לפני קצת יותר משלושה חודשים כתבנו כאן שיש סיכוי שהודו וסין בדרך למלחמה בלתי נמנעת. בינתיים, נראה שהצדדים באמת בדרך לשם. ואלה לא חדשות טובות בכלל. לא לשתי מדינות הגרעיניות ולא לעולם. בסין יש כ-1.4 מיליארד בני אדם. בהודו יש 1.3 מיליארד. כלומר בסביבות שליש מאוכלוסיית העולם הנאמדת בכ-7.5 מיליארד בני אדם, עלולה למצוא את עצמה במלחמה. טוב זה לא יהיה.   היום נפרץ מחסום נוסף. לראשונה מזה 45 שנה נורו יריות ראשונות בגבול המשותף והמתחמם באזור לאדאק שברכס ההימאליה שבצפון הודו ודרום מערב סין. שני הצדדים מאשימים את הצד השני בירי. בינתיים, כמו מרבית ההתקלויות ביניהן, רוב הפרטים לוט בערפל. האירוע הנוכחי, שבהחלט מסמן הסלמה, מגיע לאחר האירוע בו מתו לפחות 20 חיילים הודים לפני כחודשיים, לאחר שככל הנראה, הם הותקפו על ידי חיילים סיניים במוטות עם מסמרים ונדחפו לתהום באזור ההררי. ההסכמים בין המדינות קורסים בזה אחר זה העימות באזור הוא היסטורי ונובע ממתן חסות הודית לדלאי לאמה ותמיכה של הודו בטיבט. הצדדים אף נלחמו במשך חודש בשנות ה-60 של המאה הקודמת, מלחמה שבה סין ניצחה בנוקאאוט בתוך חודש ימים. מאז, השקט נשמר באופן יחסי, למרות שהדם הרע כנראה לא נשטף.   בשעות האחרונות יש גם דיווחים בהודו ושמועות על כך שסין מרכזת כוחות בגבול לאדאק, שכוללים כוחות רגליים וטנקים. בנוסף, בשעות האחרונות החל לרוץ בטוויטר סרטון שבו נראים חיילים סינים מכים ומגרשים חיילים הודים בשטח של הודו. הסרטון מלהיט עוד יותר את זעם העם ההודי נגד הסינים, אבל גם מראה את יחסי הכוחות האמיתיים בין המדינות, כשהחיילים ההודים בורחים מבועתים, כשהם נבעטים ונזרקים לתוך מי נהר קפואים. הסרטון בו חיילים סיניים מכים חיילים הודים

#IndiaChinaFaceOff Indian soldiers been kicked into freezing waters by PLA while transgressing into our territory - Full Video Part I pic.twitter.com/nL7NLPF4kZ

— jameel (@jameel48319764) September 9, 2020

דיווח בהודו על ריכוז כוחות בגבול 

China plotting big conspiracy against India as it deploys three battalions along LAChttps://t.co/nhEFGzXvej#IndiaChinaFaceOff

— Zee News English (@ZeeNewsEnglish) September 9, 2020

מה שקורה כעת לא סתם מטריד את הקהילה הבינ"ל וכל מי שעיניו בראשו. ההסכמים וההבנות בין המדינות קורסים בזה אחר זה. לאחר שרק בשבוע שעבר חסמו 118 אפליקציות סיניות, בהודו אמרו כי ההסכמים במים הטריטוריאליים בין המדינות מבוטלים. אז הנה עוד חזית שנפתחת.  עכשיו, בסין אומרים שגם מדינת ארונצ'ל פרדש שבצפון הודו, שייכת לטיבט ולכן לסין הגדולה. "סין אף פעם לא הכירה במדינת ארונצ'ל פרדש, שהיא בעצם דרום טיבט", אמר דובר משרד החוץ הסיני, זאו לייאנג לעיתונאים בארצו.  

First #laddakh and now Arunachal Pardesh. China exposed the real face of mentally weak Indian government and their coward army that only can suppress the voice of Muslims in India.#IndiaChinaFaceOff pic.twitter.com/0y4TH76lU6

— Humza Dastgeer (@iamhamzadastgir) September 9, 2020

  מנגד, הסחר בין המדינות בינתיים לא נפגע. להפך. בהודו מדווחים על עלייה של 23.6% בהיקף הסחר ברבעון האחרון ביחס לשנה שעברה. המדינות אמנם מקיימות גם שיחות בניסיון להרגיע את הרוחות, אבל הלוחמנות של שני הצדדים, במיוחד המנהיגים הלאומניים, שי ג'ינפינג הסיני ונרנדרה מודי ההודי, עלולה להצית את האש.   "בהתחלה הייתה מחשבה ששני המנהגים החזקים האלה יביאו לרגיעה בין המדינות", אומר ד״ר גדליה אפטרמן ראש תוכנית מדיניות אסיה במכון אבא אבן לדיפולמטיה במרכז הבינתחומי הבראיון לביזפורטל. "זה גם מה שבאמת קרה, אבל גם מלחמת הסחר, שהיא כבר בעצם הרבה יותר, אבל גם הקורונה, מובילים לאסקלציה של העימות".   "יש כמה דברים שמתדלקים את העימות הזה. הראשון זו כנראה העובדה שהודו הכריזה על שינוי חד צדדי במעמדה של קשמיר, ששם יש עימות היסטורי עם פקיסטן בשאלת הריבונות. סין היא בעלת ברית של פקיסטן. יכול להיות שזו עילה, כי פקיסטן לא מדינה כל כך חזקה", הוא מוסיף. "נדבך נוסף זו מלחמת הסחר. האמריקאים עושים שינוי בשרשרת הייצור והאספקה העולמית. הודו משתחלת לשם ובסין לא אוהבים את זה".   "גם לקורונה יש השפעה על המצב. בסין שבהתחלה נראה שחטפה מכה מאוד כואבת, הצליחה להתאושש במהירות יחסית וזה בנה לה ביטחון עצמי גבוה. הסינים אוהבים לייצר לעצמם את הנראטיב, הבעיה היא שלפעמים הם אוהבים להאמין לנראטיב הזה יותר מדי. עכשיו סין קיבלה ביטחון לעשות מהלכים בגבול. בהודו זה הפוך. הם נפגעו מאוד קשה מהקורונה ובהנהגה צריכים להסיט את הדיון. העובדה שמדובר במשטרים לאומניים מצריכה לייצר אויבים מבחוץ, זה עוזר ללכד את הבייס", הוא ממשיך.   מה הסבירות שנראה מלחמה בין המדינות? "תראה, לא נראה לי שיש לאף אחד מהצדדים אינטרס למלחמה. הסיבה היא פשוטה. גם סין וגם הודו לא בטוחות ביכולות הצבאיות שלהן כרגע. הסינים היו מעדיפים לחכות 20 שנה כדי לבנות כוח משמעותי יותר ולערוך יותר ניסויי כלים. אבל למרות ששני הצדדים לא באמת רוצים בזה, אי אפשר לדעת באמת מה יהיה. בגלל הקורונה והעימות הסיני מול ארה"ב, הסיכוי בהחלט קיים".   ומה לגבי מלחמת הסחר? "זו כבר לא מלחמת סחר. המלחמה הזו התרחבה הרבה יותר, מתוך הבנה אמריקאית שקמה לה מתחרה בזירה הגלובלית. רואים את ההתרחבות בפעילות מול Huawei וה-5G ובכלל ביחס לחברות טכנולוגיה הסיניות, אבל זה התחיל עוד בתקופת הנשיא אובמה והסכם ה-TPP – שותפות הטרנס פסיפית – שטראמפ ביטל ובחר טון תקיף יותר.   "השאלה המעניינת כרגע היא מה יקרה אם ג'ו ביידן ינצח, איך הוא ינהל את החזית. האם הוא יסכים לשיתופי פעולה בתחומים כמו מניעת התחממות כדור הארץ, או שהמדיניות האמריקאית תישאר בדיוק כפי שהיא של ניתוק?   "עוד סיבה מרכזית שבגללה המלחמה מתרחבת היא הבנה אמריקאית שהסינים הפכו ממעתיקים למחדשים – imitator to innovator – לאור השקעתה המסיבית בטכנולוגיה ובלימודים, כשגם טכנולוגית הם משלימים פערים והמקרה של טיקטוק הוא קלאסי לזה. הרצון של הממשל למכור את החברה לידיים אמריקאיות וגם לתת נתח מהמכירה לממשל מעיד על זה. בכל מקרה, הפגיעה האמריקאית בטכנולוגיה הסינית אולי תפגע בהתקדמות הסינית בשנים הקרובות, אבל גם כאן הם כנראה ישלימו פערים".   מי להערכתך ינצח במלחמה? "אי אפשר לדעת. מה שכן זה שבהחלט יש לארה"ב מתחרה בזירה הגלובלית והם מבינים את זה. המדינות עלולות להיגרר לעימות מוגבל באזור הים הסיני הדרומי ושם אם ארה"ב לא תצליח לנצח בצורה מובהקת, זה עלול להעניק תנופה לסינים. הסינים כבר מקרינים עוצמה, להערכתי זה גם מה שהם ימשיכו לעשות, מבלי להיכנס לעימות ישיר עם ארה"ב, שעדיין בעלת הצבא החזק בעולם בפער".

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7