיר זמין מאז 2020.

ה-FL-100 שוקל 150 גרם, קל יותר מאוזניות אלחוטיות סטנדרטיות, ומספק גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה של 2 מיליאמפר דרך אלקטרודות על המצח. הטיפול נמשך 30 דקות, חמש פעמים בשבוע, ומכוון לאזור הקדם-מצחי (DLPFC) האחראי לוויסות מצב רוח. הנתונים הקליניים, המבוססים על ניסוי פאזה 2 עם 174 משתתפים ב-2024, הראו ירידה של 40% בתסמיני הדיכאון בקבוצת הטיפול לעומת 22% בקבוצת הדמה, לאחר ארבעה שבועות. מטא-אנליזה מ-2025 של 25 מחקרים (n=1,200) אישרה יעילות tDCS כטיפול עזר.

האישור מגיע על רקע עלייה של 15% במקרי דיכאון מג'ורי בארה"ב בין 2020 ל-2025, עם 21 מיליון מבוגרים מושפעים (15.5% מהאוכלוסייה). נשים סובלות פי שתיים מגברים (10.3% לעומת 6.2%), ו-13.1% מבני 12 ומעלה דיווחו על תסמינים.

לפי נתוניהרשויות, תרופות נוגדות דיכאון, כמו SSRI, יעילות ב-50%-60% מהמקרים, אך 56% מהמטופלים מפסיקים את הטיפול הראשון תוך שישה חודשים עקב תופעות לוואי כמו עלייה במשקל (25%), הפרעות שינה (18%) והפחתת ליבידו (15%). tDCS מציע חלופה לא פולשנית, ללא תרופות, עם שיעור נשירה נמוך של 8% בניסויים.

Flow, שהוקמה ב-2016, גייסה 22 מיליון דולר עד 2024, וכעת בסבב גיוס נוסף של 30 מיליון דולר בהובלת Khosla Ventures. החברה מדווחת על 10,000 משתמשים באירופה, עם שיפור ממוצע של 35% בדירוג MADRS (מדד חומרת דיכאון) לאחר 10 שבועות. האישור כולל אפליקציה לניטור התקדמות, עם תזכורות ושילוב נתונים רפואיים. עם זאת, המכשיר דורש מרשם ואינו מיועד למצבים חריפים או כטיפול יחיד ללא פיקוח.

גיל שויד צק פוינט
צילום: תמר מצפי
הטור של גרינברג

מחפשים יציבות ושפיות? החברה שתמיד היתה שם בשביל זה

צ'ק פוינט הוותיקה לא מחלקת דיבידנד וקצב פעילות ה-M&A שלה אנמי לדעת מומחים, אבל המנכ"ל שהחליף את המייסד והגיוס שביצעה לראשונה עשויים להעיד על שינוי כיוון, ובכל מקרה עם כל החלומות שמסביב, כדאי להחזיק גם אחת כזאת. וגם: למה כדאי להשקיע בהודו ומה מחפשות הענקיות בחברות רובוטיקה



שלמה גרינברג |

25 שנים לקח למניית ענקית תשתיות הטכנולוגיה סיסקו (סימול:CSCO) לשבור את רמת המחיר אליו הגיעה ב-2000. סיסקו הייתה אחת מחברות הטכנולוגיה שהובילו את "בועת 2000", לצידן של מיקרוסופט, אינטל ודל, ולתקופה קצרה באותה חגיגה הפכה סיסקו לחברה המוערכת ביותר בתבל וזאת למרות הפסדים לא קטנים. 

סיסקו הייתה גם זו שזעקה "המלך הוא עירום" וסימנה את תחילת פקיעתה של הבועה הגדולה כשפרסמה את נתוניה  לשנת 1999 במרץ 2000, שהחרידו את המשקיעים לנוכח הערכת החברה דאז, והיא גם המניה הטכנולוגית האחרונה ששוברת את שיאי 2000. הסיבה לכך היא מנוע הצמיחה שנוסף לה כתוצאה ממיזוג הבינה המלאכותית שהחזירה למלכת הבועה את הכבוד הראוי לה. 

אגב, שווי החברה הגיע אז ליותר מ-500 מיליארד דולר ולאחר התפוצצות הבועה, בסוף 2002, איבדה סיסקו כ-90% מערכה והגיעה לשווי של כ-60 מיליארד דולר. 

"ברגע שמאבדים את אמון המשקיעים עקב מכירה כואבת במיוחד, זה יכול לקחת שנים עד שהמשקיעים יאמצו את אמון המניות מחדש", אמר מנהל ההשקעות של חברת ניהול ההשקעות המוסדית הגדולה ממסצ'וסטס, SLC Management. "אנלוגיה לכך תהיה שוק המניות היפני שלקח לו גם עשרות שנים להתאושש מהבועה שלו, בתחום הנדל"ן, בסוף שנות ה-80", הוסיף.

עם זאת, מבחינת ערך חברה, סיסקו עדיין רחוקה מהשיא דאז. שווי החברה כיום הוא "רק" 317 מיליארד. "התעוררותה המחודשת של המניה", סיכם המנהל מ-SLC, "היא דווקא סימן של ביטחון למשקיעים כי למרות שהם הפכו יותר לחברת 'שירותים' וכבר אינם נחשבים לחברת חדשנות, אפשר להניח שזה מה שהמשקיעים שלהם רצו לראות".