ארה"ב מוצפת בבתים למכירה, אבל זה לא סימן לירידות במחירי הדירות
לאחר החלטת הריבית ה"יונית" מוקדם יותר השבוע של בנק ישראל, שעזרה להחלשת השקל, הנגיד ירון התראיין שלשום לרוייטרס והעלה את ה"יוניות" לשלב אחר כששיאה היה שהוא אפילו לא בטוח שכלי הריבית רלוונטי לאינפלציה: "לא ברור האם מדיניות מוניטרית עדיין אפקטיבית להשפיע על האינפלציה, בהתחשב בגלובליזציה, ביכולת לקנות דרך האינטרנט שמוזילה מחירים, ובהתקדמות הטכנולוגיה שהופכת את הייצור והצריכה ליעילות יותר." בהמשך לדבריו התשואות על המק"מים של בנק ישראל העמיקו אל תוך הטריטוריה השלילית והשקל רשם נפילה חדה מול סל המטבעות, ובמיוחד מול הדולר, אשר זינק בעולם על רקע פד "ניצי" וחולשה באסיה ובאירופה:
התשואות הקצרות בארה"ב קפצו אתמול לשיא מאז טרום הקורונה לאחר פרסום נתוני מאקרו חזקים, בניהם האצת מחירי הצריכה (PCE) משינוי שנתי של 4.4% ל-5.0%, עליה קלה בסקר אמון הצרכנים של אונ' מישיגן, עליה גבוהה מהצפוי בנתוני הכנסות והוצאות משקי בית, ירידה בולטת במספר דורשי מענקי אבטלה, ובמיוחד לאחר פרסום פרוטוקול החלטת הפד האחרונה ממנו עלה כי מספר חברים תומכים בסיום מהיר יותר לתכנית רכישות האג"ח:
פרוטקול הפד ניסה להיות מאוזן אבל את עיקר תשומת הלב תפסה המוכנות של כמה מהחברים להאיץ את קצב צמצום רכישות האג"ח - מהפרוטוקול: "חברי הפד רואים ברוב המקרים את רמת האינפלציה הגבוהה משקפת גורמים שצפויים להיות ארעיים, אך העריכו שלחצי האינפלציה עלולים להימשך זמן רב יותר ממה שהעריכו קודם לכן". זאת "בגלל חוסר הוודאות המתמשך לגבי התפתחויות בשרשרת האספקה, לוגיסטיקת הייצור ומהלך הנגיף. מספר משתתפים הדגישו כי יחס סבלני לנתונים הנכנסים נותר הולם כדי לאפשר הערכה מדוקדקת של ההתפתחויות בשרשרת האספקה והשלכותיהן על שוק העבודה והאינפלציה." עם זאת, כמה מחברי הפד הביעו חשש שהרמה הגבוהה של האינפלציה תעורר עליה בציפיות האינפלציה הארוכות מה שעלול להקשות על הוועדה להשיג אינפלציה של 2 אחוזים בטווח הארוך. מספר חברים הציעו לסיים מהר יותר עם תוכנית רכישות האג"ח כדי להותיר לפד גמישות, כדי שבמידת הצורך יהיה ניתן להקדים את העלאות הריבית. אך ציינו כי הם לא היו רוצים לגרום שהאצת קצב צמצום הרכישות יישדר משהו לגבי הריבית. הם הדגישו שהקריטריונים להעלאת ריבית נותרו מחמירים יותר מאלה שהם מחפשים לצמצום רכישות האג"ח.
עליית התשואות הקצרות מכבידה - העלייה אתמול בתשואות הקצרות בארה"ב לא השתקפה גם בתשואות הארוכות, כשבארוכות מאד הן אף נטו לירידה, מה שגרם לשיפועי העקום להמשיך להתמתן. תגובת שוקי המניות בעולם לעליית התשואות והשתטחות העקומים לא ברורה כשגורמים מקומיים מתערבבים איתן: שוק המניות האמריקאי מתקשה להמשיך לעלות למרות נתוני מאקרו פנטסטים, באירופה השוק נוטה לירידות, כשמכבידה עליו גם התפרצות הקורונה ביבשת ובאסיה-פסיפיק מדד ה-MSCI המקומי ממשיך לרדת, כשבימים האחרונים על רקע אינדיקציות שליליות בעיקר מסין, בניהן ידיעה כי הממשל הסיני דחק בממשלות המקומיות להגביר את ההשקעות כדי להתמודד עם ההאטה המסתמנת בצמיחה, ופרסום של סוכנות בלומברג כי העיר הסינית צ'נגדו (16 מיליון תושבים) ביקשה להקל על מצוקת המזומנים של יזמי נדל"ן, מה שמעלה חששות כי מתחת לפני השטח הבעיה גדולה.
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארה"ב מוצפת בבתים למכירה - נתוני מכירות הבתים בארה"ב של החודשים האחרונים עודכנו משמעותית כלפי מטה ומתברר שנכון לסוף אוקטובר היו בארה"ב 389,000 בתים חדשים למכירה, המספר הגדול ביותר מזה 13 שנים. זאת עדיין לא הרמה שלהם טרום הסאב פריים, אז אלה עמדו על מעל 500 אלף, אך בקצב הבניה הנוכחי מתקרבת אליהם. בקצב המכירות הנוכחי יידרשו 6.3 חודשים למכור את ההיצע, לעומת 3.6 חודשים בתחילת השנה. אפשרי שיזמים רואים את המחירים הנוסקים ומעדיפים לחכות עם המכירה. ככל שהבתים ייכנסו לשוק הלחץ על עליית מחירי השכירות עשוי להתהפך כלפי מטה.
- 4.אנונימי 28/11/2021 10:26הגב לתגובה זובסוף הריביות יעלו אין לאן לברוח. ולדעתי האישית הנדלן יפול לפחות חצי. יחזיק עוד כמה חודשים. אבל אנריקה יעלו את הריביות. בארץ לא לראות מה יעשו כי הם קוף אחרי אמריקה מה ששם יהיה פה. והתפקי זה לשבת לקבל משכורת שמנה בסך הכול תפקיד ליום שאחרי הריביות באמריקה ישר יעלו בארץ זה סוד המשכורת ובשביל זה לומדים עשר שנים. סטנלי אמר את זה יפה מאוד עד שהגיע לפדראל. עד שהגעתי לפדראל מה שלמדתי היה הפוך לגמרי. המבין יבין.
- 3.יבין 27/11/2021 09:21הגב לתגובה זוהכל עניין של פוזיציה, התפקיד שלך זה לחייך ולומר הכל מצויין. אבל מי שעוקב יודע מה יקרה בפברואר השחור
- 2.הכל שקרים 27/11/2021 09:01הגב לתגובה זור
- 1.עירן 25/11/2021 11:27הגב לתגובה זומה זה תחמן אתה הרי ידוע שאתה מוכר דירות לישראלים בארצות הברית וכתבה מגמתית כזאת בנושא אתה מממן אז על מי אתה עובד
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
