מערך קווי הספנות של חברת צים ספינה שיט
צילום: יח"צ

קורונה ומלחמת הסחר: מה יהיה עם סקטור הספנות העולמי?

השינויים בזירה הגלובלית הפכו את המסחר הימי למהיר יותר, עם צי של ספינות קטנות שנעות בין אסיה לאמריקה הצפונית - אבל אף אחד לא יודע מה באמת יהיה. ומה הקשר הישראלי?
ארז ליבנה |

בתחילתו של משבר הקורונה, כתבנו כאן לא פעם ששרשרת הייצור העולמית צפויה לעבור שינויים קיצוניים בשל השבר שהתגלה בשרשרת האספקה העולמית, בעקבות התפרצות הקורונה שהשביתה את הכלכלות הגדולות בעולם.

 

הרעיון הוא שבמקום מספר מצומצם של מפעלים גדולים, חברות יבזרו את פעילותם על מספר רב של מפעלים אזוריים וקטנים יותר, שיספקו את הביקוש האזורי ויוכלו לתמוך גם במפעלים אחרים. לא עוד שינוע סחורות בהיקף עצום ממקום למקום, אלא מרכז לוגיסטי שייתן מענה אפקטיבי לפי אזור. כך, במקרה של משבר בסדר גודל כזה, יימנעו משבר נוסף בשרשרת האספקה העולמית.

 

מה שהערכנו אז – שנראה היום כמו נצח – בעצם כבר תופס תאוצה בסקטור אחר; כלומר סקטור הסחר הגלובלי המונע על ידי סקטור הספנות, שאחראי על 80% משינוע הסחורות בעולם ובעיקר אל סין וממנה.

 

מלחמת הסחר מרימה ראש, כלומר מורידה ראשים

הבקע שהתגלה בין ארצות הברית לסין – יריבתה העיקרית על ההגמוניה בזירה הגלובלית – בדמות מלחמת הסחר, בשנה האחרונה הביא לא פעם בכירים בממשל האמריקאי, בהם הנשיא דונלד טראמפ וגם סגן הנשיא מייק פנס, קראו לחברות אמריקאיות לצאת מסין ולמצוא אזורים חלופיים לייצור ולעשיית עסקים.

 

בתנאים האלה של חוסר ודאות, חברות רבות אכן מבקשות למצוא חוף מבטחים. אבל זה לא משנה את העובדה שהסחר עדיין נמשך. אנשים עדיין מזמינים באינטרנט, מדינות עדיין מייבאות מזון, סחורות  ומוצרים אחרים וגם אם היקף המסחר ירד – הוא לא יכול להיחתך לגמרי.

 

אז זה לא פלא שספינת 'מלינה', שמסוגלת לשאת כ-4,300 מכולות יצאה מנמל בשנז'ן שבסין לעבר החוף המערבי של ארצות הברית, כשהיא מלאה בטובין. במושגים של עולם הספנות מדובר בספינה קטנה. אפילו קטנטונת. בהתחשב בזה שיש ספינות שיכולות לשאת למעלה מ-20,000 מכולות, אז אתם מבינים לבד את ההשוואה.

 

המלינה – ששייכת לחברת צים הישראלית, נגיע לזה בהמשך – היא חלק מצי של ספינות קטנות יותר שעושות את הדרך הלוך ושוב בין היבשות. לגודל, כמו שכולם אוהבים לומר, יש משמעות. במקרה הזה משמעויות.

קיראו עוד ב"גלובל"

שם המשחק: מהירות על פני עלות

הראשונה היא מהירות. רק 12 יום בים מקצה לקצה. אבל זה גם עלויות גבוהות יותר, לפעמים עד פי 2 מהעלות הרגילה. בלי קשר, העלות עלתה בשל ירידה של לפחות 25% בפעילות של חברות הספנות הגדולות ב-2 הרבעונים הראשונים וצפי לירידה של 10% ברבעון השלישי. הירידה נובעת לא רק בשל הירידה האמיתית בפעילות, אלא גם בשל התחזיות לכך שהכלכלה לא צפויה להתאושש בזמן הקרוב, עם 'ערפל הקרב' שבו שרויה הכלכלה העולמית.

 

הדרישה לשירותיהן של חלק ניכר החברות הספנות העולמיות נותרו איתנות, כששיקולי העלויות יורדים פלאים לנוכח ההתפרצות ברכישות אונליין. בלי קשר, בתחילת משבר הקורונה העריך שר הימאות הבריטי כי בכל שבוע חברות הספנות מפסידות 350 מיליון דולר. בכל שבוע. יכול להיות שהאומדנים התשנו מאז, אבל מרבית החברות ישמחו כמעט לכל הזמנה שהם יקבלו.

 

"אנחנו צופים שיהיה צורך בהמשך השירותים המהירים בים, ככל ששירותי הרכישה באינטרנט ימשיכו להתעלות על כל רכישה אחרת", אמר ניסים יוחאי, סמנכ"ל אזור הפסיפי בחברת צים, בראיון שהעניק לבלומברג. "התקופה הלא נורמלית הזו שבה אנחנו חיים תימשך כל עוד העולם ינסה להשיג איזון בין הגנה מפני המגפה לבין הצורך של אנשים לצאת לעבוד, להתערות וגם לצרוך", הוסיף.

 

צים אגב, פרסמה דוחות לא רעים בכלל ברבעון הראשון. נכון שההשפעה הגדולה של הקורונה צפויה ברבעון השני, ועדיין - מפברואר תנועת הסחר העולמית ירדה בעקבות הקורונה שהתפשטה בסין כשבהדרגה היא פוגעת בסחר במקומות רחבים בעולם.  הנה תמצית הדוח ברבעון הראשון (עד לשורה הגולמית):

וזה בדיוק מה שחברות הספנות הגדולות מנסות לעשות – למצוא את האיזון בין הביקוש העולמי להיצע. לרוב, חברות בסדר גודל כזה אוהבות לתכנן שנים קדימה, משהו שכרגע קצת בלתי אפשרי לעשות. בשל כך, לא מעט הפלגות שתוכננו בוטלו, כשרק ברבעון האחרון 45 הפלגות בין סין לארה"ב בוטלו. פי 4 מהתקופה המקבילה ב-2019.

 

לחלק מהחברות האמריקאיות שמקבלות את הסחורות, השיבושים באספקה כבר קרובים לסיום. אצל חלק הבלאגן רק מתחיל. "אנחנו בנקודה שבה עשינו איזון בין ההיצע לביקוש, כי סימני הביקוש קופצים בלי הפסקה", אמר אייב אשכנזי, מנכ"ל של סאפליי צ'יין מנג'מנט, קבוצת תעשייתית הממוקמת בשיקגו.

 

"אף אחד לא יודע מתי הצרכן האמריקאי יחזור לצרוך כמו לפני המגפה, או האם העלייה ברכישות באינטרנט תחזיק לאורך זמן, או שגל שני ימשיך לחבל במאמצי ההתאוששות הגלובליים", הוסיף.

 

הספנות – המדד לכלכלה העולמית

באופן היסטורי – או לפחות מאז שיש ציי ים מסחריים המבוססים על מכולות – סקטור הספנות נחשב לברומטר די אפקטיבי למצבה של הכלכלה העולמית. הגיוני. במצב שיודעים כמה סחורות עוברות מצד לצד, זה מהווה אינדיקטור די אפקטיבי למגמות של התרחבות או התכווצות. הכול כמובן יחסי. עם זאת, מלחמת הסחר בשנתיים האחרונות, הורידה את האפקטיביות של הספנות כברומטר.

 

מוקדם יותר החודש, חברת מולר-מארסק, חברת הספנות הגדולה בעולם, צפתה שברבעון הנוכחי נפח הסחר הימי ירד בין 15% ל-18%. הנתונים לא טובים, בלשון המעטה, אבל טובים יותר מההערכה האחרונה של החברה שעמדה על בין 20% ל-25%.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ האיחוד האירופיטראמפ האיחוד האירופי

מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות

ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית

רן קידר |

המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות. 

בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.

וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה. 

איום גלוי בצעדי תגמול 

בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.

באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.

פאוול רשתות חברתיותפאוול רשתות חברתיות
מעבר לים

הפד’ הפתיע עם טון יוני, אך השוק סקפטי. האם נתוני האינפלציה יציתו ראלי סוף שנה?

החשש מ"הורדת ריבית ניצית" לא התממש במלואו, ולמרות חוסר וודאות לגבי ינואר, הפד' סיפק טון יוני למדי, למה זה לא מספיק לראלי סוף שנה והאם נתוני האינפלציה שיפורסמו ביום חמישי ישנו את המגמה? וגם: הסימנים המדאיגים שרומזים על התפתחות משבר נזילות בשווקים

גיא טל |


השוק מתמחר אי הורדת ריבית בינואר – האם זה ישתנה בסוף השבוע?

החלטת הריבית האחרונה הייתה יונית מהצפוי. הפדרל רזרב הוריד כצפוי את הריבית, אבל רבים צפו שהטון יהיה ניצי בהרבה מהטון הנייטרלי שהשתקף מהחלטת הריבית. טבלת הנקודות, בניגוד ליציפיות, נותרה ללא שינוי מהותי מהישיבה הקודמת. הסוחרים שמחו במיוחד לשמוע שהפד' יחזור לרכוש אגרות חוב בשוק בקצב של 40 מיליארד בחודש "למשך מספר חודשים". בניגוד למה שטענו רבים אין מדובר ב"הרחבה כמותית" אלא בסיום ה"צמצום הכמותי", שכן הקניות הללו הן של ניירות ערך שהגיעו לפידיון, כלומר לא מדובר בהגדלת המאזן אלא בשמירה על הקיים, או כמו שפאוול מכנה זאת "ניהול רזרבות". בכל זאת זהו שינוי מהותי שמחזיר מעט נזילות לשווקים. הרכישות יתמקדו באג"ח ממשלתי קצר טווח (טי-בילס) ותסייענה בקיזוז הלחץ לעליית הריבית בקצה הקצר של העקומה, לחץ שנובע מהנפקות מרובות בטווח הזה.

במסיבת העיתונאים פאוול אמנם לא התחייב להמשך הורדות ריבית, וודאי לא בינואר, אך הטון שלו היה יוני למדי בנוגע לאינפלציה ולשוק העבודה. ביחס לאינפלציה, הוא סוף סוף מודה שהמכסים לא מביאים לאינפלציה קבועה אלא רק להתאמה חד פעמית (הוא כבר הזכיר את האפשרות בפגישה הקודמת, אבל הפעם היה יותר משוכנע ומשכנע בכך). פאוול אמר שהאינפלציה מרוכזת בסחורות ולא בשירותים, ושרוב לחץ המחירים הזה כבר מאחורינו. כלומר, אינפלציית המכסים לא זולגת הלאה מעבר למוצרים הספציפיים עליהם הם הוטלו, כלומר אין חשש לאינפלציה דביקה בעקבות המכסים. זה כיוון חשוב מאד, כיון שאם אין חשש שהאינפלציה תזלוג לשאר השוק אין צורך להשאיר את הריבית ברמה גבוהה בגלל המכסים.

גם האמירות ביחס לשוק העבודה היו יוניות מאד. פאוול דיבר על קבלת החלטה לנוכח מאזן סיכונים "מאתגר מאד" בין אינפלציה לתעסוקה, והדגיש כי "הסיכונים לתעסוקה עלו בחודשים האחרונים". הוא הודה שבנתוני המשרות הייתה טעות של כ-60 אלף לחודש עקב טעות סטטיסטית. לפי זה בשלושת החודשים האחרונים מאזן המשרות היה שלילי. הוא העיר שאחוז האבטלה חשוב יותר כעת וימשוך את מירב תשומת הלב של הפד'. ובכן השבוע הגיע הנתון – 4.6% - נתון שלא נראה כבר שנים (ונתייחס לכך עוד בהמשך).

הדברים הללו של פאוול קיבלו חיזוק נוסף ביום שלישי השבוע. נתוני שוק התעסוקה של החודשים אוקטובר נובמבר שפורסמו באיחור מעידים, כאמור, על עליית אחוז האבטלה לרמה של 4.6%, רמה שלמעט תקופת הקורונה לא נראתה בארצות הברית כבר 8 שנים. הסתכלות על הגרף מראה מגמת התחזקות עקבית ומתמשכת של עליה באחוז האבטלה, מעבר לרעשים של נתונים מקריים כאלה או אחרים.

הדו"ח מצביע על שני הגורמים העיקריים לעלייה באחוז האבטלה: פיטורים המוניים בסקטור הממשלתי, במיוחד בחודש אוקטובר, אז קיבלו רבים מעובדי הממשל את הצעת הממשל החדש לפרישה, ובמקביל האטה ביצירה משרות חדשה. עליה באבטלה כתוצאה מפיטורים בסקטור הממשלתי היא לאו דווקא שלילית, ויכולה להעיד על התייעלות בסקטור שנחשב באופן מסורתי לפחות יעיל, ומעין תקופת ביניים עד להסתגלות מחודשת למצב החדש. בטווח הבינוני זה גם יכול לסייע במקצת במאבק שנראה לעיתים אבוד בחוב הממשלתי הענק (הגרעון בשנה הנוכחית אכן נמוך יותר מבשנה הקודמת). השאלה האם זה מסביר את כל החולשה או שהנתונים מעידים גם על האטת הכלכלה או שינויים מבניים (שנובעים מהתפשטות הבינה המלאכותית?).