רכבים חדשים
צילום: רשתות חברתיות

טלטלה בשוק הרכב: טראמפ מעדיף מסורתי על חשמלי

עם בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב והאפשרות למדיניות כלכלית שונה תחת שליטתו, מניות יצרניות הרכב המסורתיות מגיבות בהתאם, בעוד מניות הרכבים החשמליים מציגות ירידות

גיא אבטליון | (3)

העליות במניות פורד  FORD MOTOR וג'נרל מוטורס GENERAL MOTORS מיוחסות לציפיות ששינויים אפשריים במדיניות המס והסחר, כמו הפחתת שיעור המס על חברות ל-15% עבור יצרניות שמחזיקות קווי ייצור מקומיים, שעשויות להתרחש תחת ממשל טראמפ ייטיבו במיוחד עם יצרניות רכב מסורתיות. טראמפ, שהביע התנגדות נחרצת לרכבים חשמליים ולחלק מההטבות שהעניק הממשל הקודם על רכבים אלו, עשוי להוביל לביטול הטבות המס הקיימות לרכבי EV (רכבים חשמליים). צעד כזה עשוי להאט את צמיחת השוק האמריקאי של רכבים חשמליים, שעד כה נהנה מהטבות מס מסוימות שהפכו את הרכבים הללו למושכים יותר לצרכן האמריקאי.

קאמבק לרכב המסורתי? פורד וג'נרל מוטורס חוגגות

עבור פורד וג'נרל מוטורס, שתיהן חברות ענק אשר רוב רווחיהן מגיעים ממכירת רכבים המונעים בדלק, שינוי במדיניות לעידוד רכבים מסורתיים עשוי להוות יתרון משמעותי. צמצום היקף השוק של רכבים חשמליים בארה"ב עלול להגביר את הביקוש לרכבים מסורתיים, כלומר כאלה המונעים במנועי בנזין או דיזל, ולתרום לשיפור תמהיל המוצרים של פורד וג'נרל מוטורס. חברות אלה השקיעו אמנם גם בפיתוח רכבים חשמליים, אך לא הצליחו להגיע למספרי מכירות שמאפשרים רווח משמעותי בתחום. חזרה להעדפת רכבים מסורתיים יכולה לא רק לחזק את עמודי הרווח המרכזיים שלהן, אלא גם להפחית מהלחץ שלהן להתרחב לשווקים חדשים תוך שמירה על היתרון היחסי שלהן.

בנוסף, פורד וג'נרל מוטורס מחזיקות בתשתיות ייצור נרחבות בארצות הברית, דבר המקל עליהן להפיק רכבים מסורתיים במחירים תחרותיים ולספק דרישה גבוהה. אם אכן מדיניות הממשל החדש תעדיף השקעות בייצור מקומי ותחסוך עלויות דרך הטבות מס, החברות עשויות להרוויח הן מצמצום תחרות מצד יצרנים זרים והן מיכולת לייצר רכבים בזול יותר ולהציע אותם במחירים אטרקטיביים יותר לצרכנים.

מדיניות זו עשויה גם לשחרר את החברות מהשקעות כבדות בטכנולוגיות חדשות ויקרות, כמו סוללות ליתיום מתקדמות, ולהתמקד בשיפור יעילות הדלק ובשדרוג המוצרים הקיימים – מהלך שיכול להגדיל את הרווחיות ולספק נתח שוק רחב יותר, בייחוד בקרב צרכנים שאינם מתלהבים מהרכבים החשמליים או מעדיפים את האפשרויות המסורתיות.

מאסק וטראמפ: צמד חמד?

טסלה TESLA INC , שנראה כי היא היחידה מבין יצרניות הרכב החשמלי שזוכה לעלייה בעקבות בחירתו של דונלד טראמפ, חווה עלייה משמעותית במנייתה בשוק. ביום המסחר האחרון, מניית טסלה זינקה בכ-14.5%, כאשר המשקיעים מביעים אמון בעקביותה של החברה ובחזונו של המנכ"ל אילון מאסק. מאסק עצמו תמך בבחירתו של טראמפ לנשיאות, מהלך שמחזק את מעמדה של טסלה ומגביר את האופטימיות בנוגע להשקעות עתידיות.

הקשר בין מאסק לממשל החדש נתפס כחיובי עבור טסלה. מאסק, שהפך לדמות ציבורית ופוליטית שנויה במחלוקת עם רעיונות חדשניים על עתיד התחבורה, זוכה לחשיפה רבה והשפעה בשוק האמריקאי. במידה והממשל החדש יוביל למדיניות כלכלית שתקל במיסוי ובמכסים על ייצור מקומי, טסלה, שמחזיקה ביכולות ייצור נרחבות בארה"ב, צפויה להפיק תועלת רבה.

תחזיות השוק: האם טסלה תגיע לשווי של טריליון דולר?

קיראו עוד ב"גלובל"

דן אייבס, אנליסט בוודבוש סיקיוריטיז, מעריך כי תחת הממשל של טראמפ, טסלה עשויה להגיע לשווי שוק של טריליון דולר – יעד מרשים אך מאתגר. עם זאת, השגת יעד זה תלויה במידה רבה ביכולתה של החברה להפוך את חזון מאסק למציאות. מאסק שואף להפוך את טסלה ליותר מחברת רכב – לחברת אנרגיה, חלל ובינה מלאכותית. כדי להוביל את החברה לשווי שכזה, טסלה תצטרך להרחיב את תחומי פעילותה ולהפוך לשחקן רב תחומי בתחום הטכנולוגיה.

רגולציה, מכסים והשפעה על התחרות

הגישה המסורתית של טראמפ להגן על תעשיית הייצור המקומית בארה"ב נראית מבטיחה עבור טסלה, בייחוד אם יופעלו מכסים על יבוא רכבים חשמליים מסין. אם הממשל החדש יטיל מכסים על רכבים מסין, טסלה תזכה ליתרון תחרותי על פני מתחרים זרים, ותוכל להגדיל את נתח השוק המקומי שלה בארה"ב. מעבר לכך, אפשר שתקנות חדשות להקלות בתחום הנהיגה האוטונומית יאפשרו לטסלה להוציא לשוק את שירותי הרובוטקסי שלה עוד לפני סוף 2025 – תוכנית שבה טסלה מזהה פוטנציאל רווחי משמעותי.

מבט לעתיד: האם טראמפ יעמוד בהבטחותיו לטסלה?

בעוד שהיחסים בין מאסק לממשל הדמוקרטי היו לעיתים קרובות מתוחים, נצחונו של טראמפ נתפס כהזדמנות חדשה עבור מאסק והמשקיעים. טראמפ עשוי להוביל מדיניות שתתמוך בשוק המקומי ותפחית את הרגולציה, מה שיכול לעזור לטסלה להרחיב את ההשקעות בטכנולוגיות חדשות ולהוביל את שוק הרכב החשמלי. יחד עם זאת, החודשים הקרובים יהיו מכריעים עבור טסלה והמשקיעים, אשר עוקבים אחרי כל צעד של מאסק והמתיחות הפוליטית שעשויה להשפיע על החברה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    כלכלן 07/11/2024 14:56
    הגב לתגובה זו
    ככה שאין משמעות עבור טסלה התחרות היא כרגע על אירופה ואם טראמפ יגזים עם המכסים על תוצרת סינית טסלה יכולה לספוג מכסים מצד הממשל הסיני שיכול לפגוע בה קשה מאוד
  • 2.
    ישי 07/11/2024 00:20
    הגב לתגובה זו
    לא יקבל החלטה בניגוד לאינטרס של טסלה
  • 1.
    בוחצי 06/11/2024 22:53
    הגב לתגובה זו
    זיכרו איפה קראתם על זה לראשונה. מרץ 2025 המניה מעל 600$
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


שבביםשבבים

בנק אוף אמריקה: מכירות השבבים יעלו ב-30% ב-2026

בבנק צופים עשור של צמיחה מואצת בהובלת הבינה המלאכותית, עם עדיפות לחברות שבבים בעלות שולי רווח גבוהים ושליטה בשווקים קריטיים; מה האנליסטים חושבים על התמחור של אנבידיה?
אדיר בן עמי |

בסקירה עדכנית של בנק אוף אמריקה לשנת 2026, מצביע האנליסט ויווק אריה על כך שתעשיית השבבים נמצאת רק באמצע תהליך שינוי ארוך טווח. לדבריו, מדובר בגל טרנספורמציה שצפוי להימשך כעשור, כאשר הבינה המלאכותית מהווה את מנוע הביקוש המרכזי.

לפי התחזית, מכירות השבבים הגלובליות צפויות לצמוח בכ־30% בשנה הקרובה, ולראשונה לחצות רף של טריליון דולר בהכנסות שנתיות. אם התחזית תתממש, מדובר בנקודת ציון משמעותית עבור תעשייה שבעבר נחשבה מחזורית ותלויה בעיקר בצרכנות ובמחשוב אישי. אריה מדרג את חברות השבבים לפי שיעורי הרווח הגולמי, ומעדיף את אלה שמציגות מרווחים גבוהים ויציבים לאורך זמן. לטענתו, המרווחים משקפים לא רק יעילות תפעולית אלא גם כוח שוק.


ברשימת המועדפות שלו לשנת 2026 נכללות שש חברות גדולות: אנבידיה, ברודקום, לאם ריסרץ’, KLA, אנלוג דיבייסז וקיידנס. המכנה המשותף לכולן הוא שליטה חזקה בנישות שבהן הן פועלות, עם נתחי שוק שמגיעים לעיתים ל־70% ואף יותר.


שוק מרכזי הנתונים צפוי להגיע ליותר מטריליון דולר 

התחזית של בנק אוף אמריקה נשענת על גידול חד בהשקעות במרכזי נתונים. לפי ההערכות, שוק מערכות מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית עשוי להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר עד 2030, בקצב צמיחה שנתי ממוצע של כ־38%. עיקר הפוטנציאל טמון במאיצי AI, רכיבי החומרה שמבצעים את החישובים הכבדים, המוערכים כשוק של כ־900 מיליארד דולר. 

עם זאת, העלויות הגבוהות של תשתיות AI יוצרות גם זהירות. הקמה של מרכז נתונים בהספק של ג’יגה־ואט אחד עשויה לעלות יותר מ־60 מיליארד דולר, כאשר כחצי מהסכום מופנה ישירות לחומרה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעה תצדיק את עצמה כלכלית. אריה סבור שלחברות הטכנולוגיה הגדולות אין באמת ברירה. לדבריו, ההשקעות הן גם התקפיות וגם הגנתיות: מצד אחד ניסיון לנצל הזדמנויות חדשות, ומצד שני מהלך שנועד להגן על פלטפורמות קיימות מפני תחרות עתידית.