מפרץ חיפה
צילום: יער קורין אדריכלים

צפי ליותר מ-100 אלף יחידות דיור: אושרה תכנית המתאר למפרץ חיפה

עוד במתחם: שטחי תעסוקה, מבני ומסחר וגם 2,500 חדרי מלון. כך זה יעבוד
איציק יצחקי | (2)

בין 100-130 אלף דירות, 5,500,000 מ"ר עבור שטחי תעסוקה, 4,400,000 עבור מבני ציבור, 3,000,000 עבור שטחי מסחר, 2,500 חדרי מלון ופארק מטרופוליני על שטח של 5,300 דונם - כל זה אמור לקום במסגרת תכנית המתאר של מפרץ חיפה.

תכנית מפרץ חיפה (יער קורין אדריכלים)הדמיה תמא 75 מפרץ חיפה, מבט מהים. קרדיט: יער קורין אדריכלים

ועדת השרים לענייני פנים שירותים תכנון ושלטון מקומי אישרה היום את תכנית המתאר (תמ"א 75) שהובילה רשות מקרקעי ישראל. מטרת התכנית לנקות את מפרץ חיפה ממפעלים מזהמים ולחזק את חוסנו הכלכלי והחברתי של המפרץ כשער הכניסה של המטרופולין הצפוני של ישראל.

אישור התוכנית מגיע לאחר הליך ארוך ומקיף במסגרתו הוצגו בדיוני הוועדה, על ידי צוות התכנון של רשות מקרקעי ישראל מספר חלופות ונבחנו ייעודי הקרקע העתידיים למתחמים המבונים בתוך שטח המפעלים וסביבתם. כמו כן נבחנה פריסת שטחי המגורים, התעסוקה והתעשייה, היקפם ופריסתם של שטח הפארק המטרופוליני ושטחים פתוחים נוספים באזור. 

התוכנית מתווה את שינוי פני העתיד במפרץ חיפה תוך יצירת חיבור אורבני רציף בין הקריות לעיר חיפה וקישורים למוקדי תעסוקה במרחב, זאת במטרה לחזק את מטרופולין חיפה ולאזן בין שטחי מגורים, תעסוקה ותעשייה, תוך הפחתת השימוש ברכב הפרטי ונגישות של תושבי האזור לשטחים הפתוחים. בנוסף, מציעה התוכנית את ייעודי הקרקע העתידיים למגורים ותעסוקה בשטח המפעלים ומבטיחה את קיומו של פארק מטרופוליני איכותי, בהיקף של 5,300 דונם, שיישען על נחל הקישון ובהמשכו יתחבר לפארק מורד הקישון.

תוכנית "שער המפרץ" (תמ"א 75) הינה תוכנית מתארית לפיתוח האזור המהווה מסד לתכנון המפורט ועיקרה קביעת מערך ייעודי קרקע, בכלל זה גם מגורים. התוכנית מתמקדת בשיפור איכות החיים של תושבי המפרץ, באמצעות מנופים כלכליים, תכנוניים וסביבתיים שישנו את המגמות הדמוגרפיות והכלכליות-חברתיות הקיימות כיום במפרץ, שאמורה להוביל לפיתוח אורבני משמעותי, אשר יש בו כדי לשנות את אופי האזור כולו, מאזור שעיקרו תעשייה כבדה לאזור המשלב מגורים, תעסוקה, תעשייה נקייה ושטחים ירוקים.

אישור התוכניות המפורטות יאפשר להוציא לפועל את חזון הממשלה לפינוי המפעלים הפטרוכימיים ממפרץ חיפה.

מנהלת החטיבה העסקית ברשות מקרקעי ישראל, רות אפריאט: "אישור תמ״א 75 הוא אבן דרך חשובה ביותר למימוש החזון למפרץ חיפה והפיכתו לאיזור מטרופוליני מוביל הכולל שימושי מגורים, תעסוקה, פארקים ועוד. התכנית תאפשר טיפול בזיהומים הקשים שנגרמו לאורך השנים כתוצאה מהמפעלים הקיימים באיזור תוך מתן מענה לצרכים האנרגטיים של מדינת ישראל. רשות מקרקעי תמשיך בקידומן של התכניות המפורטות והתכניות למשק האנרגיה על מנת להוציא את החזון מן הכוח אל הפועל".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בר 11/12/2023 16:37
    הגב לתגובה זו
    אנחנו רואים מה קורה עכשוו במלחמה איך תוקפים אותנו והחותים סוגרים את המים לכיווננו . האם זה אינטרס קאטרי ? מריצים פה משהו בדרך לחיסולנו .
  • 1.
    בן-גיגי מיכאל 11/12/2023 15:28
    הגב לתגובה זו
    אם בנימין נתניהו לא יפרק את חיזבאללה כמו בעזה אין מה לבנות בצפון, בשנים הקרובות רק הדרום עם חוף עזה
דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?

סקירת משרד האוצר חושפת צניחה לשפל של שנתיים בעסקאות הנדל"ן, בעוד נתוני בנק ישראל מראים שוק משכנתאות חזק עם 9 מיליארד שקל בנובמבר. ההסבר: עסקאות "על הנייר" מהעבר מגיעות לפירעון, אך מה יקרה כשהן ייגמרו?

רן קידר |

שני דוחות שפורסמו היום מציירים תמונה סותרת לכאורה של שוק הנדל"ן הישראלי. מצד אחד, סקירת ענף הנדל"ן למגורים של משרד האוצר לחודש אוקטובר 2025 חושפת קריסה בהיקף העסקאות, עם מכירות קבלנים בשוק החופשי שצנחו לרמה נמוכה יותר מחודש לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מצד שני, נתוני בנק ישראל שפורסמו היום מראים כי בנובמבר נלקחו משכנתאות בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקל,  עלייה של כ-13% ביחס לחודש המקביל אשתקד.

כיצד ייתכן ששוק המשכנתאות פורח בעוד שוק הדירות קורס? התשובה טמונה בעיכוב המובנה בין רכישת דירה חדשה לבין לקיחת המשכנתא, ורומזת על כך שהמשבר האמיתי בשוק המשכנתאות עדיין לפנינו, אם כי חלק הולך וגדל מהמשכנתאות הוא מחזור, הלוואות לכל מטרה והגדלות של משכנתאות קיימות. מעבר לכך, צריך לזכור ששוק הדירות הוא זה שמשליך על שוק המשכנתאות ואם וכאשר תהיה חזרה לשוק של רוכשים, הרי ששוק המשכנתאות שעל פניו אמור לרדת כי הוא בעיכוב של כמה חודשים לשוק הדירות, יחזור לעלות.  מעבר לכך, צריך לזכורק שלא מדובר בהתאמה מלאה ובמדע מדויק - יש כאלו שלוקחים שיעור גבוה ויש כאלו ששיעור נמוך מסך המשכנתא. יש כאלו שלוקחים משכנתא בתחילת הדרך, ויש כאלו שמנסים לדחות עד כמה שאפשר. 

ועדיין, הנתונים של שוק הדירות מרמזים על חולשה בהמשך בשוק המשכנתאות. 

הפרדוקס: שוק משכנתאות חזק על רקע קריסה בעסקאות

נתוני בנק ישראל מצביעים על שוק משכנתאות יציב וחזק. היקף המשכנתאות בנובמבר דומה לממוצע ב-12 החודשים האחרונים, המשקפים התאוששות לאחר שנתיים שבהן עליית הריבית ולאחר מכן פרוץ המלחמה הביאו להאטה בענף.

אולם בו-זמנית, נתוני משרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. בחודש אוקטובר נרכשו 4,518 דירות בלבד, כולל דירות בסבסוד ממשלתי, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2023. מדובר בירידה של 12% בהשוואה לאוקטובר אשתקד, וזאת חרף העובדה שבאוקטובר השנה היו שלושה ימי עבודה יותר מאשר באוקטובר 2024.

הפער בין שני השווקים מוסבר בעיקר על ידי שלושה גורמים: ראשית, עסקאות "על הנייר" שנחתמו לפני מספר שנים במסגרת מבצעי קבלנים מגיעות כעת לשלב המסירה, והרוכשים נדרשים לקחת משכנתא ולשלם רק עתה. שנית, ממחזרי משכנתאות שמנצלים את הציפיות להורדות ריבית. שלישית, הורדת הריבית במשק בנובמבר האחרון והציפייה לשתי הורדות נוספות בשנה הקרובה מעודדות פעילות בשוק האשראי.

דירות בבת ים. צילום: צלי אהרוןדירות בבת ים. צילום: צלי אהרון

אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%

היועץ הכלכלי לראש הממשלה מעריך כי הירידות בשוק הדיור יימשכו, תקף את מתנגדי סבסוד המשכנתאות והזהיר מפגיעה הולכת וגוברת במשקי הבית על רקע יוקר המימון והוצאות המלחמה

אדיר בן עמי |

בוועידת מרכז הבנייה הישראלי שהתקיימה באילת, התייחס פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, למצב שוק הדיור ולכיוון שאליו הוא מעריך שהמחירים ינועו בשנה הקרובה. שמחון ציין כי לדבריו, ירידת המחירים כבר החלה, וכי המגמה צפויה להעמיק משמעותית. "מחירי הדירות כבר ירדו בכ־2.5%, ואני מעריך שהם יירדו בכ־10% נוספים במהלך השנה וחצי הקרובות," אמר. לדבריו, השילוב בין האטה בביקושים לבין תנאי המימון המכבידים מוביל לשינוי כיוון בשוק שהתאפיין בעליות רצופות במשך שנים.


שמחון הדגיש כי הוא אינו מרבה לפרסם תחזיות, אך ציין שהנתונים בשטח תומכים בהערכה כי מדובר בתחילת מגמה. גורמים בענף מסכימים כי שינויי הריבית, אי־הוודאות הכלכלית והמלחמה השפיעו על קצב העסקאות והביאו לירידה הדרגתית במחירי הדירות, אף אם לא תמיד באופן אחיד בכל אזורי הארץ.


בהתייחסות רחבה יותר למצב הכלכלי, אמר שמחון כי תקציב המדינה שהושפע עמוקות מהוצאות המלחמה, משקף את המחירים הכלכליים הכבדים של הלחימה. לדבריו, ההחלטה לסיים את גיבוש התקציב עם גירעון של 3.9% התקבלה לאחר התלבטות משמעותית, אך הוא הדגיש כי מדובר ברמה שאינה גבוהה בהשוואה למדינות מערביות אחרות שלא התמודדו עם מלחמה. שמחון ציין כי הממשלה בחרה להימנע מצעדי הרחבה משמעותיים כדי שלא להגדיל את יחס החוב־תוצר מעבר למצבו הנוכחי.


סבסוד המשכנתאות 

שמחון התייחס ליוזמת הסבסוד למשכנתאות המוצעת על ידיו, נושא שהוביל לעימות מול משרד האוצר ובנק ישראל. "יש מאות אלפי משפחות שנפגעו קשות מעליית הריבית. משקי בית ששילמו כ־5,000 שקלים בחודש רק לפני שנתיים משלמים היום מעל 6,000 שקלים," אמר. לדבריו, מדובר בפגיעה שמצמצמת צריכה ומכבידה על הכלכלה. הוא טען כי המדינה חייבת להתערב, אך ציין כי ההתנגדות המקצועית של האוצר ושל הייעוץ המשפטי מבוססת על עקרונות שוויוניות ועל החשש מתקדים תקציבי.


בכירי האוצר והבנק המרכזי טוענים כי סבסוד משכנתאות יטיל על התקציב נטל משמעותי, ועלול להוביל להטיה בשוק הדיור. שמחון, מנגד, הדגיש כי בעיניו מדובר בתמיכה חברתית וכלכלית נדרשת, וכי הפגיעה במשקי הבית הפכה לבלתי נסבלת. לדבריו, היוזמה ממשיכה להיבחן, אך הסיכויים לאישורה עדיין אינם ברורים.