מערך קווי הספנות של חברת צים ספינה שיט
צילום: יח"צ

קורונה ומלחמת הסחר: מה יהיה עם סקטור הספנות העולמי?

השינויים בזירה הגלובלית הפכו את המסחר הימי למהיר יותר, עם צי של ספינות קטנות שנעות בין אסיה לאמריקה הצפונית - אבל אף אחד לא יודע מה באמת יהיה. ומה הקשר הישראלי?
ארז ליבנה |

בתחילתו של משבר הקורונה, כתבנו כאן לא פעם ששרשרת הייצור העולמית צפויה לעבור שינויים קיצוניים בשל השבר שהתגלה בשרשרת האספקה העולמית, בעקבות התפרצות הקורונה שהשביתה את הכלכלות הגדולות בעולם.

 

הרעיון הוא שבמקום מספר מצומצם של מפעלים גדולים, חברות יבזרו את פעילותם על מספר רב של מפעלים אזוריים וקטנים יותר, שיספקו את הביקוש האזורי ויוכלו לתמוך גם במפעלים אחרים. לא עוד שינוע סחורות בהיקף עצום ממקום למקום, אלא מרכז לוגיסטי שייתן מענה אפקטיבי לפי אזור. כך, במקרה של משבר בסדר גודל כזה, יימנעו משבר נוסף בשרשרת האספקה העולמית.

 

מה שהערכנו אז – שנראה היום כמו נצח – בעצם כבר תופס תאוצה בסקטור אחר; כלומר סקטור הסחר הגלובלי המונע על ידי סקטור הספנות, שאחראי על 80% משינוע הסחורות בעולם ובעיקר אל סין וממנה.

 

מלחמת הסחר מרימה ראש, כלומר מורידה ראשים

הבקע שהתגלה בין ארצות הברית לסין – יריבתה העיקרית על ההגמוניה בזירה הגלובלית – בדמות מלחמת הסחר, בשנה האחרונה הביא לא פעם בכירים בממשל האמריקאי, בהם הנשיא דונלד טראמפ וגם סגן הנשיא מייק פנס, קראו לחברות אמריקאיות לצאת מסין ולמצוא אזורים חלופיים לייצור ולעשיית עסקים.

 

בתנאים האלה של חוסר ודאות, חברות רבות אכן מבקשות למצוא חוף מבטחים. אבל זה לא משנה את העובדה שהסחר עדיין נמשך. אנשים עדיין מזמינים באינטרנט, מדינות עדיין מייבאות מזון, סחורות  ומוצרים אחרים וגם אם היקף המסחר ירד – הוא לא יכול להיחתך לגמרי.

 

אז זה לא פלא שספינת 'מלינה', שמסוגלת לשאת כ-4,300 מכולות יצאה מנמל בשנז'ן שבסין לעבר החוף המערבי של ארצות הברית, כשהיא מלאה בטובין. במושגים של עולם הספנות מדובר בספינה קטנה. אפילו קטנטונת. בהתחשב בזה שיש ספינות שיכולות לשאת למעלה מ-20,000 מכולות, אז אתם מבינים לבד את ההשוואה.

 

המלינה – ששייכת לחברת צים הישראלית, נגיע לזה בהמשך – היא חלק מצי של ספינות קטנות יותר שעושות את הדרך הלוך ושוב בין היבשות. לגודל, כמו שכולם אוהבים לומר, יש משמעות. במקרה הזה משמעויות.

קיראו עוד ב"גלובל"

שם המשחק: מהירות על פני עלות

הראשונה היא מהירות. רק 12 יום בים מקצה לקצה. אבל זה גם עלויות גבוהות יותר, לפעמים עד פי 2 מהעלות הרגילה. בלי קשר, העלות עלתה בשל ירידה של לפחות 25% בפעילות של חברות הספנות הגדולות ב-2 הרבעונים הראשונים וצפי לירידה של 10% ברבעון השלישי. הירידה נובעת לא רק בשל הירידה האמיתית בפעילות, אלא גם בשל התחזיות לכך שהכלכלה לא צפויה להתאושש בזמן הקרוב, עם 'ערפל הקרב' שבו שרויה הכלכלה העולמית.

 

הדרישה לשירותיהן של חלק ניכר החברות הספנות העולמיות נותרו איתנות, כששיקולי העלויות יורדים פלאים לנוכח ההתפרצות ברכישות אונליין. בלי קשר, בתחילת משבר הקורונה העריך שר הימאות הבריטי כי בכל שבוע חברות הספנות מפסידות 350 מיליון דולר. בכל שבוע. יכול להיות שהאומדנים התשנו מאז, אבל מרבית החברות ישמחו כמעט לכל הזמנה שהם יקבלו.

 

"אנחנו צופים שיהיה צורך בהמשך השירותים המהירים בים, ככל ששירותי הרכישה באינטרנט ימשיכו להתעלות על כל רכישה אחרת", אמר ניסים יוחאי, סמנכ"ל אזור הפסיפי בחברת צים, בראיון שהעניק לבלומברג. "התקופה הלא נורמלית הזו שבה אנחנו חיים תימשך כל עוד העולם ינסה להשיג איזון בין הגנה מפני המגפה לבין הצורך של אנשים לצאת לעבוד, להתערות וגם לצרוך", הוסיף.

 

צים אגב, פרסמה דוחות לא רעים בכלל ברבעון הראשון. נכון שההשפעה הגדולה של הקורונה צפויה ברבעון השני, ועדיין - מפברואר תנועת הסחר העולמית ירדה בעקבות הקורונה שהתפשטה בסין כשבהדרגה היא פוגעת בסחר במקומות רחבים בעולם.  הנה תמצית הדוח ברבעון הראשון (עד לשורה הגולמית):

וזה בדיוק מה שחברות הספנות הגדולות מנסות לעשות – למצוא את האיזון בין הביקוש העולמי להיצע. לרוב, חברות בסדר גודל כזה אוהבות לתכנן שנים קדימה, משהו שכרגע קצת בלתי אפשרי לעשות. בשל כך, לא מעט הפלגות שתוכננו בוטלו, כשרק ברבעון האחרון 45 הפלגות בין סין לארה"ב בוטלו. פי 4 מהתקופה המקבילה ב-2019.

 

לחלק מהחברות האמריקאיות שמקבלות את הסחורות, השיבושים באספקה כבר קרובים לסיום. אצל חלק הבלאגן רק מתחיל. "אנחנו בנקודה שבה עשינו איזון בין ההיצע לביקוש, כי סימני הביקוש קופצים בלי הפסקה", אמר אייב אשכנזי, מנכ"ל של סאפליי צ'יין מנג'מנט, קבוצת תעשייתית הממוקמת בשיקגו.

 

"אף אחד לא יודע מתי הצרכן האמריקאי יחזור לצרוך כמו לפני המגפה, או האם העלייה ברכישות באינטרנט תחזיק לאורך זמן, או שגל שני ימשיך לחבל במאמצי ההתאוששות הגלובליים", הוסיף.

 

הספנות – המדד לכלכלה העולמית

באופן היסטורי – או לפחות מאז שיש ציי ים מסחריים המבוססים על מכולות – סקטור הספנות נחשב לברומטר די אפקטיבי למצבה של הכלכלה העולמית. הגיוני. במצב שיודעים כמה סחורות עוברות מצד לצד, זה מהווה אינדיקטור די אפקטיבי למגמות של התרחבות או התכווצות. הכול כמובן יחסי. עם זאת, מלחמת הסחר בשנתיים האחרונות, הורידה את האפקטיביות של הספנות כברומטר.

 

מוקדם יותר החודש, חברת מולר-מארסק, חברת הספנות הגדולה בעולם, צפתה שברבעון הנוכחי נפח הסחר הימי ירד בין 15% ל-18%. הנתונים לא טובים, בלשון המעטה, אבל טובים יותר מההערכה האחרונה של החברה שעמדה על בין 20% ל-25%.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט,  Photo by Keenanוול סטריט, Photo by Keenan

וול סטריט פותחת שבוע מקוצר - מה האנליסטים צופים והאם ראלי סנטה בפתח?

המשקיעים יעקבו אחר מדד ה- PCE, נתוני הצמיחה לרבעון השלישי וההתפתחויות במניות ה־AI, בתקווה לסיום חיובי לשנה - אך תחת תנודתיות גוברת וספקנות לגבי כיוון השוק

אדיר בן עמי |

וול סטריט נכנסת לשבוע מסחר מקוצר לרגל חג המולד, אך גם בשבוע דל יחסית בימי מסחר, המשקיעים צפויים לעקוב בדריכות אחר שילוב של נתוני מאקרו, התפתחויות בתחום הבינה המלאכותית ואיתותים משוק האג"ח, שעשויים כולם להשפיע על כיוון השוק לקראת סיום השנה. המסחר בבורסות ניו יורק ייסגר ביום רביעי מוקדם, בשעה 20:00 שעון ישראל, ויישאר סגור ביום חמישי לרגל חג המולד.

ביום שני יתפרסם מדד מחירי הליבה של הוצאות הצריכה הפרטית (Core PCE), מדד האינפלציה המועדף על הפדרל ריזרב. המשקיעים ינסו להבין האם קצב עליית המחירים ממשיך להתמתן במידה שתאפשר לבנק המרכזי לשמר הטיה תומכת בצמיחה גם בשנה הבאה. ביום שלישי צפוי להתפרסם דוח התמ״ג של ארה״ב לרבעון השלישי, לאחר עיכוב בפרסום שנבע מהשבתת הממשל הפדרלי. הדוח עשוי לשפוך אור על חוזק הפעילות הכלכלית לקראת סוף השנה, בצל סימנים ראשונים לריכוך בשוק העבודה.


בהמשך השבוע יפורסמו גם נתוני הזמנות מוצרים בני קיימא, ייצור תעשייתי ואמון הצרכנים, סדרת פרסומים שעשויה להשפיע על ציפיות הריבית ועל תמחור הסיכון בשווקים.

דצמבר חלש מהרגיל והשוק מחפש כיוון

למרות שנה חיובית בשוקי המניות, דצמבר מתברר כחודש מאתגר. מדדי S&P 500 ונאסד״ק נסחרים בירידות חודשיות, בניגוד לדפוס ההיסטורי שבו דצמבר נחשב לחודש חזק במיוחד. מאז תחילת 2025 עלה ה־S&P 500 ביותר מ־15%, בדרך לשנה שלישית רצופה של תשואה דו־ספרתית. עם זאת, בשבועות האחרונים נרשמת עלייה בתנודתיות, בין היתר על רקע הערכות מחודשות לגבי מדיניות הפד והכדאיות הכלכלית של השקעות עתק בבינה מלאכותית.

מניות הטכנולוגיה, שהובילו את העליות השנה ונושאות את המשקל הגבוה ביותר במדדים, נמצאות לאחרונה תחת לחץ. המשקיעים מביעים ספקנות הולכת וגוברת סביב היקף ההשקעות בתשתיות בינה מלאכותית והעיתוי שבו הן צפויות להניב תשואה. חששות סביב פרויקטי מרכזי נתונים, ובהם גם פרויקט של אורקל, העיבו לאחרונה על מניות AI וגררו ירידות גם בסקטורים נלווים. לנוכח זאת, נרשמת תנועה של כספים לסקטורים אחרים בהם פיננסים, תחבורה וחברות קטנות ובינוניות.

סייבר אזהרה הגנה
צילום: Pixabay

דרימ סקיוריטי: מיליארד דולר בהגנת תשתיות, עם שאלות שלא נעלמות

דרימ סקיוריטי, שפועלת מאז 2023 ומוכרת פתרונות הגנה למדינות, מתבססת על חוזים וצמיחה, אבל המוניטין של NSO ממשיך ללוות את הדיון הרגולטורי בעולם

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה NSO סייבר

דרימ סקיוריטי , חברת סייבר שהוקמה בתחילת 2023 ומפתחת פתרונות הגנה לתשתיות קריטיות כמו אנרגיה, מים ונפט, כבר נמצאת בשלב שבו היא מדברת על היקפי הכנסות משמעותיים ומימון גדול. החברה גייסה סביב 100 מיליון דולר בסבב שהוביל לשווי של מעל מיליארד דולר, והדיווחים מצביעים על הכנסות ממשלתיות במאות מיליוני דולרים בשנה האחרונה, מה שממקם אותה בליגה של שחקנים מבוססים בשוק הגלובלי של הגנת מידע.

בתוך הסיפור הזה חוזר גם השם של שלו חוליו, אחד ממייסדי NSO, מה שמציב את דרימ בצלו של פרשת פגסוס ההיסטורית, לפחות בזירה הבינלאומית. מחוץ לישראל, השם NSO עדיין מזוהה עם פרשת פגסוס והדיון סביב שימוש במעקב, ולכן הדיון סביב דרימ לא נוגע רק לטכנולוגיה אלא גם ליכולת להראות ציות, בקרה והפרדה ברורה בין מוצר הגנתי לשימושים דו-שימושיים בשווקים רגישים.

באביב האחרון, בכנס באילת, ארוחת ערב של משקיעי הון סיכון ויזמים נפתחת בשאלת שבירת קרח על רגע שכמעט הסתבך. כשמגיע תורו של חוליו, הוא אומר בפשטות שהוא המייסד של NSO, ודיווחים על האירוע מתארים צחוק קצת מתוח בחדר. זה לא עוד פרט ביוגרפי. מחוץ לישראל השם NSO עדיין מזוהה עם פרשת פגסוס, עם טענות על שימוש במעקב נגד עיתונאים ופעילי זכויות אדם, ועם קו רגולטורי שהלך והתקשח סביב התחום.


איך NSO הפכה לסמל, ואיך זה השפיע על התעשייה

NSO יושבת בלב משבר תדמיתי ומסחרי של תעשיית הסייבר ההתקפי להשכרה, תחום שבשנים האחרונות נכנס למוקד רגולטורי בארה״ב ובאירופה. מטא תובעת את החברה מאז 2019 סביב טענה לניצול מנגנונים בוואטסאפ להפצת קוד זדוני, ובהמשך ארה״ב מכניסה את NSO לרשימת היישויות של משרד המסחר בנובמבר 2021, צעד שמקשה עליה לקבל רכיבים ושירותים מספקים אמריקאים.

האפקט לא נעצר בחברה אחת. הלחץ האמריקאי, יחד עם דרישה מישראל להדק פיקוח על ייצוא טכנולוגיות מעקב, מצמצם את השוק של חברות שמוכרות יכולות תקיפה ושירותי מעקב למדינות. חלק מהשחקנים זזים לפעול מחוץ לישראל, חלק מאבדים לקוחות, וחלק נעלמים. חוליו עוזב את תפקיד המנכ"ל ב 2022, ובמקביל ההליך מול מטא ממשיך להתגלגל בבתי המשפט בארה"ב.