מערך קווי הספנות של חברת צים ספינה שיט
צילום: יח"צ

קורונה ומלחמת הסחר: מה יהיה עם סקטור הספנות העולמי?

השינויים בזירה הגלובלית הפכו את המסחר הימי למהיר יותר, עם צי של ספינות קטנות שנעות בין אסיה לאמריקה הצפונית - אבל אף אחד לא יודע מה באמת יהיה. ומה הקשר הישראלי?
ארז ליבנה |

בתחילתו של משבר הקורונה, כתבנו כאן לא פעם ששרשרת הייצור העולמית צפויה לעבור שינויים קיצוניים בשל השבר שהתגלה בשרשרת האספקה העולמית, בעקבות התפרצות הקורונה שהשביתה את הכלכלות הגדולות בעולם.

 

הרעיון הוא שבמקום מספר מצומצם של מפעלים גדולים, חברות יבזרו את פעילותם על מספר רב של מפעלים אזוריים וקטנים יותר, שיספקו את הביקוש האזורי ויוכלו לתמוך גם במפעלים אחרים. לא עוד שינוע סחורות בהיקף עצום ממקום למקום, אלא מרכז לוגיסטי שייתן מענה אפקטיבי לפי אזור. כך, במקרה של משבר בסדר גודל כזה, יימנעו משבר נוסף בשרשרת האספקה העולמית.

 

מה שהערכנו אז – שנראה היום כמו נצח – בעצם כבר תופס תאוצה בסקטור אחר; כלומר סקטור הסחר הגלובלי המונע על ידי סקטור הספנות, שאחראי על 80% משינוע הסחורות בעולם ובעיקר אל סין וממנה.

 

מלחמת הסחר מרימה ראש, כלומר מורידה ראשים

הבקע שהתגלה בין ארצות הברית לסין – יריבתה העיקרית על ההגמוניה בזירה הגלובלית – בדמות מלחמת הסחר, בשנה האחרונה הביא לא פעם בכירים בממשל האמריקאי, בהם הנשיא דונלד טראמפ וגם סגן הנשיא מייק פנס, קראו לחברות אמריקאיות לצאת מסין ולמצוא אזורים חלופיים לייצור ולעשיית עסקים.

 

בתנאים האלה של חוסר ודאות, חברות רבות אכן מבקשות למצוא חוף מבטחים. אבל זה לא משנה את העובדה שהסחר עדיין נמשך. אנשים עדיין מזמינים באינטרנט, מדינות עדיין מייבאות מזון, סחורות  ומוצרים אחרים וגם אם היקף המסחר ירד – הוא לא יכול להיחתך לגמרי.

 

אז זה לא פלא שספינת 'מלינה', שמסוגלת לשאת כ-4,300 מכולות יצאה מנמל בשנז'ן שבסין לעבר החוף המערבי של ארצות הברית, כשהיא מלאה בטובין. במושגים של עולם הספנות מדובר בספינה קטנה. אפילו קטנטונת. בהתחשב בזה שיש ספינות שיכולות לשאת למעלה מ-20,000 מכולות, אז אתם מבינים לבד את ההשוואה.

 

המלינה – ששייכת לחברת צים הישראלית, נגיע לזה בהמשך – היא חלק מצי של ספינות קטנות יותר שעושות את הדרך הלוך ושוב בין היבשות. לגודל, כמו שכולם אוהבים לומר, יש משמעות. במקרה הזה משמעויות.

קיראו עוד ב"גלובל"

שם המשחק: מהירות על פני עלות

הראשונה היא מהירות. רק 12 יום בים מקצה לקצה. אבל זה גם עלויות גבוהות יותר, לפעמים עד פי 2 מהעלות הרגילה. בלי קשר, העלות עלתה בשל ירידה של לפחות 25% בפעילות של חברות הספנות הגדולות ב-2 הרבעונים הראשונים וצפי לירידה של 10% ברבעון השלישי. הירידה נובעת לא רק בשל הירידה האמיתית בפעילות, אלא גם בשל התחזיות לכך שהכלכלה לא צפויה להתאושש בזמן הקרוב, עם 'ערפל הקרב' שבו שרויה הכלכלה העולמית.

 

הדרישה לשירותיהן של חלק ניכר החברות הספנות העולמיות נותרו איתנות, כששיקולי העלויות יורדים פלאים לנוכח ההתפרצות ברכישות אונליין. בלי קשר, בתחילת משבר הקורונה העריך שר הימאות הבריטי כי בכל שבוע חברות הספנות מפסידות 350 מיליון דולר. בכל שבוע. יכול להיות שהאומדנים התשנו מאז, אבל מרבית החברות ישמחו כמעט לכל הזמנה שהם יקבלו.

 

"אנחנו צופים שיהיה צורך בהמשך השירותים המהירים בים, ככל ששירותי הרכישה באינטרנט ימשיכו להתעלות על כל רכישה אחרת", אמר ניסים יוחאי, סמנכ"ל אזור הפסיפי בחברת צים, בראיון שהעניק לבלומברג. "התקופה הלא נורמלית הזו שבה אנחנו חיים תימשך כל עוד העולם ינסה להשיג איזון בין הגנה מפני המגפה לבין הצורך של אנשים לצאת לעבוד, להתערות וגם לצרוך", הוסיף.

 

צים אגב, פרסמה דוחות לא רעים בכלל ברבעון הראשון. נכון שההשפעה הגדולה של הקורונה צפויה ברבעון השני, ועדיין - מפברואר תנועת הסחר העולמית ירדה בעקבות הקורונה שהתפשטה בסין כשבהדרגה היא פוגעת בסחר במקומות רחבים בעולם.  הנה תמצית הדוח ברבעון הראשון (עד לשורה הגולמית):

וזה בדיוק מה שחברות הספנות הגדולות מנסות לעשות – למצוא את האיזון בין הביקוש העולמי להיצע. לרוב, חברות בסדר גודל כזה אוהבות לתכנן שנים קדימה, משהו שכרגע קצת בלתי אפשרי לעשות. בשל כך, לא מעט הפלגות שתוכננו בוטלו, כשרק ברבעון האחרון 45 הפלגות בין סין לארה"ב בוטלו. פי 4 מהתקופה המקבילה ב-2019.

 

לחלק מהחברות האמריקאיות שמקבלות את הסחורות, השיבושים באספקה כבר קרובים לסיום. אצל חלק הבלאגן רק מתחיל. "אנחנו בנקודה שבה עשינו איזון בין ההיצע לביקוש, כי סימני הביקוש קופצים בלי הפסקה", אמר אייב אשכנזי, מנכ"ל של סאפליי צ'יין מנג'מנט, קבוצת תעשייתית הממוקמת בשיקגו.

 

"אף אחד לא יודע מתי הצרכן האמריקאי יחזור לצרוך כמו לפני המגפה, או האם העלייה ברכישות באינטרנט תחזיק לאורך זמן, או שגל שני ימשיך לחבל במאמצי ההתאוששות הגלובליים", הוסיף.

 

הספנות – המדד לכלכלה העולמית

באופן היסטורי – או לפחות מאז שיש ציי ים מסחריים המבוססים על מכולות – סקטור הספנות נחשב לברומטר די אפקטיבי למצבה של הכלכלה העולמית. הגיוני. במצב שיודעים כמה סחורות עוברות מצד לצד, זה מהווה אינדיקטור די אפקטיבי למגמות של התרחבות או התכווצות. הכול כמובן יחסי. עם זאת, מלחמת הסחר בשנתיים האחרונות, הורידה את האפקטיביות של הספנות כברומטר.

 

מוקדם יותר החודש, חברת מולר-מארסק, חברת הספנות הגדולה בעולם, צפתה שברבעון הנוכחי נפח הסחר הימי ירד בין 15% ל-18%. הנתונים לא טובים, בלשון המעטה, אבל טובים יותר מההערכה האחרונה של החברה שעמדה על בין 20% ל-25%.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פוליריזון רשתות חברתיותפוליריזון רשתות חברתיות

הישראלית שמזנקת ב-100% בוול-סטריט

פוליריזון דיווחה על מעבר לייצור בהיקף גדול של תרסיס ההגנה האף־י PL-14, צעד שמקרב אותה לניסויים קליניים ב־2026 ומצית עניין מחודש במניה שצללה במהלך השנה

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביוטק תרופות

חברת הביוטק הישראלית פוליריזון Polyrizon Ltd -9.66%  , מזנקת ביותר מ-100% לאחר שדיווחה כי הצליחה להתקדם משלב הפיתוח המעבדתי ליכולות ייצור רחבות היקף. מדובר בהישג משמעותי עבור החברה, שמפתחת פתרונות לא-תרופתיים להתמודדות עם אלרגנים ונגיפים במערכת הנשימה. יכולת הייצור החדשה מהווה אבן דרך חיונית לקראת מעבר לניסויים קליניים ובהמשך גם להיערכות למסחור.


פוליריזון הוקמה על בסיס תפיסה שלפיה חלל האף, כנקודת הכניסה הראשונה של אלרגנים ונגיפים, יכול לשמש זירה יעילה להגנה מפניהם. מייסד החברה, תומר ישראלי, זיהה פער בין תרסיסים קיימים המספקים הקלה זמנית לבין מוצרים שיכולים להוות שכבת הגנה אמיתית. מתוך כך הוביל פיתוח פלטפורמה המבוססת על הידרוג'ל היוצר שכבת בידוד דקה בדופן האף. במוקד פעילות החברה עומדת טכנולוגיית Capture & Contain, המבקשת ללכוד חלקיקים זרים ולמנוע את חדירתם לרקמת האף. היישום המרכזי שלה, PL-14, נועד להתמודד עם אלרגנים נפוצים כמו אבקני פריחה, אבק ושיער חיות. החברה מדגישה כי הפתרון אינו מבוסס על תרופות ואמור לשמש מנגנון מכני מגן.


במהלך 2025 השלימה פוליריזון סדרת ניסויי פיתוח שנועדה לבחון היצמדות לרקמות, יציבות החומר ועמידותו בתנאי שימוש שונים. הצוות המדעי בראשות ד״ר טידר תורג׳מן הוביל את הפעילות המחקרית שהביאה לתוצאות פרה־קליניות התומכות ביכולת המוצר ללכוד חלקיקים ברמת הרירית.


בדרך לייצור תעשייתי

ב־2 בדצמבר עדכנה פוליריזון כי השלימה ייצור ראשון בהיקף גדול של פורמולת PL-14, זאת בשיתוף יצרן תרופות חיצוני. הייצור התבצע בתנאים מבוקרים, והאצוות שהופקו עמדו בכל פרמטרי האיכות והיציבות שנבדקו. מבחינת החברה, מדובר באיתות משמעותי לכך שהטכנולוגיה שהותאמה עד כה לניסויי מעבדה מסוגלת לעבור לייצור תעשייתי, שלב חיוני לפני כניסה לניסויים קליניים. היכולת לייצר בנפח גבוה פותחת לחברה את הדלת להתחלת ניסויים קליניים המתוכננים ל־2026. שלב זה יאפשר לבדוק את המוצר בסביבה קלינית ולהיערך בהמשך לקבלת אישורים רגולטוריים. בחברה אומרים כי האצוות שנוצרו עומדות בסטנדרטים הנדרשים לשווקים בארה״ב ובאירופה.


שוק האלרגיות והמחלות הנשימתיות ממשיך לגדול בהתמדה, בין היתר בשל עלייה בשיעורי החשיפה לאלרגנים ובצורך בפתרונות מניעה זמינים. שוק האלרגיה העונתית מוערך כיום במיליארדי דולרים וצפוי להתרחב בעשור הקרוב, וגם שוק השפעת מציג מגמת גידול על רקע ביקוש להתחזקות מנגנוני ההגנה האישיים. בתוך מציאות זו, פוליריזון מבקשת למצב את קו מוצריה כפתרון שאינו תרופתי אלא מבוסס־מנגנון, הנשען על רכיבים טבעיים ומיועד להפחתת חשיפה עוד לפני התפתחות תגובה דלקתית.


וול סטריט השוק האמריקאיוול סטריט השוק האמריקאי
סקירה

אינטל עלתה 2.2%, נטפליקס איבדה 3%; המדדים נסגרו בעליות עד 0.3%

וול סטריט נעלה יום בירוק, לאחר עליות במדדי הדגל של וול סטריט בעקבות נתוני מאקרו תומכי ריבית, עם פרסום ה-PCE והאמון הצרכני; עסקת נטפליקס וורנר ברוס שלחה גלים הפוכים לשתי החברות ולסקטור כולו; הביטקוין חזר למגמת ירידה והזהב חזר לעלות; מטא משנה כיוון מהמטאוורס לעבר ה-AI הלביש; מה קרה בחברת ההלבשה התחתונה שמזנקת ועל בסיס מה נפלה סנטינל וואן? 

צוות גלובל |
נושאים בכתבה וול סטריט

וול סטריט נעלה יום בירוק, לאחר עליות במדדי הדגל של וול סטריט בעקבות נתוני מאקרו תומכי ריבית, עם פרסום ה-PCE והאמון הצרכני, כשה-S&P500 ננעל בעליה של 0.2%, הדאו גם הוא עלה 0.2% ואילו הנאסד"ק עלה 0.3%.

אינפלציית הליבה במדד האינפלציה המועדף על הפדרל ריזרב, מדד ההוצאות לצריכה פרטית (Core PCE), נותרה יציבה בספטמבר עם עלייה של 0.2% בחישוב חודשי, זהה לצפי האנליסטים. בחישוב שנתי נרשמה עלייה של 2.8%, ירידה קלה לעומת התחזיות ונתון אוגוסט שעמדו על 2.9%. 

מדד ה-PCE הכללי, הכולל גם מזון ואנרגיה, עלה ב-0.3% בחודש, בהתאם לציפיות ולנתון הקודם, ובחתך שנתי האינפלציה הכללית עלתה ל-2.8% לעומת 2.7% באוגוסט. במקביל, ההוצאה הפרטית עלתה ב-0.3%, אך קצב הצריכה הריאלית נעצר לאחר עלייה קודמת של 0.2%. ההכנסה הפרטית צמחה ב-0.4%, מעט מעל הצפי, בעיקר בזכות עלייה בשכר ובהכנסות מנכסים פיננסיים. 

וכך, כשהאינפלציה יורדת והצמיחה מאטה, הציפיה להורדת הריבית בשבוע הבא רק הולכת וגוברת. 

בנוסף, מדד אמון הצרכנים התפרסם, ועלה בדצמבר ל-53.3 נקודות, מעל הצפי וגבוה מבנובמבר, בעיקר בזכות שיפור בציפיות לעתיד. בעוד שתפיסת המצב הנוכחי כמעט לא השתנתה, הצרכנים, במיוחד צעירים, דיווחו על אופטימיות גדולה יותר לגבי מצבם הפיננסי. עם זאת, רבים עדיין מרגישים את העומס של המחירים הגבוהים. ציפיות האינפלציה ל-12 חודשים ירדו ל-4.1%, הנמוך ביותר מאז ינואר, וציפיות האינפלציה לחמש שנים ירדו ל-3.2%.


בתשואות האג"ח נרשמת עלייה קלה, כאשר תשואת ה־10 שנים עולה 0.37%, לרמה של 4.12%. הדולר נע בתנודתיות מול המטבעות המרכזיים, על רקע המתיחות סביב החלטת הפד והמתנה של השוק לנתוני מקרו נוספים, שיקבעו האם העליות האחרונות יימשכו או שמנגנון האיזון יחזיר את השוק למגמת התייצבות