צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.

ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.

שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".

הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".

• צרפת בסחרור: 3.35 טריליון יורו חוב וממשלה שלישית על סף קריסה
• מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של צרפת – מה זה אומר?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה

כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.

וול סטריט צפויה לפתוח את השבוע השלישי של אוקטובר כשהאווירה מתוחה מאוד. אחרי חמישה ימי מסחר תנודתיים במיוחד שבהם המדדים המובילים נעו בין עליות לירידות חדות. בשישי, שלושת מדדי הדגל ה-S&P 500, הנאסד"ק והדאו - הצליחו לנעול בעליות קלות, אבל זה היה בקושי. ה-S&P 500 עלה בשבוע הקודם ב-1.7% ומתחילת השנה ב-14.5%, הנאסד"ק הוסיף 2.1% לשבוע ו-18% מתחילת השנה, והדאו טיפס ב-1.6% לשבוע ו-10% מאז תחילת 2025. המדדים ניסו לחתום שבוע רווי בדרמות על רקע ההחרפה במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, עונת הדוחות שנכנסת להילוך גבוה, והצל הכבד של השבתת הממשל הפדרלי שנמשכת כבר שלושה שבועות.

המשקיעים מנסים לעכל את רצף האירועים של השבוע האחרון וזה לא קל. החל מהצעדים החדשים של בייג’ין שהגבילו יצוא של מתכות נדירות, דרך איומי המכסים של דונלד טראמפ שאחר כך סתר את עצמו ברשתות החברתיות, ועד לאמירה החדה שלו בסוף השבוע: “האיומים על סין - לא ברי-קיימא”. כמה שחשבנו שמלחמת הסחר מאחורינו - המאבק בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם, שכבר גרם לתנודות חדות במניות, בסחורות ובאג"ח, עדיין ממשיך להכתיב את הסנטימנט.

גם הזהב ממשיך לככב. גם הוא משמשמ כמדד לפחד. הזהב סיים שבוע תשיעי ברציפות של עליות, והמחיר שלו כבר סביב 4,240 דולר לאונקיה. אנליסטים בג'יי.פי. מורגן העריכו כי אם רק חצי אחוז מהנכסים הזרים בארה"ב יוזרמו לזהב - המחיר יכול להגיע עד 6,000 דולר. גם שרודרס נתנו לנו בראיון מיוחד תסריט דומה:  שרודרס לביזפורטל: “הזהב הוא פוליסת הביטוח של המשקיע; 5,000 דולר לאונקיה זה תרחיש אפשרי”

במקביל, הנפט עבר למצב של עודף היצע: מחיר הברנט ירד בכ-2.3% וה-WTI נחלש ב-2.8%, על רקע החלטות קרטל אופ"ק+ להגדיל תפוקה והערכות של סוכנות האנרגיה הבינלאומית כי עודפי הנפט ב-2026 יגיעו ל-4 מיליון חביות ביום.

• המניות הדואליות ירדו; וול סטריט עלתה כ-0.5%; מניות הביוטק זינקו
• נעילה שלילית בוול-סטריט; ביונד-מיט נפלה ב-22%, ויזה איבדה 3%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התחזית הזאת הגיעה דווקא כשבבית הלבן חתמו על מכסים חדשים על רכבים מסחריים. 25% על משאיות כבדות ו-10% על אוטובוסים מיובאים - עוד צעד שמקצין את מדיניות הסחר האמריקאית. טראמפ אמנם דיבר על הגנה על יצרנים מקומיים, אבל גם פה האפקט יכול להיות כפול עלייה במחירים לצרכן ושינוי במפה של החברות הפועלות לאורך שרשרת האספקה. לרעת אמריקה.