מערך קווי הספנות של חברת צים ספינה שיט
צילום: יח"צ

קורונה ומלחמת הסחר: מה יהיה עם סקטור הספנות העולמי?

השינויים בזירה הגלובלית הפכו את המסחר הימי למהיר יותר, עם צי של ספינות קטנות שנעות בין אסיה לאמריקה הצפונית - אבל אף אחד לא יודע מה באמת יהיה. ומה הקשר הישראלי?
ארז ליבנה |

בתחילתו של משבר הקורונה, כתבנו כאן לא פעם ששרשרת הייצור העולמית צפויה לעבור שינויים קיצוניים בשל השבר שהתגלה בשרשרת האספקה העולמית, בעקבות התפרצות הקורונה שהשביתה את הכלכלות הגדולות בעולם.

 

הרעיון הוא שבמקום מספר מצומצם של מפעלים גדולים, חברות יבזרו את פעילותם על מספר רב של מפעלים אזוריים וקטנים יותר, שיספקו את הביקוש האזורי ויוכלו לתמוך גם במפעלים אחרים. לא עוד שינוע סחורות בהיקף עצום ממקום למקום, אלא מרכז לוגיסטי שייתן מענה אפקטיבי לפי אזור. כך, במקרה של משבר בסדר גודל כזה, יימנעו משבר נוסף בשרשרת האספקה העולמית.

 

מה שהערכנו אז – שנראה היום כמו נצח – בעצם כבר תופס תאוצה בסקטור אחר; כלומר סקטור הסחר הגלובלי המונע על ידי סקטור הספנות, שאחראי על 80% משינוע הסחורות בעולם ובעיקר אל סין וממנה.

 

מלחמת הסחר מרימה ראש, כלומר מורידה ראשים

הבקע שהתגלה בין ארצות הברית לסין – יריבתה העיקרית על ההגמוניה בזירה הגלובלית – בדמות מלחמת הסחר, בשנה האחרונה הביא לא פעם בכירים בממשל האמריקאי, בהם הנשיא דונלד טראמפ וגם סגן הנשיא מייק פנס, קראו לחברות אמריקאיות לצאת מסין ולמצוא אזורים חלופיים לייצור ולעשיית עסקים.

 

בתנאים האלה של חוסר ודאות, חברות רבות אכן מבקשות למצוא חוף מבטחים. אבל זה לא משנה את העובדה שהסחר עדיין נמשך. אנשים עדיין מזמינים באינטרנט, מדינות עדיין מייבאות מזון, סחורות  ומוצרים אחרים וגם אם היקף המסחר ירד – הוא לא יכול להיחתך לגמרי.

 

אז זה לא פלא שספינת 'מלינה', שמסוגלת לשאת כ-4,300 מכולות יצאה מנמל בשנז'ן שבסין לעבר החוף המערבי של ארצות הברית, כשהיא מלאה בטובין. במושגים של עולם הספנות מדובר בספינה קטנה. אפילו קטנטונת. בהתחשב בזה שיש ספינות שיכולות לשאת למעלה מ-20,000 מכולות, אז אתם מבינים לבד את ההשוואה.

 

המלינה – ששייכת לחברת צים הישראלית, נגיע לזה בהמשך – היא חלק מצי של ספינות קטנות יותר שעושות את הדרך הלוך ושוב בין היבשות. לגודל, כמו שכולם אוהבים לומר, יש משמעות. במקרה הזה משמעויות.

קיראו עוד ב"גלובל"

שם המשחק: מהירות על פני עלות

הראשונה היא מהירות. רק 12 יום בים מקצה לקצה. אבל זה גם עלויות גבוהות יותר, לפעמים עד פי 2 מהעלות הרגילה. בלי קשר, העלות עלתה בשל ירידה של לפחות 25% בפעילות של חברות הספנות הגדולות ב-2 הרבעונים הראשונים וצפי לירידה של 10% ברבעון השלישי. הירידה נובעת לא רק בשל הירידה האמיתית בפעילות, אלא גם בשל התחזיות לכך שהכלכלה לא צפויה להתאושש בזמן הקרוב, עם 'ערפל הקרב' שבו שרויה הכלכלה העולמית.

 

הדרישה לשירותיהן של חלק ניכר החברות הספנות העולמיות נותרו איתנות, כששיקולי העלויות יורדים פלאים לנוכח ההתפרצות ברכישות אונליין. בלי קשר, בתחילת משבר הקורונה העריך שר הימאות הבריטי כי בכל שבוע חברות הספנות מפסידות 350 מיליון דולר. בכל שבוע. יכול להיות שהאומדנים התשנו מאז, אבל מרבית החברות ישמחו כמעט לכל הזמנה שהם יקבלו.

 

"אנחנו צופים שיהיה צורך בהמשך השירותים המהירים בים, ככל ששירותי הרכישה באינטרנט ימשיכו להתעלות על כל רכישה אחרת", אמר ניסים יוחאי, סמנכ"ל אזור הפסיפי בחברת צים, בראיון שהעניק לבלומברג. "התקופה הלא נורמלית הזו שבה אנחנו חיים תימשך כל עוד העולם ינסה להשיג איזון בין הגנה מפני המגפה לבין הצורך של אנשים לצאת לעבוד, להתערות וגם לצרוך", הוסיף.

 

צים אגב, פרסמה דוחות לא רעים בכלל ברבעון הראשון. נכון שההשפעה הגדולה של הקורונה צפויה ברבעון השני, ועדיין - מפברואר תנועת הסחר העולמית ירדה בעקבות הקורונה שהתפשטה בסין כשבהדרגה היא פוגעת בסחר במקומות רחבים בעולם.  הנה תמצית הדוח ברבעון הראשון (עד לשורה הגולמית):

וזה בדיוק מה שחברות הספנות הגדולות מנסות לעשות – למצוא את האיזון בין הביקוש העולמי להיצע. לרוב, חברות בסדר גודל כזה אוהבות לתכנן שנים קדימה, משהו שכרגע קצת בלתי אפשרי לעשות. בשל כך, לא מעט הפלגות שתוכננו בוטלו, כשרק ברבעון האחרון 45 הפלגות בין סין לארה"ב בוטלו. פי 4 מהתקופה המקבילה ב-2019.

 

לחלק מהחברות האמריקאיות שמקבלות את הסחורות, השיבושים באספקה כבר קרובים לסיום. אצל חלק הבלאגן רק מתחיל. "אנחנו בנקודה שבה עשינו איזון בין ההיצע לביקוש, כי סימני הביקוש קופצים בלי הפסקה", אמר אייב אשכנזי, מנכ"ל של סאפליי צ'יין מנג'מנט, קבוצת תעשייתית הממוקמת בשיקגו.

 

"אף אחד לא יודע מתי הצרכן האמריקאי יחזור לצרוך כמו לפני המגפה, או האם העלייה ברכישות באינטרנט תחזיק לאורך זמן, או שגל שני ימשיך לחבל במאמצי ההתאוששות הגלובליים", הוסיף.

 

הספנות – המדד לכלכלה העולמית

באופן היסטורי – או לפחות מאז שיש ציי ים מסחריים המבוססים על מכולות – סקטור הספנות נחשב לברומטר די אפקטיבי למצבה של הכלכלה העולמית. הגיוני. במצב שיודעים כמה סחורות עוברות מצד לצד, זה מהווה אינדיקטור די אפקטיבי למגמות של התרחבות או התכווצות. הכול כמובן יחסי. עם זאת, מלחמת הסחר בשנתיים האחרונות, הורידה את האפקטיביות של הספנות כברומטר.

 

מוקדם יותר החודש, חברת מולר-מארסק, חברת הספנות הגדולה בעולם, צפתה שברבעון הנוכחי נפח הסחר הימי ירד בין 15% ל-18%. הנתונים לא טובים, בלשון המעטה, אבל טובים יותר מההערכה האחרונה של החברה שעמדה על בין 20% ל-25%.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פיטורים
צילום: FREEPICK

גל של פיטורים באוקטובר, הגבוה מזה 22 שנים

דוח צ'אלנג'ר מצביע על מעבר מהאטה בגיוסים לגל פיטורים; על רקע השבתת הממשל; אתמול מדד ה-ADP הצביע על גידול צנוע בתעסוקה במגזר הפרטי

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה פיטורים תעסוקה

חודש אוקטובר 2025 נרשם כחודש החלש ביותר לשוק העבודה האמריקאי מאז 2003 מבחינת הכרזות פיטורים. המעסיקים בארה"ב הודיעו על 153,074 מפוטרים, כמעט פי שלושה מספטמבר וזינוק של כ-175% מול אוקטובר 2024, לפי חברת הייעוץ צ'לנג'ר. המניעים המרכזיים הם קיצוץ עלויות, התאמות לעידן ה-AI ותיקון לגל הגיוסים של תקופת הקורונה. את הרשימה הובילו חברות טכנולוגיה ולצידן מחסנים, לוגיסטיקה וקמעונאות.

במבט מתחילת השנה, היקף ההודעות על פיטורים הגיע לכמעט 1.1 מיליון משרות, כבר כעת גבוה משמעותית מכל שנת 2024 (761 אלף). צ'אלנג'ר מציינת שמדובר בשיא רב שנתי לחודשים הראשונים של השנה, כשהאצת האימוץ של בינה מלאכותית ובלימת הביקושים הצרכניים והעסקיים דוחפות חברות להדק חגורה. על פ הדוח, הסקטור הלוגיסטי הוביל באוקטובר עם כמעט 48 אלף קיצוצים והטק אחריו בלמעלה מ-33 אלף.

הדוח מתפרסם בזמן השבתת ממשל פדרלית שדחתה את פרסום הנתונים הרשמיים של משרד העבודה, ולכן המשקיעים וקובעי המדיניות נשענים על מדדים פרטיים כמו צ'אלנג'ר ו-ADP. באותו נושא, אתמול דוח ADP (חברה לעיבוד תלושי שכר) הצביע באוקטובר על תוספת של 42 אלף משרות במגזר הפרטי ועל עליית שכר שנתית של כ-4.5%, שיפור צנוע אחרי חודשיים חלשים, אך כזה שאינו סותר גלי קיצוצים נקודתיים בסקטורים מסוימים. כלומר, השוק נע בין גיוס נמוך ופיטורים ממוקדים, שילוב שמרכך את קצב יצירת המשרות נטו.

בצ'אלנג'ר מדגישים שמדובר ב"תיקון" לחצי-עשור של התרחבות מהירה, כעת בתוספת לחץ על מרווחים (שכר, מימון, לוגיסטיקה) ואימוץ מואץ של מערכות AI שמייתרות תפקידים תפעוליים ומשרדיים. לצד הטק והלוגיסטיקה, גם קמעונאות ושירותים מדווחים על תוכניות התייעלות, עם דוגמאות בולטות מחברות כמו אמזון, טארגט ו-UPS באחרונה. מבחן ההמשך יהיה אם המגמה תישאר סקטוריאלית או תתרחב לשוק כולו.

ההשפעה על השווקים

הנתונים מאוקטובר יוצרים מצב מורכב עבור הפד: מצד אחד, הקפיצה בפיטורים מאותתת על התקררות ממשית בשוק העבודה, נתון שתומך בגישה מרחיבה יותר וברעיון של הורדת ריבית בהמשך. ירידה בלחצי השכר והביקוש מצמצמת את הסיכון לאינפלציה, ומעניקה לבנק המרכזי "מרחב נשימה" לפעול כדי לבלום את ההאטה מבלי לחשוש מגל התייקרויות חדש.

וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

המסחר ננעל במגמה מעורבת; ג'יי פרוג טסה 27%, טסלה ירדה 3.5%

על רקע חששות גוברים מתמחור מופרז והתחזקות התחושה שהתיקון בשוק רק החל, המסחר בוול סטריט היה באדום במהלך רוב המסחר, אך ננעל במגמה מעורבת; אנבידיה וטסלה המשיכו לאבד גובה, ג'יי פרוג זינקה לאחר דוח טוב ואילו אקספדיה קפצה לאור גדילה חדה בהזמנות; בלוק צנחה לאחר שפספסה את תחזית הרווח; השבתת הממשל הפדראלי החלה להשפיע על הכלכלה ושני חברי פד דיברו לציבור ולמרות השקפות שונות, שניהם תמכו בהורדת ריבית בדצמבר

צוות גלובל |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

אחרי כמה ימים תנודתיים, וול סטריט בילתה עוד יום באדום, על רקע מגמת הירידות המתמשכת במניות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית, חששות מהיחלשות בשוק העבודה, והמשך השבתת הממשל בארה״ב. לקראת הנעילה, המגמות הפכו למעורבות: הנאסד״ק ירד ב-0.2%, ה-S&P עלה 0.1% והדאו עלה ב-0.2%. בגזרת הקריפטו גם כן התהפכה המגמה, כשהביטקוין עולה בכ-1.9% בלבד, וחוצה את ה-103 אלף דולר למטבע. האיתריום עולה כ-3.9%, ומתקרב לכ-3,500 דולר.

השבתת הממשל בארה״ב נמשכת, וכעת נכנסה ליום ה-38 שלה.  מנהיג הרוב בסנאט, ג׳ון ת’ון, הציע לקיים היום הצבעה בסנאט על החלטה זמנית שתפתח מחדש את הממשל עד ינואר. במצב שבו לארה״ב היה ממשל מתפקד, היינו מקבלים היום נתוני תעסוקה. 

דוח שפורסם ביום חמישי הראה כי באוקטובר דווחו על כ-153 אלף פיטורי עובדים בארה״ב, עלייה של 183% לעומת ספטמבר ושל 175% לעומת אוקטובר 2024, הרמה הגבוהה ביותר לחודש אוקטובר מזה 22 שנה, והקצב הגרוע ביותר של פיטורים מאז 2009.

חבר מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב, סטיבן מירן, אמר כי הוא מצפה שהבנק המרכזי של ארה״ב יוריד את הריבית כבר בדצמבר, אף על פי שחלק מהמדיניות שאינם בעלי זכות הצבעה עשויים להתנגד למהלך. “אני מצפה שנוריד את הריבית בדצמבר, אלא אם תתרחש איזושהי הפתעה,” אמר מירן. "כשמסתכלים על פיזור הקולות סביב השולחן, הוא שונה מפיזור הדעות, ולכן, בהתבסס על הנתונים הנוכחיים, אני מעריך שנבצע את ההפחתה בדצמבר, אף שאין שום דבר מובטח בסופו של דבר". מירן, שמונה על ידי הנשיא דונלד טראמפ למועצת הנגידים של הפד, מצטרף לשורת גורמים בבנק המרכזי הרומזים לאחרונה על שינוי מדיניות הדרגתי, מהתמקדות במאבק באינפלציה לעבר תמיכה בצמיחה כלכלית מתונה יותר לקראת 2026.

לעומתו, חבר מועצת הנגידים של הבנק הפדרלי, פיליפ ג׳פרסון, קרא לפעול באיטיות ובהדרגה בכל הנוגע לשינויי ריבית, נוכח הפסקת פרסום הנתונים הכלכליים הרשמיים עקב השבתת הממשל. לדבריו, הנתונים הזמינים ממקורות פרטיים מצביעים על כך שהכלכלה האמריקאית “צומחת בקצב מתון” ושוק העבודה “ממשיך להתקרר בהדרגה”. ג׳פרסון הביע תמיכה בהחלטת הפד מהשבוע שעבר להפחית את הריבית ב־0.25%, והסביר כי הסיכון לעלייה באבטלה גובר. הוא ציין כי מדיניות הריבית עדיין “מצמצמת במידה מסוימת”, אך קרובה יותר לרמה הנייטרלית שאינה מעודדת ואינה בולמת את הצמיחה: “בהתחשב בכך, הגיוני להתקדם באיטיות ככל שאנו מתקרבים לרמת הריבית הנייטרלית". בנאומו התייחס גם להשפעת הבינה המלאכותית על הכלכלה, וציין כי מדובר בתהליך מוקדם מכדי להעריך את השפעתו הכוללת. לדבריו, הטכנולוגיה עשויה להגביר את הפריון, להאיץ את הצמיחה ולהפחית את האינפלציה בחצי, אך גם לשנות את מבנה התעסוקה במשק.

האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עולה בנקודת בסיס אחת, ואילו הזהב עולה 0.6% וחוצה שוב את רף ה-4,000 דולר.