ניסיון חדש לבלום את האיום הרוסי מהשמיים באירופה

בשבועות האחרונים מתרחבת והולכת הדאגה באירופה לאחר סדרת חדירות של רחפנים רוסים לשטחי נאט"ו. הדיווחים האחרונים כללו הופעת כלי טיס בלתי מאוישים בפולין, רומניה ואפילו בסביבת שדות תעופה בדנמרק. כעת מדינות האיחוד האירופי דנות ברעיון חדש - הקמת "חומת רחפנים" שתגן על שמי היבשת. היוזמה צברה תאוצה לאחר שיו"ר הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, התייחסה אליה בנאום מצב האיחוד בספטמבר האחרון, כשהדגישה כי מדובר ב"בסיס להגנה אמינה". עם זאת, גם תומכיה מודים שמדובר בפרויקט מורכב שיידרוש שנים ותקציבי עתק. שר ההגנה הגרמני, בוריס פיסטוריוס, אמר כי אין לצפות למערכת מבצעית לפני שלוש או ארבע שנים לפחות.

רחפני התקיפה הרוסיים מדגם גראן-2, שהם למעשה העתק של הדגם האיראני שהיד, נהפכו לסמל המלחמה באוקראינה. מדובר ברחפנים בעלי מנוע מדחף, עם טווח טיסה של כ-1,200 מייל ויכולת נשיאת ראש קרב במשקל של עד 50 ק"ג - עוצמה גדולה יותר מתחמושת ארטילרית סטנדרטית. במקביל מפעילה רוסיה גם רחפני תצפית מתוצרת מקומית, כמו אורלן-10, היכולים לשהות באוויר במשך שעות ולבצע משימות איסוף מודיעין עצמאיות ללא שליטה אנושית ישירה. לא רק הרחפנים הגדולים מהווים סכנה: גם דגמי הקוואדקופטרים הזעירים, בגודל טוסטר בלבד, מאתגרים את מערכות ההגנה. הם קלים לאיתור, מצוידים במצלמות ולעיתים אף בחיישנים צבאיים, ומופעלים ממרחק של קילומטרים ספורים בלבד.

אירופה מחזיקה במערכות הגנה מתקדמות כמו IRIS-T הגרמנית או NASAMS הנורבגית, אך אלה תוכננו בעיקר למטוסים וטילים, ולא לרחפנים זולים וקטנים. לפי דיווחים, נאט"ו נאלצה להשתמש בטילי קרב יקרים כדי להפיל 19 רחפנים שחדרו לשמי פולין בספטמבר - שימוש לא יעיל מבחינת עלות מול מטרה.

כל פתרון כרגע כרוך בעלויות גבוהות בהרבה ממחיר הרחפן

נכון לעכשיו, כל פתרון מערכתי רחב שיכול להתמודד עם איום כזה כרוך בעלויות גבוהות בהרבה ממחיר הרחפן עצמו. מדינות נאט"ו נדרשות לבחון את עלות ההשמדה לפני שהן מחליטות אם להפיל כלי טיס קטן וזול. אחד הפתרונות הנבחנים הוא שימוש בלייזרים - אמנם יקרים לייצור, אך כמעט ללא עלות בירי - וכן רחפני יירוט אוטונומיים המבוססים על בינה מלאכותית.

• מאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
• וושינגטון ומאסק נגד אירופה, לאחר קנס של 120 מיליון אירו שהוטל על X
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החזון האירופי מדבר על מערכת משולבת שתכסה את הגבול הארוך של נאט"ו, מהים הצפוני ועד הים השחור, ותשלב מכ"מים, חיישנים, מערכות יירוט ולוחמה אלקטרונית. היא תתבסס על שיתוף פעולה בין מדינות, אוניברסיטאות וחברות סטארט-אפ, ותמומן בחלקה מקרן ביטחון אירופית של 150 מיליארד אירו.

מדינות אירופה מתכוונות ללמוד מהניסיון האוקראיני. הצבא האוקראיני נאלץ לוותר לעיתים על שימוש במערכות הגנה יקרות כמו פטריוט, ומשתמש בשילוב של מכ"מים ניידים, רשתות חיישנים אקוסטיים ואפליקציית התראה אזרחית לדיווח על רחפנים. לעיתים נשלחות יחידות קטנות חמושות במקלעים כדי ליירט רחפנים, ואפילו מטוסים קלים מצוידים בתותחים נשלחים למשימות כאלה.

אוקראינה מפתחת רחפני יירוט עצמאיים שננעצים במטרותיהם, בעוד רוסיה מוסיפה מנועים סילוניים ומערכות תמרון מתקדמות לרחפני התקיפה שלה. מדינות אירופה מנסות לאמץ חלק מהפתרונות האלה: בריטניה חתמה על הסכם לייצור רחפני יירוט אוקראיניים, ובגרמניה חתמה חברת הסטארט-אפ טייטן טכנולוג'יז על חוזה לפיתוח מערכת הגנה מבוססת בינה מלאכותית שתוכל לזהות וליירט רחפנים בעלות נמוכה משמעותית ממערכות קיימות.

• זימונים פליליים לפד: טראמפ מנסה להשפיע על עצמאות הבנק המרכזי; החוזים בירידה
• "מניית פלנטיר תגיע ל-300 דולר - אפסייד של מעל 70%"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• החברה שמדווחת על הפסד של 17.5 מיליארד דולר ומזנקת 7%

המערכות עדיין לא מוכנות לפרישה רחבה

עם זאת, הדרך להקמת חומת רחפנים אירופית עדיין ארוכה. טכנולוגיות הלייזר והלוחמה האלקטרונית עדיין לא מוכנות לפרישה רחבה, והאיחוד האירופי מתמודד עם ביורוקרטיה, עלויות גבוהות ופערים בין מדינות. מה שנראה היום כחלום טכנולוגי עתיד אולי להפוך בשנים הקרובות לאחת מתשתיות הביטחון החשובות של אירופה – אם תדע לגשר על הפערים שבין השאיפה למציאות.

על פי דו"ח שחיברו מומחי הגנת אוויר וניתוחים כלכליים, אחד האתגרים המרכזיים הוא הפער התמחור בין הרחפן לתגובה נגדו. דוגמא מוכרת ממלחמת אוקראינה מראה כי רחפני התקיפה המיוצרים המוניים עולים לעיתים רק 38-20 אלף דולר ליחידה, בעוד שמערכות נגד עשויות לעלות פי עשרות או מאות פעמים יותר. זו חוסר התאמה שעלולה להפוך את ההגנה לבלתי ברת קיימא אם מתקיפים ישגרו כמות גדולה של רחפנים זולים.

מצד אירופה, האיחוד האירופי אישר כלי מימון חדש בשם SAFE (Security Action for Europe) שמיועד להקצות עד 150 מיליארד אירו במענקי הלוואות למדינות החברות, כדי לתמוך ברכישה משותפת של מערכות הגנה, רובוטיקה, רחפנים ועוד. ההלוואות יינתנו לתקופה של עד 45 שנה, עם תקופת גרייס של עשר שנים לתשלום הקרן. בעוד כמה מדינות כבר הודיעו על כוונתן לנצל קרוב ל-127 מיליארד אירו מתוך סכום זה לרכישות בטחוניות משותפות - כולל הגנה נגד רחפנים - החלוקה של הקרן בין המדינות נקבעה כך שחלק מהמוצרים שירכשו יצטרכו להיות מיוצרים באירופה לפחות ב-65% מערך הרכיביים (המגבלה היא שלא יהיו יותר מ־35% רכיבים ממקור מחוץ לאיחוד). חלק גדול מהמימון יתמוך גם במחקר ופיתוח: הקרן האירופית להגנה (European Defence Fund) כבר הקצתה כ-910 מיליון אירו למיזמי הגנה מתקדמים הכוללים רכיבים בתחום הרחפנים והבינה המלאכותית. בכך אירופה מקווה לצמצם את התלות בטכנולוגיות חוץ ולהגדיל את היכולת המקומית לפתח מערכות נגד רחפנים זולות ויעילות.

לבסוף, מומחים מזהירים שהפתרון לא יוכל להיות מבוסס על מערכת יחידה בלבד - עלויות התחזוקה, התפעול ואינטגרציה בין טכנולוגיות שונות יכריחו שילוב מורכב של מערכות רדאר, לייזר, לוחמה אלקטרונית ויירוט. יוזמת חומת הרחפנים חייבת לקחת בחשבון שלא מדובר רק ברכישה חד־פעמית, אלא בתוכנית לטווח ארוך שכוללת חידוש, שדרוג ותיאום בין מדינות, והיבטים אלה ידרשו תקציבי תפעול גדולים לא פחות מההשקעה הראשונית.