לקראת החלטת הריבית של הפד' - מה המצב באגרות החוב הממשלתיות בארה"ב
משקיעים בנכסים לטווח ארוך, בדרך כלל דורשים תשואה גבוהה יותר מצפי האינפלציה הממוצע למהלך הזמן בו יצטרכו להחזיק את הנכס בו הם משקיעים. לאחר עליות בתשואות, שהתחילו בסוף 2021, בשוק האג"ח חל בזמן האחרון שינוי מגמה. התשואה על אג"ח ל-10 שנים ירדה ל-3.5% מקצת יותר מ-4% בתחילת מרץ, התשואה על אג"ח 20 שנה נמצאת סביב 3.84% לעומת קצת יותר מ-4.2% וזו על האג"ח ל-30 שנה עומדת על 3.79% לעומת קצת פחות מ-4%.
המשקיעים מבינים שהפד' כנראה יצטרך בסופו של דבר להוריד את הריבית בעקבות הפגיעה שתהיה לכלכלה, לא בגלל הניצחון על האינפלציה, מה שאומר שהיא (האינפלציה) בעצם תישאר מעל טווח היעד לתקופה ממושכת - הסיבה לירידה מתונה יותר בתשואות על האג"ח לזמן ארוך. תשואות האג"ח מבטאות בתוכן גם את צפי האינפלציה וירידה חדה בתשואה על האג"ח לטווח קצר (שנתיים) לעומת הטווח הארוך (עשור ומעלה) אומרת שהשוק צופה ירידה חדה בזמן הקרוב אך מתונה והדרגתית לאחר מכן.
- ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?
- יפן נלחצת מתשואות שיא - ומקצצת את ההנפקות הארוכות: מה זה אומר לשווקים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדד המחירים לצרכן בארה"ב לחודש מרץ עמד על 5%, מתחת לצפי של 5.2%, בראייה חודשית נרשמה עלייה של 0.1%, הצפי היה ל-0.2%. מדד הליבה עלה ב-5.6% בראייה שנתית וב-0.4% בראייה חודשית, בהתאם לצפי. העלייה השנתית במדד היא העלייה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021, מצד שני במדד הליבה הנתונים פחות מעודדים כשבחודש שעבר הנתון עמד על 5.5%, ביוני 2021 הנתון עמד על 3.8%.
- 3.לילי 02/05/2023 08:33הגב לתגובה זוריבית עולה ומחירי אנרגיה יורדים מעיד על האטה בייצור שתתפשט לשרותים ופשיטת רגל לחברות . הבנקים בלחץ ומצמצמים אשראי לציבור ולחברות כלומר הריבית הראלית עולה . הפד זרק 300 מיליארד לשוק כדי להציל בנקים . נראה אם הפד ימשיך לזרוק כסף או לחסל בנקים .
- 2.קשקש 02/05/2023 06:46הגב לתגובה זולאחר 15 שנים של ירידת ריבית עד ל-0 ודחיפת הכלכלה לצריכה מוגזמת ועליית מחירי הנכסים עד למצב של בועה מתמשכת הבנקים המרכזיים דוחפים את הריבית למעלה עד ירידת מחירי הנכסים ולפחות 3-4 שנים
- 1.לדעתי 02/05/2023 01:17הגב לתגובה זוהפד ירצה לשמור על שינוי המגמה.והריבית תמשיך לעלות.
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
ה-PKK נסוג מטורקיה: צעד משמעותי לקראת שלום
הארגון הכורדי PKK הודיעעל נסיגת כל כוחותיו משטח טורקיה לעבר בסיסיו בצפון עיראק, מהלך המסמן התקדמות ניכרת בתהליך השלום עם אנקרה
הארגון הכורדי PKK הודיעעל נסיגת כל כוחותיו משטח טורקיה לעבר בסיסיו בצפון עיראק, מהלך המסמן התקדמות ניכרת בתהליך השלום עם אנקרה. ההכרזה, שנמסרה במהלך מסיבת עיתונאים בהר קנדיל שבאזור הכורדי בעיראק, מתוארת על ידי הארגון כ"היסטורית" ומשקפת מחויבות להפסקת המאבק המזוין שהחל ב-1984. הסכסוך, שגבה כ-50 אלף קורבנות – כולל אזרחים רבים, ירד בעוצמתו בשנים האחרונות, בעיקר בעקבות מעורבות בינלאומית ומגעים פוליטיים, אך נותר מקור למתיחות אזורית.
מהלך צבאי המבשר שינויים פוליטיים
ההחלטה התקבלה בהתאם להנחיותיו של עבדאללה אוג'לאן, מנהיג ה-PKK הכלוא באי אימאלי מאז 1999, שקרא במאי 2025 לקונגרס הארגון להפסיק את המאבק המזוין ולהתמקד בדרכים דמוקרטיות. כפי שדווח ברויטרס, "ה-PKK החליטה להתפרק מנשקה במאי, והנסיגה מדגישה את מחויבותה לפרויקט השלום". בהודעה שפורסמה בסוכנות החדשות הפרו-כורדית ANF, נאמר: "כל כוחות הגרילה בטורקיה נסוגו לאזורי ההגנה במדיה כדי לקדם את תהליך השלום והחברה הדמוקרטית". הארגון דרש מממשלת טורקיה צעדים הדדיים, כולל רפורמות משפטיות שיאפשרו שילוב פוליטי לכורדים, וחסינות ללוחמים שיפרשו.
ממשלת טורקיה, שמסווגת את ה-PKK כארגון טרור יחד עם ארה"ב והאיחוד האירופי, קיבלה את ההודעה בזהירות. דובר מפלגת השלטון AKP, עומר צ'ליק, כינה זאת "התקדמות לעבר המטרה המרכזית", אך נמנע מפירוט תוכניות. על פי אל-ג'זירה, משלחת מפלגת הדמוקרטיה והשוויון העממית (DEM), הגוף הכורדי המרכזי בפרלמנט הטורקי, צפויה להיפגש בקרוב עם הנשיא רג'פ טייפ ארדואן, לאחר שתי פגישות קודמות מאז תחילת המשא ומתן. צליבת דיווחים מ-DW ומ-Middle East Eye מאשרת כי ארדואן רואה בכך הזדמנות להפחתת מתיחות, אך ספקנות נשמעת בקרב נציגים כורדיים בשל פעולות צבאיות טורקיות מתמשכות בסוריה ובצפון עיראק.
מרידה ארוכת שנים שהפכה לאתגר אזורי
ה-PKK נוסד בשנות ה-70 כתנועת שמאל רדיקלית למען אוטונומיה כורדית בדרום-מזרח טורקיה, אך התפתח למאבק מזוין שהשפיע על יציבות האזור כולו. תהליך השלום הקודם, בין 2013 ל-2015, כלל הפסקת אש חלקית ונסיגה ראשונית, אך התמוטט בעקבות התקפות הדדיות והתערבות חיצונית, כפי שמתואר בוויקיפדיה ובדוחות CFR. בשנים האחרונות, ירידה בלחימה נבעה משינויים פוליטיים פנימיים בטורקיה, כולל עליית מפלגות כורדיות בפרלמנט, ומעורבות של ממשלת עיראק הכורדית בהידברות.
- טראמפ לארדואן: רוצה F-35? תפסיק לקנות נפט מפוטין
- ארדואן מנסה להתחבב על טראמפ - ביבי משקיף מהצד; מה יקבע את גורל היחסים בין ארה"ב לטורקיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביולי 2025, עשרות לוחמי PKK שרפו סמלית את נשקם במחוז סולימאניה, מהלך שהצית תקווה מחודשת. כעת, הנסיגה המלאה – שתימשך שבועות – מאפשרת התארגנות מחדש של הארגון, אך מהווה מבחן לאנקרה: האם תקדם חקיקה להכרה בזכויות כורדיות, כולל שימוש בשפה ובאוטונומיה תרבותית, או שמא יחזור הקיפאון?
