בתחילתו של משבר הקורונה, כתבנו כאן לא פעם ששרשרת הייצור העולמית צפויה לעבור שינויים קיצוניים בשל השבר שהתגלה בשרשרת האספקה העולמית, בעקבות התפרצות הקורונה שהשביתה את הכלכלות הגדולות בעולם.

הרעיון הוא שבמקום מספר מצומצם של מפעלים גדולים, חברות יבזרו את פעילותם על מספר רב של מפעלים אזוריים וקטנים יותר, שיספקו את הביקוש האזורי ויוכלו לתמוך גם במפעלים אחרים. לא עוד שינוע סחורות בהיקף עצום ממקום למקום, אלא מרכז לוגיסטי שייתן מענה אפקטיבי לפי אזור. כך, במקרה של משבר בסדר גודל כזה, יימנעו משבר נוסף בשרשרת האספקה העולמית.

מה שהערכנו אז – שנראה היום כמו נצח – בעצם כבר תופס תאוצה בסקטור אחר; כלומר סקטור הסחר הגלובלי המונע על ידי סקטור הספנות, שאחראי על 80% משינוע הסחורות בעולם ובעיקר אל סין וממנה.

מלחמת הסחר מרימה ראש, כלומר מורידה ראשים

הבקע שהתגלה בין ארצות הברית לסין – יריבתה העיקרית על ההגמוניה בזירה הגלובלית – בדמות מלחמת הסחר, בשנה האחרונה הביא לא פעם בכירים בממשל האמריקאי, בהם הנשיא דונלד טראמפ וגם סגן הנשיא מייק פנס, קראו לחברות אמריקאיות לצאת מסין ולמצוא אזורים חלופיים לייצור ולעשיית עסקים.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בתנאים האלה של חוסר ודאות, חברות רבות אכן מבקשות למצוא חוף מבטחים. אבל זה לא משנה את העובדה שהסחר עדיין נמשך. אנשים עדיין מזמינים באינטרנט, מדינות עדיין מייבאות מזון, סחורות  ומוצרים אחרים וגם אם היקף המסחר ירד – הוא לא יכול להיחתך לגמרי.

אז זה לא פלא שספינת 'מלינה', שמסוגלת לשאת כ-4,300 מכולות יצאה מנמל בשנז'ן שבסין לעבר החוף המערבי של ארצות הברית, כשהיא מלאה בטובין. במושגים של עולם הספנות מדובר בספינה קטנה. אפילו קטנטונת. בהתחשב בזה שיש ספינות שיכולות לשאת למעלה מ-20,000 מכולות, אז אתם מבינים לבד את ההשוואה.

המלינה – ששייכת לחברת צים הישראלית, נגיע לזה בהמשך – היא חלק מצי של ספינות קטנות יותר שעושות את הדרך הלוך ושוב בין היבשות. לגודל, כמו שכולם אוהבים לומר, יש משמעות. במקרה הזה משמעויות.

• מהמסכים לשטח: למה קרנות הגידור מרחיבות פעילות ישירה בשוק הסחורות
• איך אנבידיה הצליחה לשנות את מדיניות היצוא לסין
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

שם המשחק: מהירות על פני עלות

הראשונה היא מהירות. רק 12 יום בים מקצה לקצה. אבל זה גם עלויות גבוהות יותר, לפעמים עד פי 2 מהעלות הרגילה. בלי קשר, העלות עלתה בשל ירידה של לפחות 25% בפעילות של חברות הספנות הגדולות ב-2 הרבעונים הראשונים וצפי לירידה של 10% ברבעון השלישי. הירידה נובעת לא רק בשל הירידה האמיתית בפעילות, אלא גם בשל התחזיות לכך שהכלכלה לא צפויה להתאושש בזמן הקרוב, עם 'ערפל הקרב' שבו שרויה הכלכלה העולמית.

הדרישה לשירותיהן של חלק ניכר החברות הספנות העולמיות נותרו איתנות, כששיקולי העלויות יורדים פלאים לנוכח ההתפרצות ברכישות אונליין. בלי קשר, בתחילת משבר הקורונה העריך שר הימאות הבריטי כי בכל שבוע חברות הספנות מפסידות 350 מיליון דולר. בכל שבוע. יכול להיות שהאומדנים התשנו מאז, אבל מרבית החברות ישמחו כמעט לכל הזמנה שהם יקבלו.

"אנחנו צופים שיהיה צורך בהמשך השירותים המהירים בים, ככל ששירותי הרכישה באינטרנט ימשיכו להתעלות על כל רכישה אחרת", אמר ניסים יוחאי, סמנכ"ל אזור הפסיפי בחברת צים, בראיון שהעניק לבלומברג. "התקופה הלא נורמלית הזו שבה אנחנו חיים תימשך כל עוד העולם ינסה להשיג איזון בין הגנה מפני המגפה לבין הצורך של אנשים לצאת לעבוד, להתערות וגם לצרוך", הוסיף.

צים אגב, פרסמה דוחות לא רעים בכלל ברבעון הראשון. נכון שההשפעה הגדולה של הקורונה צפויה ברבעון השני, ועדיין - מפברואר תנועת הסחר העולמית ירדה בעקבות הקורונה שהתפשטה בסין כשבהדרגה היא פוגעת בסחר במקומות רחבים בעולם.  הנה תמצית הדוח ברבעון הראשון (עד לשורה הגולמית):

וזה בדיוק מה שחברות הספנות הגדולות מנסות לעשות – למצוא את האיזון בין הביקוש העולמי להיצע. לרוב, חברות בסדר גודל כזה אוהבות לתכנן שנים קדימה, משהו שכרגע קצת בלתי אפשרי לעשות. בשל כך, לא מעט הפלגות שתוכננו בוטלו, כשרק ברבעון האחרון 45 הפלגות בין סין לארה"ב בוטלו. פי 4 מהתקופה המקבילה ב-2019.

לחלק מהחברות האמריקאיות שמקבלות את הסחורות, השיבושים באספקה כבר קרובים לסיום. אצל חלק הבלאגן רק מתחיל. "אנחנו בנקודה שבה עשינו איזון בין ההיצע לביקוש, כי סימני הביקוש קופצים בלי הפסקה", אמר אייב אשכנזי, מנכ"ל של סאפליי צ'יין מנג'מנט, קבוצת תעשייתית הממוקמת בשיקגו.

"אף אחד לא יודע מתי הצרכן האמריקאי יחזור לצרוך כמו לפני המגפה, או האם העלייה ברכישות באינטרנט תחזיק לאורך זמן, או שגל שני ימשיך לחבל במאמצי ההתאוששות הגלובליים", הוסיף.

הספנות – המדד לכלכלה העולמית

באופן היסטורי – או לפחות מאז שיש ציי ים מסחריים המבוססים על מכולות – סקטור הספנות נחשב לברומטר די אפקטיבי למצבה של הכלכלה העולמית. הגיוני. במצב שיודעים כמה סחורות עוברות מצד לצד, זה מהווה אינדיקטור די אפקטיבי למגמות של התרחבות או התכווצות. הכול כמובן יחסי. עם זאת, מלחמת הסחר בשנתיים האחרונות, הורידה את האפקטיביות של הספנות כברומטר.

מוקדם יותר החודש, חברת מולר-מארסק, חברת הספנות הגדולה בעולם, צפתה שברבעון הנוכחי נפח הסחר הימי ירד בין 15% ל-18%. הנתונים לא טובים, בלשון המעטה, אבל טובים יותר מההערכה האחרונה של החברה שעמדה על בין 20% ל-25%.